ואלטר קרונקייט – סופה של אגדה
ואלטר קרונקייט – סופה של אגדה
|
דיווח על רצח קנדי
המגיש הנודע ואלטר קרונקייט הלך לעולמו * היה כתב ומחלק עיתונים ביוסטון, שדר ספורט ברדיו ואחר כך סיקר את משפטי נירנברג * ראיין את כל נשיאי ארצות-הברית מהרברט הובר ואילך, והיו לו קשרים חמים עם דוויט אייזנהאור ועם רונאלד רייגן * * כדי להדגיש את אי-הערכתו לדן ראדר, שהחליפו כמגיש חדשות בטלוויזיה של CBS, בחר קרונקייט ללוות את קאתי קוריק, מחליפתו של ראדר, בשידור הבכורה שלה, והציגה בפני קהל הצופים *
בשנות השישים הפך ואלטר קרונקייט למוסד, כמגיש תכניות טלוויזיה. אומרים, שעיצב במו-ידיו את התפקיד, ועשה אותו היטב. בכך ירש את מקומו של אד מורו הנודע. היו שהשוו את מקומו בתקשורת המצולמת למקומו של ואלט דיסני באנימציה, או של ג’וני קארסון בבידור.
קרונקייט נחשב לסמל למקצוענות בעיתונות בכל העולם, וזכה להוקרה רבה – למרות שפרש עוד לפני כשלושים שנה. בין השאר, נודע בגין הקפדתו היתירה על איכות עבודתו העיתונאית ובשל אהבתו לחיים טובים. קרונקייט אהב מרוצי מכוניות, אך ויתר עליהם לטובת חיי משפחה שלווים.
בליל שבת נפטר קרונקייט בגיל 92 בביתו בניו יורק – כשלושים שנה אחרי שפרש מהגשת חדשות הערב ברשת CBS.
בשנים 1981-1962 – כשהגיש את החדשות ברשת הטלוויזיה CBS – היה חלק כמעט מכל בית אמריקני. בין השאר, דיווח על רצח הנשיא ג’ון קנדי (ודמע בשידור), על נחיתת האדם הראשון על הירח וסיקר את מתקפת טט בוויטנאם. לאחר שדיווח על המפלה כביכול של ארצות-הברית במתקפה, וצפה, שארצות הברית הפסידה במערכה נגד הקומוניסטים, אמר הנשיא לינדון ב’ ג’ונסון, “אם הפסדנו את קרונקייט, איבדנו את המרכז [של הציבור] האמריקני”. כמו כן, דיווח על פרשת ואטרגייט, וקבע את חשיבותה. ביולי 1977 ראיין בנפרד את ראש הממשלה מנחם בגין ואת הנשיא אנוואר סאדאת, והניע, כנראה, בראיונותיו את ההתקרבות בין שתי המדינות, שהובילה להסכמי קמפ דיוויד.
קרונקייט כתב בעיתון ביוסטון, טקסס, עוד בהיותו נער, שחילק עיתונים, כדי שיהיו לו דמי כיס. באוטוביוגרפיה שלו ציין, כי, כנראה, היה היחיד, ששילב קריירה של כתב ושל מחלק עיתונים. למד עיתונות ומדעי המדינה באוניברסיטה של טקסס, וכתב בעיתון הסטודנטים של האוניברסיטה. אחר כך הפך לעיתונאי גדול בנוסח הישן, שחיפש חדשות, וטרח להצניע את האגו שלו.
בקולג’ לתקשורת באוניברסיטה של טקסס מתגאים עד היום בתלמיד המפורסם של מוסדם, למרות שפרש אחרי כשנתיים מבלי שסיים את לימודיו, כדי לעסוק בעיתונות. בית-הספר לעיתונות של אוניברסיטת אריזונה נקרא על שמו.
את דרכו כשדר החל ככתב ספורט ברדיו מקומי, והחל להתקדם. בשנת 1943 הוצע לו להצטרף לצוות של אד מורו, שסיקר את מלחמת העולם השנייה. הוא סירב, למרות השכר הגבוה, שהובטח לו. בשנת 1950, אחרי שסיקר את משפטי נירנברג עבור סוכנות הידיעות UP, והיה כתבה במוסקווה, הצטרך לצוות של מורו. רשת הטלוויזיה CBS שכרה את קרונקייט כדי שיפתח את מחלקת החדשות שלה.
בשנת 1954 הוצב בחדשות הבוקר של CBS, שנאבקה נגד הפופולריות של NBC – לאחר שצבר פופולריות רבה בסיקור מערכת הבחירות לנשיאות ארצות-הברית בשנת 1952 וכמנחה הסדרה המפורסמת, You Are There, ששחזרה אירועים מהעבר (בבימוי סידני לומט).
