הנושא בו אדון כאן איננו מה שאתם חושבים. זה לא מאמר זואולוגי ולא בחיות נעסוק. בארץ ישראל אין חיות טורפות, לפחות לא כפי שמבינים את זה באפריקה. בעבר היו (אריה ודוב מוזכרים בתנ”ך). היום לא נותרו. מדי פעם שומעים על נמר שנראה מסתובב בצוקי מדבר יהודה באזור עין גדי, אבל זה עיניין של החברה להגנת הטבע. היו פנתרים שחורים שמלאו את הכותרות בשנות השבעים של המאה הקודמת, אבל אלה לא היו בדיוק פנתרים והם גם לא היו כל כך שחורים, אם כי אליטת השמאל האשכנזית התייחסה אליהם ככאלה. הפנתר שעליו אני עומד לספר כאן צבעו וורוד, והוא אינו קיים בטבע כי אין חיה כזאת.

הפנתר הוורוד (The Pink Panther) הוא שמו של סרט משעשע בו כיכב השחקן הבריטי פיטר סלרס (Peter Sellers), קומיקאי מהשורה הראשונה. לסרט הזה היתה סידרה של סרטי המשך – שובו של הפנתר הוורוד, נקמתו של הפנתר הוורוד, הפנתר הוורוד מכה שנית, ועוד. בסרטים האלה פיטר סלרס מגלם את דמותו של חוקר משטרתי צרפתי בשם אינספקטור קלוזו (Jacques Clouseau). החוקר הזה מצטיין בשלומיאליות שאין לה אח ורע. לא יצלח מהשורה הראשונה. על כל צעד ושעל הוא נכשל או שקורה לו מה שהוא. הוא משגע את מפקדיו ומביא להם את הסעיף. בשל הצרות שהוא גורם להם הם מנסים להיפטר ממנו בכל מיני דרכים, כולל הטלת משימות פענוח של תעלומות שאף אחד אחר לא יכול להן. איך שהוא תמיד, בסופו של יום, למרות כל הפאשלות, ולמרות ניסיונות חוזרים לשים לו מקלות בגלגלים, אינספקטור קלוזו יוצא כשידו על העליונה והוא מצליח לפענח את התעלומה. רובם ככולם של הסרטים בסדרה היו שוברי קופות. אחרי מותו של השחקן פיטר סלרס ב-1980, היו כמה נסיונות לסרטי המשך עם שחקנים אחרים. אף אחד מהם לא הצליח לחזור על ההצלחה של הסרטים בסדרה הראשונה. סטיב מרטין, השחקן שנבחר לגלם את דמותו של אינספקטור קלוזו בגירסאות החדשות, הוא קומיקאי בזכות עצמו, אבל לא באותה ליגה. השמועות מספרות שסרט נוסף בסידרה היה בשלבי הכנה אבל הפקתו הופסקה עקב פטירתו בטרם עת של השחקן פיטר סלרס. שמו של הסרט הזה היה אמור להיות הפנתר הוורוד מכה באומץ. לא הצלחתי לוודא אם בסיפור הזה יש ממש. אחזור לנקודה הזאת להלן.

למה אני מספר לכם את כל זה? מה זה שייך לנושאים עליהם אני נהוג לכתוב בדרך כלל – שהם מתחום האקטואליה הפוליטית? ובכן יש קשר. אני שמח להודיע לכולם שיש לי בשורה. אינספקטור קלוזו לא מת. השחקן שגילם את דמותו מת, והוא לא מופיע יותר על מסך הכסף, אבל אינספקטור קלוזו חי וקיים. למה לא רואים אותו? כי הוא עלה לארץ! אינני יודע אם הוא נולד לאם יהודיה, או אם הוא עבר גיור כהלכה, אבל עובדה שזה פקט (fact) – אינספקטור קלוזו נמצא בארץ. משדרכה כף רגלו של האינספקטור על אדמת הקודש הוא הוזמן אחר כבוד להצטרף למשטרת ישראל בה הוטל עליו לעמוד בראש היחידה הארצית לחקירת פשיעה חמורה ובינלאומית (יאחב“ל).

היאחב“ל היא יחידת עילית במישטרת ישראל שהאני מאמין (Credo) שלה הוא: 

היאחב“ל תוביל את המאבק הלאומי בתופעות הפשע המאורגן הבין–לאומי ובתופעות הפשיעה החמורה הכלל ארצית.

היאחב“ל תפעל בנחישות נגד הניסיונות לקעקע את יסודות השלטון ותיאבק לשמור על צביונה הדמוקרטי והחופשי של מדינת ישראל.

היאחב“ל תנהג ביושר, במקצועיות, במסירות, בהתמדה, ללא מורא וללא משוא פנים תוך שאיפה למצוינות וחתירה להישגים, אשר יביאו אותה להצליח במאבקה ולשרת את הציבור באמונה.

זאת לא המצאה שלי. זה “על אמת”. מי שלא מאמין יכול לבדוק באינטרנט.

