כאשר נגרם לרכבנו נזק כתוצאה מהתנגשות ברכב אחר יש יותר מדרך אחת לטפל בענין.

מי שדאג מבעוד מועד להצטייד בביטוח מקיף, יכול לפנות לסוכן הביטוח שלו ובזה כמעט נגמר הטיפול מבחינתו.

יש אנ שים שלא מוכנים ללכת בדרך זו, גם אם יש ברשותם ביטוח מקיף, מהסיבה שהם מרגישים צודקים ולכן מבקשים לגרום למי שאשם בתאונה לשלם על כך.

אז מתחילה ההתרוצצות, בעיקר אם גם הצד השני טוען שאינו אשם בגרימת התאונה.

לפעמים הנהג הפוגע מכיר באחריותו לתאונה, אך מקבל “יעוץ” לא להודות, למרות שמיד אחרי התאונה הוא התנצל ואף הציע לשלם/לתקן את הרכב הנפגע על חשבונו.

מגדילות לפעמים חברות הביטוח לעשות ובמקום לשלם כשאין מחלוקת על האחריות לגרימת התאונה, הן דוחות את התביעה ואף מגישות תביעה שכנגד ביחד עם כתב ההגנה.

למה להן לשלם עכשיו אם אפשר להשאיר את הכסף בכיסן עוד שנה ויותר ובסוף גם אם יפסק שעליהן לשלם הרי ברוב המקרים השופט לא יפסוק כי עליהן לשלם ריבית מיוחדת ו/או הוצאות עונשיות על התנהלות בחוסר תום לב.

יוצא שגם אם הוגש נגד הנהג הפוגע כתב אישום בבית הדין לתעבורה בגין אותה תאונה ולפעמים אף אחרי שהוא הודה באחריותו, הורשע ונגזר עליו לשלם קנס ו/או שלילת רשיון וכו’, חברת הביטוח מסרבת לשלם את נזקי הרכוש שנגרמו לרכב הנפגע ויוצאת מתוך הנחה שברוב המקרים הנפגע יוותר על תביעתו או יסתפק בפיצוי המופחת שהיא מציעה לו ולא יגיש תביעה אזרחית לבית המשפט על מנת להשיב לו את מלוא נזקיו.

אמנם בדרך זו נגרמות לחברת הביטוח הוצאות מיותרות כמו שכ”ט עו”ד, אגרות וכו’ אך כנראה שבשל האחוז הנמוך של נפגעים הטורחים להגיע עם תביעתם לבית המשפט, הוצאות אלו זניחות מול הרווחים שצוברות חברות הביטוח בכל המקרים בהם הנפגע מקבל את הפיצוי המופחת, אם בכלל ומוותר על התביעה.

כמו כן “הפעלת” הפוליסה משמעותה הפסדים כמו דמי השתתפות עצמית, כינון הפוליסה והחזרת למצבה לפני התאונה, הפסד הנחת העדר תביעות, במקרים מסוימים בשלוש השנים הבאות וירידת ערך בחלק מהמקרים.

יצויין כי גם אם “הפעלת” את הפוליסה שלך, קרי חברת הביטוח שלך שילמה לך את הנזקים הישירים (עלות התיקון, שכ”ט שמאי, גרר וכו’) ניתן עדיין לתבוע את הפוגע בגין ההפסדים הנ”ל.

חברות הביטוח ממהרות לתבוע מהפוגע את הכספים ששולמו למבוטח (תביעת שיבוב) ולפעמים מגדילות עשות ותובעות החזר גם בגין סכומים שלא שולמו, כמו ירידת ערך וכד’.

ישנם גם מקרים בהם חברת הביטוח של הפוגע מסרבת לשלם את מלוא הנזקים הישירים, אפילו אם הן אינן טוענות כי המבוטח שלהם אינו אשם בגרימת התאונה ואז מתחילה “מַסְחָרה” בשל קיזוזים מקיזוזים שונים כמו “אשם תורם”, חלפים תחליפיים וכד’ בניגוד לחוק ובניגוד להוראות המפקח על הביטוח.

ישנם מקרים בהם לפוגע אין ביטוח מקיף וגם לא ביטוח צד ג’, או שהנזק קטן מגובה ההשתתפות העצמית שלו (קורה לרוב עם משאיות או רכבים של חברות להשכרת רכבים), או שהארוע אינו מכוסה בפוליסה (נהג צעיר, נהיגה של מי שאינו מורשה, נהיגה בשבת וכו’) ואז ההתדיינות היא מול בעל הרכב ו/או הנהג הפוגע ולא מול חברת ביטוח מבוססת ומסודרת אשר תגיב, בסופו של דבר, לכל תלונה או תביעה ואם ינתן פסק דין נגדה היא גם תשלם בסוף ולא יהיה צורך להמשיך את ההליכים בהוצאה לפועל.

לא פחות מקוממת היא התנהלות חברת הביטוח שלך המנסה לפעמים להתנער מאחריותה לתשלום נזקיך ו/או נזקי צד ג’ (אם חו”ח אתה אשם בגרימת התאונה) בטענות מטענות שונות בניגוד לחוק ובניגוד להנחיות המפקח על הביטוח.

משרדנו טיפל במקרה שחברת הביטוח קיבלה את דמי הביטוח במספר המחאות ואחת מהן חוללה. למרות שחברת הביטוח המשיכה לגבות את דמי הביטוח באמצעות ההמחאות האחרות, כאשר גרם נהג של המבוטח לתאונה סרבה חברת הביטוח לשלם למבוטח ולנפגע בטענה כי הביטוח בוטל. רק אחרי הליך משפטי ארוך ומיותר אולצה חברת הביטוח לשלם גם למבוטח וגם לנפגע.

במקרה אחר טענה חברת הביטוח כי הנהג מטעם המבוטח לא עמד בתנאי הפוליסה, אשר החריגה את הכיסוי הביטוחי לנהגים מעל גיל 30 וסרבה לשלם אף תגמולי ביטוח מופחתים בהתאם להחמרת הסיכון, אם היתה. גם במקרה זה אחרי שהנפגע הגיש תביעה לבית המשפט נאלצה המבטחת לשלם גם למבוטח וגם לנפגע, תגמולי ביטוח מופחתים אך בתוספת שכ”ט עו”ד, אגרות וכו’.