ב”ה

“החזון הציוני”

אותו נוער הנמצא בכל תחומי העשייה, בכולם!! הכיפות, סרוגות ושחורות, בולטות בנוכחותן בכל עשייה ובכל תחומי החסד, לא רק יחסית למספרן באוכלוסיה, אלא, אבסולוטית

ומי נקרא שוב לדגל “החזון הציוני”? איך ידעתם?! שכויי”ח! אז, גם אם אתם יודעים, אשוב ואדבר על כך, אולי גם תבינו ולא רק תדעו.

ובכן, אל הדגל נקראים כמובן ה”פראזיטים”, ה”חיים על חשבוננו”, ש”הבנים שלנו נופלים על הגנתם”. אלה ה”מעדיפים גרגר אדמה שולי על קדושת החיים”.

זה עתה ספג החזון-היהודי של הנוער הזה מכה אנושה מידי “החזון הציוני”, צה”ל ה”קדוש” וה”ציוני”, כמובן, מבצע, דבר יום ביומו, את ה“משימה הלאומית” של חורבן החזון היהודי, בעקיבות, בנחישות וב”רגישות” ראויות לציון…. “קדוש” כבר אמרנו? ו”ציוני”?

ואכן, מהיכן יימצאו מניפים לדגל “החזון הציוני”, מבלי שיקדם לכך קיפול דגל החזון היהודי? מאז פציעתו התפתח “החזון הציוני” רק על חורבות החזון היהודי. רק הגיעו אלה לארץ ישראל, ומיד נתנו דעתם להשליט על מושבות החרדים והחסידים שמד רוחני ופיזי, כי זה טבעם – חורבן; “עולם ישן עד היסוד נחריבה”!

אבל רבני ה”הציונות הדתית”, קוראים לעדר ה”כושים” או ה”פיליפינים” (העובדים הזרים מקבלים שכר תמורת עבודתם, גם אם נמוך, אך גבוה בכמה דרגות, מזה שהיו מקבלים, אם בכלל, באיי מוצאם. אבל ה”פליפינים” ב”ציונות הדתית” מקבלים בתמורה לעבודתם יריקות ומריטות) של המדינה שהשמאל, ימח שמו וזכרו, בנה, להתגייס ל“חזון הציוני”, היא ה“בשורה”, ואף מתגאים שה”פיליפינים” הזומביים שלהם מתגייסים ליחידות קרביות ול”סיירות”. וזה מובן מאליו, כי מי יגן על “המדינה שהשמאל בנה”, כשצבאה עסוק בהענקת מכות הרג, הרס ואבדן ליהודים? ועל כן צריכים לעשות את ההגנה ואת הנפילה למען “החזון הציוני” העמשא משולמי’ם והיהודה גרינפלד’ים. עמשא, שמשפחתו גורשה מנצרים, ויהודה, שהפארסה הלבנונית שהרגה אותו היתה אמורה להיות ה“מנוף” ל“התכנסות”, למכה ה”ציונית” הבאה, שתגרש אותו מביתו ומנחלת אבותיו, בהתאם לכל פרטיו ודיקדוקיו של “החזון הציוני”. שניהם השאירו אחריהם נשים צעירות-ילדות ותינוקות… לשווא, לשווא ,לשווא!!!

תמיד דאגו “אבות הציונות” לחסל כל גילוי של פראזיטיות. הנה, למשל, כרוז שהוציאה “הסוכנות היהודית” בראשות בן-גוריון, שר”י:

“….. הסוכנות מציעה בזה שכל האנשים המכירים את מי שהוא מהטרוריסטים עליהם להודיע תיכף ומייד למשטרה (משטרת המנדט, ח”א) בעל פה, בכתב או בטלפון ולקיים בזה את המצווה: ‘ובערת הרע מקרבך’.