בשנת 1961 החליף קרונקייט את אד מורו ככתב הבכיר של CBS, ובשישה-עשר באפריל 1962 החל להגיש את חדשות הערב של הרשת. למרות מחאות, החליטה הרשת לקבל את דעתו, ולהכפיל את משך התכנית, וקרונקייט החל לעצבה בדמותו. משפט הסיום שלו, “וכך זה היה (And that’s the way it is)”, הפך לסמלו המסחרי, למרות שמנהליו לא אהבו אותו בתחילה. קרונקייט היה עקשן, ולא ויתר.
קרונקייט פרש מהגשת חדשות בשנת 1981, לאחר שקבע תקנים חשובים בהגשת חדשות (בנוסח הישן והטוב, כמובן). כהוקרה להישגיו המקצועיים זכה במדליית החירות הנשיאותית של ארצות-הברית.
רשת CBS לא ויתרה על שירותיו, והוא עסק בפרויקטים שונים ברשת ומחוצה לה. קרונקייט לא העריך את דן ראדר, מחליפו כמנחה. לדעת קרונקייט, היה על הרשת להיפטר ממנו הרבה יותר מוקדם. כדי להדגיש את אי-הערכתו לראדר, בחר קרונקייט ללוות את קאתי קוריק, מחליפתו של ראדר, בשידור הבכורה שלה, והציגה בפני קהל הצופים.
שתי טעויות גסות
קרונקייט יצק משמעות חדשה לעיתונות משודרת – ככתב בכיר וכמגיש. הקפיד מאוד על אתיקה עיתונאית, על דיוק, על שפה נקייה ועל הגשה רהוטה ו”אובייקטיווית”. אישית, היה עצמאי – כלומר לא תמך בשום מפלגה – אך הייתה לו אהדה לכמה נשיאים. בין האהודים עליו היו דוויט ד’ איזנהאור ורונאלד רייגן.
קרונקייט התפאר בכך, שראיין את כל נשיאי ארצות-הברית מהרברט הובר ואילך. לא כל הראיונות היו נינוחים. את הנשיא ריצ’ארד ניקסון ראיין בשיאו של משבר ואטרגייט, והראיון, כצפוי, היה די עוין.
במערכת הבחירות לנשיאות בשנת 1960 העז לשאול את ג’ון קנדי, המועמד הדמוקרטי, לגבי היותו קתולי – דבר שנתפס כבלתי מקובל. מטה הבחירות של קנדי הגיש נגדו תלונה, ורשת CBS תמכה בקרונקייט בעוצמה רבה. יחסיו עם קנדי לא היו טובים, ואנשי הנשיא האשימוהו בתמיכה ברפובליקנים, כיוון שהיה בקשרים טובים עם הנשיא אייזנהאור.
אולם, בראייה לאחור, לקרונקייט הייתה בעיה הקשה עם סיקור מערכת טט. כמו אחרים, נטה לחשוב, שזה ניצחון של ויטקונג; ובכך עזר לקבֵע תפיסה זו. בפועל, המורדים הקומוניסטיים הובסו, וכמעט כולם נטבחו במערכה קשה. קרונקייט (שהגיע במיוחד לסייגון) לא הבין כהלכה את מה שראו עיניו, ולא היה היחיד, שהלך שולל אחרי הניצחונות הראשוניים של ויטקונג במערכת טט.
טעות קשה אחרת של קרונקייט הייתה כעשר שנים אחרי שפרש מהנחיית חדשות. הוא סיקר את מלחמת המפרץ הראשונה. העיתונות האמריקנית טענה במהלך המשבר, כי הגבלת הסיקור מגדילה את פער האמינות של הממשל. הבוטה בטיעון הזה היה קרונקייט, שכתב: “… בגלל הגבלות הפרסום המעיקות והמיותרות, מונעים מהאמריקנים הזכות לראות ולשמוע את הסיפור המלא …. זכותו של האזרח האמריקני לשאול: מה הם מנסים להסתיר? אבדות? מוראל נמוך? מפקדים בלתי-מיומנים? יחידות לא מאומנות? ציוד לקוי? מגפות? – מי יודע?” [ואלטר קרונקייט. “מה יש כאן להסתיר?” ידיעות אחרונות, 12 בפברואר 1991].
אולם, בניגוד למה שקרה בעת מתקפת טט במלחמת ויטנאם, לא הצליח קרונקייט לסחוף אחריו את דעת הקהל בארצות-הברית. מדיניות “לא עוד ויטנאם” של ממשל בוש האב הצליחה הפעם לקבוע את סדר היום הציבורי.
– 30 – [הסימן האמריקני לסוף כתבה]