פורסם לראשונה בשנת 2004

סקופ!!!

סוף-סוף: ה”מערכת” מתעוררת

“אמון הציבור בבתי המשפט מעל לכל – ה’לקוח’ תמיד צודק!”

כל הכבוד לאהרן ברק!

דף חדש

אהרן ברק, נשיא ביהמ”ש העליון, עומד לפרוש בעוד שנתיים, בשנת 2006, עם הגיעו לגיל 70.

אהרן ברק החליט לתקן את הרושם אשר ישאיר אחריו. לא עו”ד “הערת-שוליים”, בהיסטוריה – כפי שהתבטא פעם על מה שברצונו להשאיר אחריו, אלא מפנה כן ואמיתי ביחסים שבין בתי המשפט לבין הציבור.

אהרן ברק גילה – בעזרת מומחים המהימנים עליו, כגון מינה צמח – את מה שכולנו ידענו כבר מזמן: מערכת המשפט מאבדת גובה. האמון הציבורי במערכת המשפט הלוך ופוחת.

אהרן ברק הפנים את האמת הלא-נעימה: השחיקה באמון הציבור אינה רובצת לפתחו של הציבור, אלא לפתחה של מערכת המשפט.

אהרן ברק מבין כבר שאת אמון הציבור – בדיוק כמו את “כבד את אביך ואת אמך” או “ואהבת את ה’ אלוהיך בכל לבבך ובכל מאודך” – אי אפשר “לאכוף”,וכדי לזכות באמון הציבור חייב החפץ בו לשאול את עצמו השכם-והערב: מה עשיתי ביום שחלף, ומה אעשה היום, כדי לזכות באמון הזה, כדי לשמרו, וכדי לטפחו ולהשביחו.

אהרן ברק החליט לפתוח דף חדש.

אח, פגישה שכזאת!

כדי לקדם את הניו-דיל כינס ברק, בלשכתו, פגישה פריטטית של בעלי תפקידים מרכזיים במערכת המשפט – והוא בראשם – עם צוות האתר של קימקא, בהכירו את מעמדו הציבורי של האתר ואת השפעתו על דעת-הקהל.

הפגישה התקיימה בימים האלה ממש.

נכחו מטעם מערכת המשפט:

נשיא ביהמ”ש העליון, השופט אהרן ברק;

נציבת תלונות הציבור על שופטים, השופטת-בדימוס טובה שטרסברג-כהן;

שר המשפטים, יוסף (טומי) לפיד;

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז;

מנהל בתי המשפט, השופט בועז אוקון;

יו”ר נציגות השופטים, השופט מיכה לינדנשטראוס, נשיא בימ”ש מחוזי;

יועצת מערכת המשפט לענייני תקשורת, עו”ד תמר פול-כהן.

מטעם האתר של קימקא נכח כל הצוות הבכיר.

דברי פתיחה וברכות

הנשיא אהרן ברק מבשר על פתיחת דף חדש ביחסי המערכת עם עורכי הדין ועם הציבור הרחב.

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, מודיע על החלטה איסטרטגית שלא להגיש כתבי-אישום על זילות בית המשפט וכל כיו”ב, אלא במקרים נדירים ומיוחדים. הוקם צוות רב-תחומי לעניין זה, ודי שהתנגדות של אחד החברים בו, או אפילו בהימנעות, כדי שלא יוגש כתב אישום בעבירות כאלה.

הנשיא מיכה לינדנשטראוס מביע צער על השגיאה שנעשתה בהתנגדות למשוב השופטים, התנגדות אשר “מלכתחילה נועדה לכישלון, ובסופו של דבר רק הזיקה”. לדעתו יש לברך על כל יזמה ציבורית – מוסדית או פרטית – לביקורת על מערכת המשפט, המקבלת באהבה כל ביקורת.

עו”ד שמחה ניר, נציג האתר של קימקא, מברך על עצם התכנסותו של הפורום הזה, אשר, יש לקוות, יישאר כמוסד-של-קבע. ניר מברך גם על שדרוגה של תמר מ”דוברת” ל”יועצת לענייני תקשורת”.

עו”ד תמר פול-כהן מסבירה כיצד היא רואה את תפקידה המורחב.

הנציבה שטרסברג-כהן מודה כי היד הרכה בה נהגה עד כה כלפי השופטים הנילונים לא השיגה את מטרתה.

הנשיא ברק משיב למברכים, ובהמשך לדבריו של מיכה מודיע כי המערכת תייחס משקל רב למשוב של לשכת עורכי-הדין, אבל גם לכלי-הערכה נוספים – הן לגבי קידומם של שופטים, והן לגבי העברתם מהכהונה.