כאות הוקרה וכהזדהות עם המפקד החדש, היחידה אמצה את איור הפנתר הוורוד כסמל, וחוקרי היחידה נושאים אותו בגאון על שרוולם. מעל דלת הכניסה למשרדי היחידה מתנוססת באותיות קידוש לבנה הסיסמא פנתר וורוד שאג מי לא יירא. כל מי שעובר שם מתמלא חיל ורעדה.

עבור חוקרי היחידה המפקד החדש, אינספקטור קלוזו, הוא דמות שיש לחקותה (role model) והם שואבים ממנו את השראתם. המוטו שלהם הוא לא יינום ולא יישן חוקר היאחב”ל עד שטרפו לכלא יובל. אשם או לא אשם, זה לא לעיניין. מי שחשוד הוא בחזקת אשם, אפילו אם הוכח שהוא חף מפשע. יש הוכחות – מה טוב, אין הוכחות – יותר טוב. אחרי ככלות הכל, אם אין הוכחות, זו ראיה שהחשוד השמיד אותן, לא כך?

וכאן אנו מגיעים סוף כל סוף לעיקרו של סיפורנו, לליבה (ליבה – איזו מילה יפה. מאז ששמעתי אותה לראשונה בטלוויזיה בהקשר לכביכול מו”מ המתנהל עם הפלשתינאים, אני מחפש הזדמנות להשתמש בה). תשאלו מה הקשר? יש קשר! גם כאן מדובר במה שהוא וירטואלי, מה שהוא שלא קיים, מה שהוא שאין לו צורה ואין לו גוף, מין כביכול חקירה המתנהלת ע”י היאחב”ל. אם אני מבין נכון, המושג ליבה בא לתאר את התוכן של מה שהוא שאין לו תוכן – זה המצב במו”מ עם הפלשתינאים. באותו הקשר אפשר אולי גם לאמר שהיאחב”ל היא הליבה של מישטרת ישראל, אבל זו כבר תהיה סתם השמצה.

כניסתו של אינספקטור קלוזו לתפקיד הפיחה רוח חדשה בקרב חוקרי היחידה. קלוזו לא איבד אף רגע, וכבר ביומו הראשון בתפקיד הוא נרתם לסייע לחוקרים בחקירה המרכזית המעסיקה אותם כרגע. נשוא החקירה הוא איוון האיום, מאפיונר המטיל חתיתו על גדול ועל קטון, בריון קשקשים ששמו יצא לשמצה בכל קצווי תבל – מהודו ועד כוש, שבע ועשרים ומאה מדינה. אופס, התבלבלתי. איוון האיום זה מי שהוא שחי לפני חמש מאות שנה. בימינו זה איווט האיום, דמות מפתח בפוליטיקה הישראלית, הידוע גם כאביגדור ליברמן. לא נורא, עד שתסתיים החקירה של ליברמן, תעבורנה עוד 500 שנה, אף אחד לא מתרגש מזה.

החקירה המתנהלת מזה שנות דור נגד ליברמן היא סיפור מעניין. היא מזכירה לי את ההגדה לבית פורסייט – סדרה טלוויזיונית כמעט אינסופית ששודרה בשנותיה הראשונות של הטלוויזיה בארץ. צוות חוקריו הנוכחי של ליברמן היה בחיתולים כשהחקירה הזאת התחילה. לא אתפלא אם גם דור ההמשך של חוקרי היאחב”ל, זאטוטים שבימים אלה עומדים לסיים את גן הילדים, יעסוק בבוא היום בהשלמת הפרטים האחרונים שיידרשו להגשת התביעה נגד ליברמן. אני מקווה שאינספקטור קלוזו עדיין יהיה בין החיים ויזכה להיות במעמד הזה בו הוא יוכל לברך על המוגמר במילים “יש ברכה בעמלי”.

אי אפשר להאשים את צוות החוקרים שהוא מתרשל במלאכתו. עובדה, כל יום שני וחמישי הם מגלים “ראיות חדשות”. אינספקטור קלוזו טופח לעצמו על הכתף. אתם רואים? בכל זאת יש שם מה שהוא. רק בשבועות האחרונים התבשרנו על תגלית חדשה – ליברמן מואשם ב”שיבוש הליכי חקירה”. הפעם זו לא טעות. יש הוכחות. ליברמן נתפס “על חם”. כותרות העיתונים מתחרות זו בזו. שידורי הטלוויזיה אינם חדלים לעסוק בנושא. “מכתב סודי”, “שגריר שמעל בתפקידו”, “שגריר שהושעה מתפקידו”, “שר חוץ שמנצל לרעה את סמכויותיו”, בקיצור סמנטוחה שלמה. חגיגה בתקשורת. אתמול (26 במרץ), אנו שומעים מפי כתב הטלוויזיה לעינייני משטרה שבעצם לא היה שיבוש, שלמעשה אין במה להאשים את ליברמן ושכל הסיפור היה – אם נתבטא בעדינות – קצת מוגזם. לא ראיתי שום כותרת על הנושא באף אחד מהעיתונים, ובטלוויזיה, למעט הידיעה עליה דברתי – שנאמרה כמעט בלחש (אני לא מגזים), כל הנושא היה כלא היה. עוד בועת סבון.