“אבות שיש להם בנים בארגונים עליהם, באותו האופן, להודיע למשטרה ולקיים בזה את המצווה: “כי יהיה לאיש בן סורר ומורה” ועליו להוציא אותו אל הזקנים ולומר להם: “בני זה סורר ומורה איננו שומע בקול אביו ואמו, והוציאו אותו אל שער העיר וסקלו אותו העם באבנים”. ובפרט שהאנגלים אינם מתכוונים לעשות לטרוריסטים שום דבר רע. הם יחזיקו אותם שנה שנתיים מובדל מאנשים עד שתתקרר בהם עודף המרץ, שבא להם כנראה מריבוי אכילה ומאי-מעשה מתוך עצלות .
חברי הארגונים הטרוריסטיים שיפנו במשך 24 שעות למשטרה יקבלו עונש של שבוע – שבועיים מאסר ויעמדו זמן ידוע תחת פיקוחה .
ההורים שלא יעשו את זאת גורמים ליישוב, להם ולבניהם, אסון איום שיחול בראש וראשונה עליהם ועל בניהם . ועת לעשות למען העם היהודי והמולדת” .

כידוע, אנשי “מחתרת” ה“הגנה” קבלו שכר תמורת פעילותם בשירות “הסוכנות היהודית”, קרי – בן גוריון ושלטון המנדט הבריטי, שנתן לו את חסותו – כיאה לשכירי-חרב ברודנות עריצה. ואילו אנשי מחתרות האצ”ל והלח”י היו כולם מתנדבים, נוער עובד ולומד, שחירף את נפשו למות למען העם והארץ, תמורת סכין בגב, בדיוק כמו ה”פראזיטים” דהיום.

אותו נוער הנמצא בכל תחומי העשייה, בכולם!! הכיפות, סרוגות ושחורות, בולטות בנוכחותן בכל עשייה ובכל תחומי החסד, לא רק יחסית למספרן באוכלוסיה, אלא, אבסולוטית, הנוער הזוכה לקיתונות של זירמה גבלסית מצד הטובלים בדם-היהודים פתם, המתפרנסים מהפצת הסתה פרועה, שכל עיסוקם הוא קידום חורבן הישוב היהודי בארץ ישראל, אותו נוער העושה את כל העבודה של בנין הארץ וההגנה עליה, תמורת מכות, רוק, גירוש, נוסח נאצי, והשפלה, נקרא שוב, לקדם את ענייניה של מדינת הדמים והזדון, המדינה ה”ציונית”.

מדוע הם מנצחים תמיד?

טוב, התשובה ידועה – תמיד נחלצת לעזרתם “השותפה ההסטורית” ….

 סילבן שלום תפס את המשכוכית בקרניה. בקלי קלות גייס לקידום ה”חזון הציוני” שנים מעמודי התווך ברבני “הציונות הדתית”, שיביאו את “הבשורה”. משל, לא היתה בניית לב ארץ ישראל הבשורה, כאילו החרבת חבל עזה וישובי צפון השומרון ומאחזי בנימין על ידי נשאי “החזון הציוני” הוא שלב תקין ומתבקש מתהליך שיבת-ציון. שלום והרב מלמד נשאו מס-שפתיים ליהודה ושומרון, המוקפאים על ידי “החזון הציוני” של “שלום”-בכל-מחיר, אך הרב דרוקמן לא עשה אפילו את זה. הוא רק רואה את ה”בשורה”…

אז, בואו נבדוק את גודל ה”חידוש” שב”בשורה” הזו –

1. לאחר שאנשי ה“הגנה”, צבאו הפרטי של בן גוריון, הטביעו את האלטלנה, נפלו בידיהם בכירים ומפקדי אצ”ל. זמן קצר לפני כן הצטרפו אנשי האצ”ל לצבא ה”חוקי” הזה, שנקרא ע”י בן גוריון – צה”ל, וסבלו שם השפלה התעללות, נמנעה מהם החזקה בנשק ובכל ציוד אחר, ואפילו מזון נכרת מפיהם. כרגיל, האצ”ל הכפיף עצמו להסכמים ולאלימות השמאלנית, ה”לגיטימיים” היו פטורים מכך. האצ”ל רצה להגיע להסכמים בדבר שמירת זכויותיהם של אנשיהם, אך הם לא נחשבו. ועתה נדרש בן גוריון לענין השבויים, בכירי האצ”ל ומפקדיו, שלזכותם ולחירוף נפשם יש לזקוף את שחרור הארץ מן המנדט הבריטי, ופסק – (מדינת ישראל המחודשת, בן גוריון):

“אלה שיישבעו אמונים – יש לנהוג בהם כמו עם כל החיילים.. אלה שלא יישבעו – חלקם יישלחו לעבודה בנגב ובגליל, חלקם יימסרו למשטרה (הבריטית, ח”א)“.

