מה אומרים הטוקבקיסטים על יצחק זמיר?
מה אומרים הטוקבקיסטים על יצחק זמיר?
לפרופ’ יצחק זמיר, לפנים שופט ביהמ”ש העליון ולאחור מרצה למשפט מנהלי, ישנה הברקה שהייתה מעיפה אותו מכל המדרגות, אם הוא היה מציע אותה בבחינה אצל הפרופ’ יצחק זמיר *** זקנתו ממשיכה לבייש את נעוריו
כבר מזמן אמרתי על יצחק זמיר, מורי למשפט מינהלי בפקולטה למשפטים, כי זקנתו מביישת את נעוריו. הייתי מוסיף ומזכיר לכל העולם את היותו נושא הדגל של דוקטרינת הבטלות היחסית המאוסה, כאשר ישב הוא על כס השיפוט בביהמ”ש העליון, דבר אשר, ללא ספק, היה מקומם אותו בצעירותו, כפרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.
פרקליט המדינה, משה לדור, שלח מכתב ביקורת חריף אל השר שלו, יעקב נאמן, בו הוא תקף את עמדת השר בעניין פיצול סמכויותיו של היועץ המשפטי לממשלה.
את המכתב הזה הפיץ לדור במקביל גם לאמצעי התקשורת.
האם פנייה אל השר הממונה דרך אמצעי-התקשורת הינה התנהגות ראוייה של עובד ציבור, אם לאו?
ואם לאו, האם חל כאן, בנסיבותיו המיוחדות של העניין, הכלל של “עת לעשות לה’, הפרו תורתך”?
יכול להיות שכן, ויכול להיות שלא, אבל לפרופ’ זמיר ישנה הברקה מעניינת:
“פרקליט המדינה, על-פי החוק, חייב למלא את תפקידו באופן עצמאי, גם בניגוד לדעתו של שר המשפטים. רק כך הוא יהיה מסוגל לנהל חקירה ולהגיש אישום נגד שר שחשוד בשחיתות”.
זהו אותו סוג הדמגוגיה אותו אני מכנה כשימוש מניפולטיבי בדברי-אמת, כפי שאני מסביר במאמרי על אתיקה, דמגוגיה וסתימת-פיות, והוציא לי את הערמונים מן האש חברי עו”ד יוסי דר, במאמרו ההגיון העקום של יצחק זמיר, המדבר בעד עצמו.
הבה ניתן את זכות הדיבור לטוקבקיסטים:
מאת: עו”ד יוסי דר | 07/11/2009 |
|