כרבים אחרים, ביניהם גם קוראי “ישראל היום”, הופתעתי, מכיוון שאני רואה בהצעת זו הצעה מבישה ,שלא קשה להבין את מניעיה. אין ספק בלבי שזו אחת ההצעות המושחתות, המטופשות והמקארתיות שראיתי ואכן יש יותר מסימן שאלה אחד.

בדברי ההסבר להצעה קיים משפט כמו: “על-מנת למנוע את קריסת העיתונות הכתובה בארץ”, ו-“למנוע ממנו לצבור השפעה פוליטית באופן בלתי לגיטימי”.

מצחיק לטעון ש”ישראל היום”  גורם ל”קריסת העיתונות הכתובה”, הוא בעצמו “העיתונות כתובה” ויש כאן תחרות ושוק חופש וימי שלא רוכש את רצון, עניין ואמון הציבור לקבל אותו או לרכשו, לא ישרוד בו.למה הדבר דומה, זה כמו שסלקום ופלאפון יתלוננו שהכנסת מתחרה נוסף  גורמת לקריסת שוק הטלפונים הסלולים.

והאם ההשפעה הפוליטית של העיתון “אינה לגיטימית”? מדוע ההשפעה הפוליטית של העיתונים האחרים לגיטימית?

גם דליה דורנר, נשיאת מועצת העיתונות, הצהירה  בכנס אריאל למשפט ותקשורתי כי היא מתנגדת להצעת החוק לאסור בעלות זרה על כלי תקשורת. “ככל שיהיו יותר גופי תקשורת ועיתונים זה ייטיב עם הדמוקרטיה, יחזק אותה ויבטיח אותה”, אמרה.

וזאת ועוד, בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר כי “העיתונות הכתובה היא אחד מהמכשירים המרכזיים לקיומה של שיטת ממשל דמוקרטית ובעלת תפקיד מרכזי, וכי העיקרון בדבר קיומה של עיתונות חופשית, אחראית ומקצועית הינו ראשון במעלה”. אך ההמשך בדברי ההסבר, סותר את עצמו ומהווה פלפולים ופופוליזם והכול בניסיון לשכנע למה יש לסגור עיתונות שבבעלות אזרח לא מקומי והרי ברור כשמש שהמטרה בהצעת חוק זו היא סגירת עיתון “ישראל היום”.

לאור הצעת חוק חדשה זו מן הראוי לבדוק מי באמת  עומד מאחוריה, קשה שלא להאמין שבעלי העיתונים  אינם עומדים אחרי הצעת חוק זו, והמחמירים שבינינו יכולים גם להאמין שיש גם תמורה ליוזמי החקיקה, אמנם לא בכסף, אך יתכן מאד בשווה כסף שהעיתונים יכולים להעניק.

לסכום

הפגם המהותי בחוק המונע בעלות זרה על עיתונים הוא היותו חוק פרסונלי, שמניעיו אינם טובת הציבור, אלא אינטרסים כלכליים עסקיים. וחוק – כל חוק – שנולד לשרת אינטרסים שאינם טובת הציבור הוא חוק מסואב, גם אם יועבר ברוב גורף.

אני מקווה שחברי הכנסת שהם נבחרי הציבור, יתעשתו ויצביעו נגדה כדי שהצעת חוק זו תעבור מעולמנו.

ולו הייתי אדלסון, הייתי רוכש בית יפה בשרון. הרי יש לו כסף, ומבקש אזרחות ישראלית גם מתוקף היותו יהודי, ובזאת מסיים את כל הסיפור בהצעת חוק זו.

_______

גרשון אקשטיין, רעננה

סופר ופובליציסט

_____________

עוד לעניין זה: שמחה ניר: על חוק שלדון אדלסון: אני מהאו”ם!