מה זה “בוטה ומשתלח”? שיעור מולדת

לו, לפחות, היו המשתמשים במטבעות–הלשון האלה מתייחסים לביקורת על השימוש בהן, ומתווכחים איתה, אפשר היה לומר הנה, עלינו מכיתה ב‘ לכיתה ג‘, אבל הם, בהעלותם את הגירה שלהם, מבקשים להחזיר אותנו בכוח מכיתה ב‘ לכיתה א‘.

הגיע הזמן לריענון הנושא הזה.

בסדרת הקישורים שבהמשך נראה עד כמה נשחקו הביטויים האלה, ועדיין כל העולם ואשתו, מגדול ועד קטון, מעלים עליהם את הגירה הזאת, והרשו נא לי לשאול את כל המשתמשים במטבע–הלשון הזאת אם הם אכן יודעים מה זה “בוטה“, ומה פסול ב“השתלחות“.

אתחיל בעניין ה“השתלחות“

נניח שעובד ציבור לוקח שוחד – מדוע אסור להשתלח בו?!

ואם יתברר כי כפיו נקיות וצחות–כשני, אז ההשתלחות בו באמת לא הייתה מוצדקת, אבל זה עניין של עצם ה“השתלחות“, ולא עניין “לשוני“.

כדי להבהיר עו“ד יותר את הסוגייה, קראו את המאמר הזה:

https://www.quimka.net/a8310-מה–זה–משתלח–ומה–זה–סגנון–משתלח?

ואם אני אומר ללינדה שפיר, מנכ“ל לשכת עורכי–הדין, להפסיק להשתלח ב“סגנון” שלי, אני לא מתווכח על ה“סגנון” שלה, ולא אומר שהיא משתמשת ב“סגנון משתלח“, או ב“לשון משתלחת“, אלא שהיא משתלחת בי ובסגנוני ללא שמץ של יסוד. קראו את מכתבי אליה:

https://www.quimka.net/a343615-לינדה–שפיר–אולי–תפסיקי–להשתלח–ב–סגנון–שלי,

וגם את המאמר הזה:

https://www.quimka.net/a343782-עו–ד–ירון–אלחנני–מתבכיין–הרבה–עורכי–דין–משתמשים–בלשון–בוטה–ומשתלחת.

והצירוף הזה (“בוטה ומשתלחת“) מביא אותנו היישר למילה הבעייתית יותר: “בוטה“, סגנון “בוטה” וכו‘, אבל לפני שתייחסו לי סגנון “בוטה” גם בממר הזה, אבקש להגן על השימוש שאני עושה במילה “קשקשנות“, על כל הטיותיה ונגזרותיה.

כאשר אני מדבר על קשקשנות, אני מתכוון לאמירת דברים – לרוב כדקלום העובר בירושה מדור–דור, אבל לא בהכרח – כאשר האומר אותם לא מבין בדיוק מה הוא אומר, ומהן ההשלכות של דבריו, במקרים אחרים.

קראו, למשל, את זה:

https://www.quimka.net/a8684-יהונתן–הקשקשן–מה–עניין–סמל–המדינה–ודגל–הלאום–לתלונה–על–שופט,

שהוא, ככל הנראה, הפעם הראשונה שתפסתי ששופטים יכולים גם לקשקש, ותבינו יותר טוב למה אני מתכוון.

כעת בואו ניגש אל המאמר המכונן של “החצי השני” של הנושא אשר לפנינו – המילה “בוטה“:

https://www.quimka.net/a8280-מה–זה–בוטה–על–כבודה–האבוד–של–המילה–בוטה–ועל–הייחוד–שלה–המתמסמס–והולך,

ואל מאמר–ההמשך שלו:

https://www.quimka.net/a204131-בוטה–ועוד–פעם–בוטה–ועוד–פעם–ועוד–פעם–עד–כמה–אפשר–להזנות–מילה–אחת–ויחידה?

וכעת, לאור שני המאמרים האלה, קראו את זה:

https://www.quimka.net/a8277-בקשה–לפירוש–מוסמך–לפסק–הדין.

מדובר בפסק–דין (יש קישור בפנוכו) בו מופיעה המילה “בוטה“, על הטיותיה ומשמעויותיה השונות 19 פעמים (!!!), והשופטת איילה פרוקצ‘יה אומרת ש“אין צורך בהבהרה“, כי הכל ברור … אמרו אתם – האם לכם ברורות המשמעויות של כל אחד מ-19 המופעים, באותו פסק–דין?

הנה יש לכם כאן דוגמה נוספת לקשקשנות, בהקשר למילה האחת והיחידה הזאת – המילה “בוטה”.

למטה מכאן יש לכם שורה ארוכה של קישורים לדוגמאות של השימוש בביטוי “בוטה ומשתלח” כנגד דברים קשים אשר לתוקף אותם אין תשובה רצינית לדברים עצמם. מי ש“תפס את הפרינציפ” ורוצה לדלג, זה בסדר, אבל אל תחמיצו את המאמר האחרון, ואת דברי הסיכום שבעקבותיו.

https://www.quimka.net/a343373-שמחה–ניר–עו–ד–נ–מדינת–ישראל–בקשת–רשות–לערער–א–דבורה–ברלינר–מדברת–על–סגנון;

https://www.quimka.net/a343407-עו–ד–ברוך–חייקין–והשופט–אהרן–פרקש–מדברים–על–סגנון;

https://www.quimka.net/a8900-הערות–בעקבות–פס–ד–המריבה–אמינוף–נגד–מוניץ–ודה–ליאו–לוי–ולהיפך–א–מה–זה–לשון–בוטה–לעתים–גסה–ומשתלחת;

https://www.quimka.net/a8782-אדמונד–לוי–אליקים–רובינשטיין–האם–אתם–יודעים–מה–זה–בוטה–מתי–יהיה–סוף–לקשקשנות;

https://www.quimka.net/a8735-מה–זה–סגנון–מעליב–ומשפיל–גלגולו–של–עוד–ניגון–עו–ד–קשקשנות;

ולסיום הסדרה, מאמר שלא דן דווקא במילים “בוטה ומשתלח“, אלא ב“גיוסן” של אלה, ואחרות, תוך נשיאה–לשווא של שם ההגנה על “טוהר הסגנון“.

https://www.quimka.net/a8681-על–הצביעות–והאידיוטיות–בהתרסות–על–ה–סגנון.

קראו את המאמר הזה. קראו אותו שוב ושוב, ותבינו מה מסתתר מאחורי כל ההתרסות על ה“סגנון“.

זכרו אותו כאשר אתם עומדים לבקר את סגנונו של הזולת.

ובחזרה למילה “בוטה“: אם אני אומר על אדמונד לוי, למשל, שהוא “חרא של שופט“: זה סגנון גס, סגנון וולגארי, סגנון הרחוב, אבל אין לזה שום קשר ל”בוטות”.

ואם, למשל, אני אומר על הנ“ל שהוא “מושחת“, “בועל קטינות” וכו‘, יכול להיות שזה נכון, ויכול להיות שזה לא נכון, אבל אין לזה שום קשר לענייני ה“סגנון“.

ואם תגידו שהדברים האלה הם “ביקורת בוטה” – כן, זה נכון, אבל אם תבדקו המילון אבן–שושן, למשל, תיווכחו שאין שום פסול בביקורת “בוטה” רק משום שהיא “בוטה“, והשאלה אם היא בלשון “בוטה” מקומה אולי יכירנה, אבל גם בלשון “בוטה” או בסגנון “בוטה” אין שום פסול רק משום כך שהם “בוטים“.