בחדשות מחלקה ראשונה קראתי על כך שגוף המכונה אומ”ץ, גוף המתיימר להאבק נגד הקשר ההדדי בין הון ושילטון, נגד השחיתות ולמען שוויון הכול בפני החוק, פנה לראש הממשלה בדרישה שיפטר את ליברמן בשל “החקירה הפלילית” המתנהלת נגדו. אני לא מכיר את הגוף הזה, אינני יודע מי עומד בראשו ומי הם חבריו. לא חסרים גופים כאלה בארץ. בכל זאת איך הם לא מתביישים? ועוד יש להם חוצפה לדבר על “שוויון הכל בפני החוק”. מפיקי הסרטים בסדרת הפנתר הוורוד כנראה שמעו על עמותת אומ”ץ כשהחלו בהכנות להפקת הסרט אותו הזכרתי למעלה.

כאן עלי לעשות אתנחתא קצרה ולחזור אל העבר, לשנה הראשונה של נתניהו כראש הממשלה בסיבוב הקודם. נגד נתניהו התנהלה אז חקירה משטרתית מתוקשרת היטב, כמעט כמו נגד ליברמן בימינו. לא אכנס כאן לדיון מלא בכל מה שהלך שם. ישנו רק דבר אחד הנוגע למה שקורה בימים אלה. בערך ששה חודשים אחרי שהפרשה החלה, התפרסם בעיתון “הארץ” מאמר על החקירה שהיתה אז בעיצומה. האינטרנט עדיין לא היה מה שהוא היום, ובמיוחד היכולת לעבוד בעברית היתה מוגבלת ביותר. לא ניתן היה לשמור בזיכרון המחשב מאמרים מהעיתונות העברית, כך שאני מצטט מהזיכרון. היה שם קטע אחד אותו אינני יכול לשכוח. הסתיים השלב הראשון בחקירת ראש הממשלה. עד עתה לא נמצאו כל הוכחות מרשיעות. בשלב הבא המישטרה תחל בגיבוש ראיות נגד ראש הממשלה. אני מתנצל אם מילה אחת או שתיים התפספסו לי, כי כפי שאמרתי אני נאלץ לסמוך על הזיכרון. אינני זוכר גם מי היה העיתונאי שכתב את זה, או אם זה היה מאמר מערכת. הקטע הזה הקפיץ אותי. עד היום אני לא יכול להרגע כשאני נזכר בזה. אין לי טענות לסיגנון, אדרבא העברית משובחת, אבל למה בדיוק הכוונה ב”גיבוש” ראיות כאשר לא נמצאות הוכחות? אינני עורך דין ואני לא המומחה הכי גדול בכל מה שקשור לפלילים. תמיד חשבתי שכאשר מתנהלת חקירה ולא מוצאים הוכחות, סוגרים את התיק והפרשה מסתיימת. כאן למדתי שכשלא מוצאים הוכחות יש שלב שני, שלב בו “מגבשים” ראיות. שמעתי על סדרת גיבוש אותה עוברים מתגייסים לצה”ל המתנדבים ליחידות עילית, אבל גיבוש ראיות? מה זה? יש במישטרת ישראל מחלקה ל”גיבוש” ראיות? תמהני.

זה היה אז. החקירה נגד ליברמן מתנהלת היום. החקירה הזאת תחגוג בקרוב את הבר מיצווה. לא חסר הרבה כדי שהיא תגיע גם לחופה וקידושין. מה קרה למחלקה לגיבוש ראיות? הם איבדו את הכושר? אולי בגלל זה הקימו את היאחב”ל? אולי בגלל זה היה צריך לגייס את אינספקטור קלוזו? בסרטים הוא פתר תעלומות הרבה יותר מסובכות. אולי ממנו תצמח הישועה.

חברת כנסת מכובדת ממיפלגת העבודה הצטרפה אל ה”מורדים” כי היא לא היתה מוכנה לשבת עם ליברמן באותה ממשלה. את זה שברק יעשה לבד. לא אתה. יש לה הסבר הגיוני (אותו היא נותנת מול מצלמות הטלוויזיה) מדוע למרות תוספת כוח האדם (גיוסו של אינספקטור קלוזו ליאחב”ל) לא מצליחים לסיים את החקירה. לדבריה “החקירה אינה מסתיימת כי ליברמן לא מאפשר לחוקרים לסיים אותה”. אני מתייאש. כשאתאושש אנסה לבדוק אם לאינספקטור קלוזו יש אחות.

איך הם אומרים? היאחב”“ל תמשיך לנהוג ביושר, במקצועיות, במסירות, בהתמדה, ללא מורא וללא משוא פנים תוך שאיפה למצוינות וחתירה להישגים, אשר יביאו אותה להצליח במאבקה ולשרת את הציבור באמונה.

זאת לא בדיחה. זאת לא המצאה שלי. זה באמת כתוב (העתקתי את זה מהמאמר על היאחב”ל בוויקיפדיה).

אם היתה לי אפשרות הייתי מסיים כאן לצלילי מנגינת הרקע שהנרי מנציני כתב לסרטי הפנתר הוורוד.