התרופה להערכה נמוכה היא – דרישת תיקון!

מאת: ד”ר אברהם בן-עזרא

התרופה להערכה נמוכה של עלויות תיקוני הליקויים על ידי מומחה בית המשפט הינה להעמיד את פתרונו למבחן ביצועי, באמצעות שינוי כתב התביעה בעקבות חוות דעתו מדרישה כספית לדרישת ביצוע בעין של התיקונים. ואז נראה מה באמת קורה עם ההערכה הנמוכה…

*    *    *

יש ובסכסוך בין דייר לקבלן, מתמנה מומחה מטעם בית המשפט, ומחווה דעה מקצועית לגבי עלויות תיקוני הליקויים שאינה עומדת במבחן המציאות עקב הערכה כספית נמוכה. הרעיון לטיפול בבעיה מוכרת זו יכול היה להיות הצעה אופרטיבית למומחה שיאתר קבלנים אשר יסתגלו לסד-המחירים בהם נקב, אלא שפתרון זה עלול לבייש את המומחה, המסתתר מאחורי הגב הרחב של בית המשפט המגונן עליו בחירוף נפש.

זאת ייאמר גם לגבי מומחים שבחוות דעתם יש פירוט מרשים לגבי מקצועיותם ומיומנותם בנושא ניהול הבנייה והפיקוח על הבנייה. אלה – גם הם – נאלמים ושותקים כשמומחיותם ומיומנותם זז אמורה לעמוד במבחן מעשי, וכאמור, בית המשפט מגונן עליהם לבל ייפגע כבודם.

הדייר נותר במצב כזה קרח מכאן ומכאן, שכן למרות תביעתו המוצדקת, הוא עלול להישאר עם דירה רוויית ליקויי בניה – ועם פיצוי שלא מאפשר תיקונם.

התרופה לכך הינה הגשת תיקון כתב תביעה בעקבות חוות דעתו של המומחה, תוך ניצול סעיף 136 בסדר הדין האזרחי תשמ”ד – 1984, הקובע לאמור:

“תיקון כתבי הטענות[178]

136.       בעל דין רשאי, תוך חמישה עשר ימים מהיום שהומצאה לו חוות דעתו של המומחה, לתקן, בלי נטילת רשות מבית המשפט, את כתב טענותיו לאור האמור בחוות הדעת; היה בעל הדין תובע, רשאי הוא לתקן את הסעד שביקש, בין להעלאה ובין להפחתה, בין להרחבה ובין לצמצום”.

במקרה כמתואר, אמנם לא מדובר על הרחבה או על צמצום, אך בהחלט מדובר על צורך ברור לשינוי כתב התביעה לתביעת ביצוע בעין, שכן כתוצאה מחוות דעתו של מומחה בית המשפט, הוכנס התובע למבוי סתום בו לא יוכל להתקדם ולהגיע אל שלו.

כך ארע בת”א 7052/05 זייד מאיר ודליה נ’ סולל בונה בע”מ וחב’ גב-ים לקרקעות בע”מ, בית משפט השלום בחיפה, שופטת: בטינה טאובר, פסק דין מיום ו’ תשרי תש”ע [24 לספט’ 2009].

התובעים טענו בכתב התביעה לכמה ליקויים שריפדו את תביעתם העיקרית, והיא, חדירת רטיבות ועובש בלתי נסבלים בדירה, וניסיונות שווא לתיקונם של ליקויים אלה.

מומחה בית המשפט העריך את עלות התיקון בשיטות שונות שהעלה בחוות דעתו בסביבות ה- 10,000 ₪, ובמצב זה הדרך בה נקט בא-כוח התובעים [עו”ד אלי הכהן] הייתה לשנות את כתב התביעה מתביעה כספית לתביעת ביצוע בעין של תיקוני הרטיבות, וזאת מהטעמים שפורטו לעיל.

כך נפסק בעניין זה:

“נוכח כל האמור לעיל הנני מחייבת את הנתבעות 1 ו- 2 לבצע את תיקוני הרטיבות בדירת התובעים כמפורט לעיל בסעיף 54 וזאת תוך 60 יום מהיום ובתיאום מראש עם התובעים ו/או ב”כ. התיקון יבוצע באמצעות הנתבעת 2 כאשר הנתבעת 1 תשפה את הנתבעת 2 בגין מחצית עלות התיקונים”.

מי שיחפש באותו סעיף 54 הנזכר מנגנון לביצוע התיקונים – לא ימצאהו, וגם לא נחוץ, כי מבחינת התובעים יש חשיבות עליונה לתוצאה, שאינה יכולה להיות אחרת מאשר דירה ללא רטיבות, וכדי להגיע למטרה מיוחלת זו – הכול כשר.

כמו כן עלות התיקון במקרה זה לא חשובה כלל לתובעים, אם כי הערכתם שונה מהערכת מומחה בית המשפט. מבחינת התובעים – גם תפילה ותו לא למניעת חדירת רטיבות יכולה להיות שיטת פתרון, ובלבד שהתפילה תתקבל…