ב”ה

 

 

 

פְּרס נוֹבֵל לשלום

The ignoble peace prize

Posted: October 10, 2009
1:00 am Eastern

© 2009 WorldNetDaily

 

 

תרגום מאנגלית: חנה אייזנמן

 

 

“זו סאטירה, נכון”? בלשון זו ובדומה לה הגיב הרוב הגדול של האנשים, אתם שוחחתי אתמול, לשמע הידיעה, שהיה זה ברק אובמה שזכה בפרס-נובל-לשלום, על מאמציו הדיפלומטיים המדהימים, בתשעה החדשים הראשונים לכהונתו כנשיא; “זאת בדיחה.. מישהו חושב, כנראה, שזה נושא אדיר להתבדחות…. זו הלצה שנשמעה בשידור הישיר של התכנית “ליל-שבת”, ומישהו טעה לחשוב שזו ידיעה חדשותית… זה בטח סיפור הכותרת ב-Onion (“בצל”)* ולא כותרתו הראשית של ה-“ניויורק-טיימס”.

 

ואני, נדרשתי לקריאתם של חמישה מקורות עתונאיים שונים, כדי להאמין שזו אכן ידיעה מהימנה.

 

אין מצב שזו האמת!

 

אלא, מה לעשות, זאת האמת. זה כיום טבעו של פרס-נובל בעידן הפוליטיקלי-קורקט. הגיע הזמן להכיר במציאות זו. זיכרו, ג’ימי קארטר זכה בפרס זה. יאסר ערפאת זכה בפרס. גם קופי אנאן זכה בפרס. וכמובן, אל גור, גם הוא זכה בפרס.

 

אם כך, מדוע אנו מופתעים, כאשר ברק אובמה, נשיא חדש, שלזכותו לא נרשמו עדיין הישגים כלשהם, זכה בפרס שיוקרתו חלפה עברה מן העולם.

 

אין עוד שום דבר אצילי (noble) בפרס נובל (Nobel) לשלום. ראוי הוא להיקרא פרס הנבלה (ignoble) לשלום.

 

האם ידוע לכם, למשל, על מי גבר אל גור במירוץ לפרס נובל לשנת 2007?

 

אירנה סנדלר היתה פקידה בכירה במשרד הרווחה בממשלת פולין, בשנת 1939, בעת פלישת גרמניה לפולין. היא החלה בהצלת יהודים, בהחבאתם, בהנפקת זהויות פיקטיביות, באספקת מזון, בגדים והצעות מקלט – כל זה, תוך סיכון אישי רב.

 

כאשר מידי חודש גוועו 5,000 יהודים בגיטו וורשה, היא הבריחה אל מחוץ לגיטו 2,500 ילדים – בשקים, בשקיות של גויות, בארגזי מכשירים, בשקי תפו”א ובארונות קבורה.

 

ב-1943 גילו הנאצים את דבר פעילותה. היא נאסרה, הושלכה לכלא ועונתה על ידי הגסטאפו. הם שברו את ידיה ואת רגליה – אך לא הצליחו להציל מפיה את מקומות המחבוא של הילדים שהצילה ולא את שמותיהם, וגם לא את שמות שותפיה לפעילות ההצלה.

 

נגזר עליה גזר דין מוות, אך היא הצליחה להימלט. כתוצאה מן העינויים שבהם עמדה, הפכה לנכה לצמיתות. אך היא מעולם לא החשיבה את עצמה כגבורה.

 

“יכלתי לעשות יותר”, אמרה, “הצער על ההחמצה ילווה אותי עד יום מותי”.

 

זה טיבה של האישיות שלא זכתה בפרס של 2007.

 

תחת זאת קבל את הפרס אל גור. למה? משום שהפיק תצוגת שיקופיות על התחממות כדור הארץ, שהיתה מלאה בשקרים, שנועדו להטעות אנשים בכל העולם, ולשכנעם לוותר על חירותם לטובת פיקוח ממשלתי על חייהם.

 

זהו פרס-הנקלים. כך צריך להיות שמו!

 

זהרו של הפרס הועם ונפגם ללא תקנה, בהיותו קשור היום לטרוריסטים, לאנטישמים, לרשעים ולמטומטמים.

 

התגובות לפרס ברחבי העולם היו מעניינות, אם לא מעבר לכך.

 

ג’פרי גולדברג מה-“אטלנטיק” היה הקרוב מכולם: “יהיה זה חכם מצד אובמה לוותר על הפרס, לפחות עד שישיג שלום באיזשהו מקום בעולם”.

 

שגריר ארה”ב לשעבר באו”ם, ג’והן בולטון אמר: “הוא צריך לסרב לקבל את הפרס ולבקש לשוב ולדון במועמדותו, בעוד שלש ארבע שנים, כאשר יהיה לו איזה רקורד של עשייה”.

 

ננסי גיבס מן הטיימס: “הדבר האחרון לו זקוק אובמה ברגע זה בנשיאותו ובפוליטיקה שלנו הוא פרס על הבטחה”.

 

דייויד איגנאציוס מן הוושינגטון-פוסט: “פרס נובל לשלום לאובמה נראה מטורף כל כך.. – גם אם אתה אוהד, אין לך אלא להודות, שעד כה הוא לא פעל די כעושה-שלום. אך יש היבט אמיתי וחשוב בפרס –  הכשר למדיניותו של אובמה, מאז נכנס לתפקידו… אמריקה בראשות בוש איבדה הרבה מאד מיוקרתה. וועדת נובל הפיקה בצוותא אנחת-רווחה לנוכח שובה של ארה”ב לחיק הקונצנזוס הבינלאומי. הם צודקים, זה טוב. זה רק מוזר קמעא, שעל כך הם מעניקים לו פרס”.

 

“מטורף” אינו ביטוי חזק דיו אם נדון על פי הרגשת הקבס במעי.

 

אבל זהו פרס-השלום-הנובל. אין לו המשמעות שהיתה לו בעבר.

 

 

 

* עתון סאטירי נפוץ שתחילתו – יזמתם של שני סטודנטים חסרי כל. דודו של האחד מהם הציע את השם לעתון, לאחר שנכח בעת ‘סעודתם’ של השנים – פרוסות לחם ועליהן פרוסות בצל.