במשך כל הדורות חיו ויצרו היהודים בחברון, עד אשר בתרפ”ט – 1929, קמו עליהם המפלצות המוסלמיות ושחטו אותם. היה נסיון קצר לשוב לעיר, אך זה נקטע בפרעות תרצ”ו. כיום, המדינה שהשמאל, ימח שמו, בנה, עושה הכל כדי שהישוב היהודי ייעלם שוב מעל פני אדמת עיר האבות, והישוב הג’יהאדונאצי יתרחב ככל האפשר.

שני חיילים ליוו אותנו כצל מרגע כניסתנו לבית העלמין העתיק בחברון. אז אמרתי: “אל תגידו לי שאתם שומרים עלינו”. והם הגיבו: “כן, קבלנו הוראה לאבטח אתכם”. מה אתם יודעים? ממש VIP. לחיילים האלה לא היה מושג על משמעות המקום בו הם נמצאים.

כשהגענו לשורות 69 מצבות טבוחי תרפ”ט אמרתי לחיילים – אבל אתם בטח יודעים מה המצבות האלה…. והם עונים – אנחנו עוד לא מכירים את הגיזרה, רק אתמול הגענו לכאן…. דורות על דורות של ילדים שנישבו בידי מדינת הדמים והזדון “ישראל”, המבקשת למחוק כל זכר וכל קשר למורשת ישראל. בכל מדינה נורמלית היתה זו חובה על בתי הספר לבקר בנכסי צאן ברזל של האומה, בקברות אבות האומה ואמהותיה. אך חיילי “מדינת היהודים” מגיעים לראשונה לעיר האבות, לעיר בה מלך דוד לראשונה על ממלכת יהודה, רק כשהם חיילים בתפקיד לא סימפטי, כי זו שאיפת המדינה “הציונית הגאה”, כאמור, למחוק מתודעת העם הזה את זהותו ואת מורשתו. חברון, עיר תפארתנו, עיר אבותינו, היא “גיזרה” צבאית….

יומם של האחראים למצב הזה בוא יבוא. אינשאללה, במהרה בימינו, אמן!

ספרתי לחיילים על משפחת לפיד. הם, כמובן, לא ידעו דבר. אב ובנו שנרצחו ביריות, כאשר עמדו ליד תחנת האוטובוסים ב”גבעת החרסינה”. האב ליווה את בנו שעמד לשוב לישיבה בבני ברק. הותירו אחריהם אשה-ואם ושלושה עשר יתומים, אחים שכולים.

                                                                        באולם יצחק, במערת המכפלה

שלושה חדשים אחר-כך קם חברו של מרדכי, הי”ד, הקדוש, ד”ר ברוך גולדשטיין, זצוק”ל, הי”ד, על העמלקים מחברון וסביבתה, שהתרכזו במערת המכפלה לקראת הפוגרום שעמדו לבצע באותו יום, יום הפורים, ביהודים. אין יודעים מה בדיוק קרה במערה, אך אם היה זה ד”ר גולדשטיין שחיסל את 29 בני החלאה, ונפל בגבורה, הרי הוא היה הצדיק, ומדינת רבין, ימח שמו, היתה הרשעה. אך רוצח היהודים, רבין ,  מונצח בכל אתר ואתר, במדינת הדמים והזדון, “ישראל”, והמדינה המתועבת הזו, החריבה את האתר היחיד שניבנה לזכרו של הצדיק האחד בסדום. בשעתו, היו במקום רחבה יפה וארון ספרי קודש. היום שממה. כי הרשעים הגדולים ביותר עלי אדמות, מנהיגי “מדינת ישראל” ומוביליה, רבים מהם חתני “פרס ישראל”, כמובן, קובעים את הנורמה במדינה. והנורמה במדינה שהשמאל בנה, היא נורמה נאצית למהדרין.

                    
                                                          על קבר הצדיק הקדוש, ד”ר ברוך גולדשטיין, הי”ד.

אין אלה החיילים הראשונים שאמרתי להם, שהם יכלו להיות היום בבית, אילו הניחה המדינה הזאת ליהודים לבנות את המקום. אבל המדינה משמרת את חברון, עיר האבות, בכוונה תחילה, במצב של שטח כבוש. חיילים משוכפצים על כל צעד ושעל. יותר משהם מביאים תועלת, הם ה”רוח” שעושה המדינה ב”שטחים הכבושים”.

                     
                                   מצא מין את מינו. האנטישמים מאירופה חבריהם הטובים ביותר של הג’יהאדונאצים.

גם הג’יפה, כפי שהם נקראים בפי תושבי חברון, מסתובבים בסימטאות, כדי “להגן” על “המדוכאים עלי אדמות” – חלאת המין האנושי, ערביי חברון. ומסביב מתפתחת חברון, על דמנו ועל דמינו, כפי שלא התפתחה מעולם, בוודאי לא בימי שלוט ה”ירדנים” בלב ארצנו.

הציבור המגיע יום יום במספרים גדולים לחברון, הם ה”חרדים” (כן גם לכותל בירושלים), הם ל א  מ פ ח ד י ם

בקרוואן זה נדקר למוות הרב רענן על ידי ערבים, כמובן, שחדרו לבית ועסקו בדבר שהם יודעים הכי טוב, רצח!

האלמנה הוסיפה חדר לקרוואן ששימש ככולל לרבנות לבחורים מצויינים . לאחר זמן עברו הרבנית והכולל לבנין ממול לקרוואן (ממנו צולמה התמונה)

                                          הכולל וגם הרבנית, היוצאת בדיוק מן המטבח. רק אז נערכה ההיכרות בינינו

           
                       ברוך נחשון, הצייר, אשתו שרה, חברתי מילדות בכפר-חסידים, ובעלי, על רקע ציוריו של ברוך.

                          
                                 פרט

איך עושים ברית מילה נגד החוק?