2. רשע מתועב במיוחד, ב. מיכאל:

ברגע של רצינות משועשעת, או אולי שעשוע רציני, הציע השר יוסף פריצקי ליישב בגליל ובנגב את המתנחלים אשר יפונו מן הגדה המערבית.

ישמור השם וירחם אם היא תבוצע אי פעם. צריך זיכרון קצר במיוחד כדי להציע שהמתנחלים ישובו ויישלחו למלא “משימות לאומיות” בטריטוריות שיש בהן אוכלוסייה לא יהודית. וכי לא די במה שהם המיטו עלינו ועל סביבתם בעת מילוי “שליחותם” הנוכחית? האנשים הרעים הללו, שהושחתו ופונקו ושמנו בעשרות שנים של אדנות טירוף ובטלנות, הם פגע רע נפיץ ומסוכן. אם חס וחלילה יגיעו, במקובץ, לגליל או לנגב, אין ספק שהם יעוללו שם את אשר עוללו בגדה המערבית. הרגלי נבלה כהרגלים שרכשו שם אין מאבדים בן לילה.

3. את הנ”ל כתב ב. מיכאל ברוב כעסו על פריצקי שגנב את הרעיון ממנו, ושהוא גנב מבן-גוריון, אבי אבות הטומאה.. מיכאל חשב שעם ישראל שכח את הצעתו משנת 1992, אבל אצלי היה תצלום הרשימה ה…. (אסור להגיד, שמא ב. ייעלב ויגיש תביעת לשון הרע, כפי שכבר עשה בעבר), והזכרון שלי הוא פנומנאלי, וכך הוא הציע אז:

“ממשלת ישראל על כן מוזמנת בזאת להקים עבורם אי-שם, בנגב, הרחק מכל מקום נושב, כמה וכמה התנחלויות דמה, וסביבן סימטאות ואבנים, צלליות ערבים מקרטון ודוכני שוק גדושים, דודי שמש וכמה טנדרי פז´ו רעועים. ושם ב”כפרי לוינגר” המלאכותיים הללו, יוכלו השבים להמשיך בסיוריהם ובשירתם, ביריותיהם ובמחסומיהם, בניקוב דודי שמש, פיצוח פנסי פז´ו והפיכת דוכני ירקות, מבלי להפריע את מנוחת השכנים.
“ואולי, אולי כתום עוד מחצית יובל, יצמח מהם דור חדש ובריא, דור אשר ראוי יהיה לבוא שוב בקהל מדינת ישראל”.

והגולשים, שטופי שנאת ישראל, בולעים את התעמולה הגבלסית על קרביה ועל כרעיה, ומחרים מחזיקים אחרי חלאת המין האנושי שלעיל:

שיעשו ציונות אמיתית – בגליל
דויד, גליל, 10/03/05 09:06
אזור החולות בין אשדוד ואשקלון לא זקוק למתיישבים יהודים מי שכן זקוק להם זה היישובים בגליל. אז הגיע הזמן שהמתיישבים יוכיחו את ציונותם במעשים…..

לא מגיע להם
יובל, הולנד, 10/03/05 08:48
יש לבנות להם כמה מגדלים איפהשהו בנגב (רחוק מישובים ישראלים) ולהעסיק אותם בללמוד איך לחיות במדינה מתורבתת ואיך לחיות עם שכנים (וכי יכולה להיות נחת גדולה מזאת לטינופת, ב. מיכאל?)!

“מי שכן זקוק להם זה היישובים בגליל” (דוד, גליל)

ואז באים רבני הציונות הדתית ומוסיפים שמן למדורת ההסתה ודלק למנוע “החזון הציוני”, הקובע, איזה חלק של ארץ ישראל הוא לגיטימי ואיזה לא!