אני מזמינכם שלא לקבל את המלצתו של שר המשפטים, יעקב נאמן, למנות את עו”ד יהודה ויינשטיין לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, ולמנות את הפרופ’ דפנה ברק-ארז.

אתחיל מהנימוק הראשוני, אותו הבאתי בפנייתי אל חברי ועדת האיתור, אשר כוננה על מנת לעזור לממשלה בבחירת מועמדים לישורת האחרונה של המירוץ: היותה של הפרופ’ ברק-ארז מראשי המתנגדים לרעה-החולה הקרוייה “בטלות יחסית” – אחת ההמצאות השטניות ביותר אשר יצאו מבית מדרשם של בתי המשפט בישראל.

כיוון שעיקר הטיפול בפניותיהם של אזרחים כמוני נעשה ע”י יועציכם, המסננים וממיינים את הפניות עליכם, ומציגים לכם “תמציות מנהלים” – ועל כך איני מלין – איני מצרף כאן את הפנייה עצמה, וחזקה על יועציכם שיגיעו אליה לפי הקישור, ואף יידעו להפיק – אם ימצאו לנכון – גם את “גירסת ההדפסה” שלה (ושל כל הקישורים אשר בה).

יחד עם זאת, בבחינת פטור בלא-כלום אי-אפשר, אמחיש לכם, אולי בהגזמה, מה פשר אותה בטלות “יחסית”.

תארו לעצמכם ששר העבודה והרווחה מתקין תקנות הקובעות מיפרט טכני למקלטים;

תארו לעצמכם ששר הבטחון מתקין תקנות הקובעות היטל על תחליף-חלב לתינוקות;

תארו לעצמכם ששר הבריאות מתקין תקנות הקובעות סדרי-דין בבית הדין לעבודה …

וכן הלאה, וכן הלאה, וחוקיותם של כל אלה עולה לדיון בבית המשפט. לפי כל העקרונות הידועים התקנות בטלות כלא-היו, בגלל שהשרים אשר התקינון לא היו מוסמכים לכך, אבל בית המשפט יגיד כי אמנם השרים חרגו מסמכותם, אבל כיוון ש”לא נגרם עיוות-דין”, אזי הבטלות היא רק “יחסית”, ולכן התקנות שרירות וקיימות – “כאיללללו” הותקנו “בסמכות וברשות”.

להמצאה השטנית הזאת ישנו “סניף” משונה לא-פחות: בית המשפט יכול לקבוע כי אמנם התקנות האלה הן בלתי-חוקיות, אבל אי-החוקיות תיכנס לתוקף במועד עתידי כלשהו … (אולי בימות המשיח).

וארשה לעצמי להוסיף עוד כמה הערות:

כל היוהמ”שים-לשעבר המתנגדים ל”פיצול” תפקיד היועץ המשפטי, וטוענים שהיועץ המשפטי צריך להיות בעל מומחיות במשפט הפלילי, היו בעצמם כאלה. מי מהיועצים המשפטיים לממשלה, אחרי מאיר שמגר, היה “פליליסט”? אף לא אחד: לא אהרן ברק, לא יצחק זמיר, לא אליקים רובינשטיין ולא מני מזוז (ואם שכחתי כמה מהם, כנראה שהם באמת לא השאירו אחריהם שום “חותם” משלהם).

המועמד ששר המשפטים מבקש להפיל עליכם, יהודה ויינשטין, הוא, כידוע, פליליסט מובהק, אבל כבר יש לנו אחד כזה – הוא פרקליט המדינה, משה לדור, והשאלה היא איך שניהם יסתדרו ביניהם, כאשר למשה לדור יש אגו לא-קטן, ונסיונו בעבודת הפרקליטות רב משל ויינשטיין.

ומי ייעץ לממשלה, כאשר רוב עבודתו של היועץ היא בתחומים המינהליים-ציבוריים והאזרחיים?

הוסיפו לכך את העובדה שפרקליט-צמרת אחד (יעקב נאמן) ממליץ על פרקליט-צמרת אחר (יהודה וינשטיין). בידקו באילו פרשיות מסובך ויינשטיין, עם מי הוא “מרושת” – גם בקרב בעלי-ההון המקורבים לשלטון – ובכמה עניינים פליליים הוא יהיה מנוע מלגעת, בתור ראש התביעה הכללית, בגלל הכרויות אלה-ואחרות.

ובחזרה אל הפרופ’ דפנה ברק-ארז: מומחית ראשונה-במעלה במשפט הציבורי-מינהלי-אזרחי, ומיחידי הסגולה במימסד המשפטי שלנו אשר לא “נדבק” אליה שום דבר, וכמו שראש הממשלה, בשעתו, לוי אשכול ז”ל, קונן על עצמו, גם ברק-ארז מעולם לא זוכתה מאשמה כלשהי!…

חפשו נא בגוגל, ותמצאו את ויינשטיין (יחד עם וינשטיין) המרושת (כ-27,000 פעמים, לא בטוח שהכל מתייחש אליו) ואת ברק-ארז הלא-מרושתת (103,000 פעמים), ותראו את תרומתו האפסית של ויינשטיין למשפט במדינת ישראל, לעומת תרומתה האדירה של ברק-ארז. הורידו מהרייטינג של ויינשטין את אתרי-ההון (גלובס, כלכליסט, דה-מארקר וכו’) ואת שלל הכתבות העוסקות בריצתו לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה (ולפני כן לתפקיד פרקליט המדינה) – וספק אם יישאר לכם ביד הרבה מ”תרומתו” למשפט במדינת ישראל.

בברכה,

שמחה ניר, עו”ד

פנייה לחברי ועדת האיתור: הפרופ’ דפנה ברק-ארז היא המועמדת הראוייה לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה

	מגיב אנונימי

שם או כינוי:	הירשם לקבלת שם מגיב שיהיה רק שלך הירשם לקבלת שם מגיב שיהיה רק שלך בחר בבקשה שם כינוי קבוע וייחודי לך וסיסמה לשימוש עם השם הזה. שם או כינוי: חסימת סיסמה: הקלדה נוספת של אותה סיסמה: כתובת דואר אלקטרוני:
חסימת סיסמה:
	זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:

פורסם ב- משרד המשפטים, תold post

לשרי הממשלה: בחרו בדפנה ברק-ארז כיועצת המשפטית שלכם!

שתף מאמר זה:

כתיבת תגובה לבטל