סיכום-ביניים

על דעת כל המשתתפים הוסכם:

·         אמון הציבור הוא הנכס החשוב והיקר ביותר של מערכת המשפט, ועליה לשקוד על מנת לרכשו, לשמרו ולהאדירו. במיוחד יש ליתן דגש חזק לאמונו של הצד המפסיד, שהרי לצד הזוכה לעולם יש אמון בשופט;

·         בתי המשפט ישקדו על חובת ההנמקה, ויתייחסו כראוי לטענות הצדדים. מטבעות-לשון כגון “נחה דעתנו”, “אין ממש” וכל כיו”ב יעברו מהעולם.

·         פסלות שופטים: לכל בעל-דין תינתן הזכות לבקש פסילת שופט אחד בכל הליך, ללא צורך בנימוקים. דרש בעל דין פסילתו של שופט נוסף – יחולו הנהלים הרגילים, אולם הספק יפעל לצד הפסלות, שהרי לא ייתכן כי שופט יישב לדין כאשר עננה של ספק מרחפת מעל לראשו.

·         בג”ץ: לא תידחינה עתירות ללא הזמנת העותר לטיעון בעל-פה; הייתה מחלוקת עובדתית – יידרשו המשיבים לאמת את טענותיהם בתצהיר, והמצהיר מטעם המשיבים ייחקר על תצהירו, אם ביקש זאת העותר.

·         רשות ערעור: תינתן כאשר בפי המבקש טענות הראויות להישמע, בדומה לבקשות רשות להתגונן. בקשות רשות לערער תישמענה בעל-פה.

·         פרוטוקולים: כל משפט יתועד באמצעות הקלטה, אשר תועמד לרשות בעלי-הדין, בין אם בנוסף לפרוטוקול הרשמי, בין במקומו, כפרוטוקול רשמי. בעלי הדין רשאים להקליט לעצמם את הדיון, ללא צורך בנטילת רשות מראש, או הודעה-בדיעבד.

·         נימוסים והליכות: המערכת תקפיד על התנהגותם הנאותה של השופטים. בכל בית משפט מחוזי ימונה שופט תורן כמפקח על התנהגותם של השופטים בבתימ”ש השלום באותו מחוז, ובבית המשפט העליון ימונה שופט תורן כמפקח על התנהגותם של השופטים בבתיהמ”ש המחוזיים. תורנים אלה יטפלו בכל תלונה תוך 3 ימים, זולת אם נבצר הדבר טעמים מיוחדים שיירשמו, ויימסרו תוך אותם 3 ימים לנשיאו של השופט התורן ולמתלונן.

·         הוצאות משפט: לא תשמשנה שוט בידי שופטים, לכפות על הצדדים פשרות או משיכתן של תביעות/ערעורים/עתירות. היועץ המשפטי לממשלה מצהיר כי המדינה לא תדרוש חיובם בהוצאות של עותרים אשר עתירתם נדחית.

·         בתי המשפט לתעבורה: נאשם הכופר באשמה לא ייאלץ להתייצב בית המשפט פעם נוספת לצורך שלב ההוכחות, ורק במקרים מיוחדים יידרש להתייצב פעם נוספת, לצורך שימועו של פסק-הדין. לפי ההערכה שופט מקצועי יכול לתת הכרעת-דין על-אתר ב-90% ויותר מהתיקים. תקויימנה סדנאות לשופטים להשתלמות בנושא.

·         לשכות ההוצאה לפועל: השירות-לציבור ייועל, תוך הקפדה על זכויות החייבים. לא תתבצע פעולה, ולא יינקט הליך, אלא אם לחייב ניתנה ההזדמנות להגיב עליו. האמור לא יחול, כמובן, על פעולות או הליכים אשר מעצם טיבם וטבעם מתקיימים במעמד צד אחד, אולם גם במקרים אלה לא תינקטנה פעולות בלתי-הפיכות, אלא אם ניתנה לחייב זכות הטיעון לגביהן.

·         קידום שופטים: מערכת המשפט מקבלת באהבה כל ביקורת. המערכת תייחס משקל רב למשוב השופטים של לשכת עורכי-הדין, ולכל אמצעי-ההערכה הזמינים האחרים, לצורך קידומם של השופטים הראויים ביותר לכך.

·         העברת שופטים מכהונתם: המשוב ושאר אמצעי-ההערכה, כאמור, ישמשו גם לצורך העברתם מהכהונה של שופטים אשר לא הצדיקו את התקוות אשר תלו בהם. מדי שנה תשחרר המערכת את חמשת האחוזונים התחתונים מקרב השופטים.

·         מפגשים עם הציבור: בכל בית משפט יתקיים, אחת לשבוע, מפגש פתוח לציבור, ושופט תורן יענה לשואלים על שאלות הנוגעות ליחסים שבין השופטים לבין הציבור. ביקש עורך-דין פגישה אישית עם נשיא או סגן-נשיא, תתקיים הפגישה תוך 3 ימים, במידת האפשר.

הפורום הזה יתכנס אחת לחודש, ביום ג’ הראשון שבו, בשעה 1400.