עיון אקראי במתרחש בינינו לבעלת בריתנו העיקרית, היא ארה”ב, מעלה תמונות עגומות של חוסה במוסד טיפולי סגור, המצטנף לו בפינתו כאשר ידיו מגוננות על ראשו וכולו מבועת מכל צליל ורעש מזדמן.  בל נטעה, אנו הם אותו חוסה מצטנף.

דומה והפכנו לשק החבטות של הממשל האמריקני כאשר אנו ממתינים, רועדים בפינתנו לגזרה הבאה של שליטיה האמיתיים מעבר לים של מדינת ישראל “הריבונית”.  האם שאלנו עצמנו באם זו היא חובת המציאות?  האם גולית הענק יכול לפסוע על פני דוד הקטן באין מושיע?

 

הבה ונבחן מי הם העומדים למולנו ביחסנו עם ארה”ב.

1. הממשל “הדמוקרטי” האמריקני – כמובן אלה הם המתיימרים לשלוט בגורלנו ברגל גסה וחצופה בהתאם לגחמה זו או אחרת בשם אינטרסים אמריקנים אשר לעיתים מזומנות מתגלים כאנטי-אינטרסים להם ולנו כאחת.

 

2. הקונגרס והסנאט האמריקני – אלו הם קבוצות התמיכה הגדולות ביותר של מדינת ישראל בארה”ב.  בניגוד למקובל לחשוב, הרי הנשיא האמריקני אינו שליט כל יכול בארצו.  החוקה האמריקנית מקנה כוח רב במידה משמעותית לאותם שני בתי הנבחרים האמריקנים על פני הנשיא.  גם אם הקונגרס והסנט נהנים מרוב ‘דמוקרטי’, הרי ששני בתים אלו שומרים בעקביות על עצמאותם למול הנשיא ואינם מהווים חותמת גומי ואמירת הן אחר כל גחמה שלו.  בישראל סומכים על הלובי היהודי כי יעשה את פעולות השתדלנות כאן אך המאורעות האחרונים מראים כי הלובי היהודי חייב בחיזוק ישראלי.

 

3. הקהילה היהודית האמריקנית – קהילה זו הפונה באורח מסורתי לעבר המפלגה הדמוקרטית, השלטת כיום שם, עברה שטיפת מח אובאמית ומתנהלת כיום כספן שיכור אשר דרכו אינה כה ברורה לו, מטעמים מובנים.  הרטוריקה האובאמית, הריקה ברובה הגדול ממחשבה אסטרטגית נבונה, טשטשה את חושי אחינו היהודים שם והריהם מתנהלים, הלכה ולמעשה, בנתיב אשר נוגד את טובת מדינתם ארה”ב ואת טובת מדינת ישראל.   חוגים בקהילה היהודית מרוחקים מרחק רב מההוויה היהודית והישראלית ורואים בישראל מטרד אישי ולאומי-אמריקני.

 

4. הלובי האנטי-ישראלי בבירת ארה”ב – לובי זה ניתן לבדלו לשלשה ראשי חץ אנטי-ישראלים ואוטו-אנטישמים.  המדובר ראש וראשון בקבוצת הישראלים והיהודים המקיפים את חוסיין אובמה בהנהגתו של רם עמנואל אשר התיוג אוטו-אנטישמי תואם התנהלותו וחברי קבוצתו ככפפה ליד.

הגוף השני בקבוצה זו הינו ארגון “שלום עכשיו”.  ארגון זה טווה מזה זמן רב קשרים נכלולים עם חברי הקבוצה האוטו-אנטישמית בבירת ארצות הברית והינו מהווה את ראש החץ המפנה ומפלס את הדרך לבני דמותם הישראלים הבאים בתור.  “שלום עכשיו” פעיל גם בקרב הקהילה היהודית אשר חלקים ממנה גורסים כי “הינם רפובליקנים בארה”ב ודמוקרטים ביחסם לישראל”, כדי ביזיון וקצף.

זהו הגוף השלישי, “קבוצת יוזמת ג’נבה” האמונה על חתרנות פנים וחוץ כנגד מדינת ישראל ומעל ראשה של הדמוקרטיה שלנו.  קבוצה זו עמלה מזה זמן רב להפיץ ארסה האנטי-ישראלי בקרב קובעי מדיניות אמריקנים כאשר היא נישאת על גלי אהדה בחוגים שוטמי ישראל מלכתחילה בממשל, המנותבים עבורה על ידי ארגון “שלום עכשיו”.

 

5. הקהילה הנוצרית אוונגליסטית – קהילה זו מונה עשרות מיליוני מאמינים בארה”ב המעריצים את מדינת ישראל וכל שהיא מייצגת באשר למקורות התנכ”יים שלה.  קהילה זו מגוייסת, רובה ככולה, לעניין הישראלי.

 

6. הקהילה השחורה – מקהילה אדישה פוליטית במחצית המאה העשרים הפכה זו לקהילה המודעת לזכויותיה ומעורבת פוליטית במתרחש במדינתה.  בהקשר היהודי-ישראלי העניינים יגעים יותר.  רבים מקהילה זו קיבלו על עצמם את הדת האיסלמית וחברו לבני קהילה זו בהתנגדותם ליהודים ולמדינת ישראל.

 

אין ספק כי ישראל ומדיניות החוץ שלה נרדמו בשמירה משך העשור האחרון.  מדיניות ישראל נסמכה על ממשל רפובליקני אשר אמנם היה ככלל אוהד לישראל, אך הרי לא לעולם חוסן.  קובעי מדיניות חוצנו לא השכילו להכין את הקרקע לימי סגריר.  דומה ולא קם הגוף מנתב המדיניות אשר שאל עצמו מהי תהיה גישת ממשל דמוקרטי למדינת ישראל שלאחר ממשל בוש ובהתאמה, נערך לכך.  האחראים הראשים להזנחה המבישה כמובן הם אהוד אולמרט ושרת חוצו ציפורה לבני.  את תוצאות ההזנחה וההתעלמות אנו רואים כיום תחת ממשלו של חוסיין אובמה.  האם הצמד חמד “אולמרט-ציפורה” ברכו בשלהי ממשלתם על שינוי הלב בממשל האמריקני ואולי אף עודדוהו, נשאיר לשיקול דעתו של הקורא הנבון.

ובכן, האם כלו כל הקיצים, האם כך נגזר ואין להשיב?  האם איננו יכולים לתקן המעוות ועלינו להסכין עם גחמותיו של נשיא אמריקני, כריזמטי, רטוריקן מוכשר, מפריח סיסמאות נבובות, אסטרטג חלש, אשר ישראל אינה כוס התה שלו?

 

כמובן שנותר מה לעשות.  כמובן שיכולים אנו לפעול לשינוי הגישה העוינת האמריקנית כלפינו.  אמנם אין בנמצא נוסחות קסם אשר תיישר ההדורים כבמטה קסם אך פעולה נחרצת וסבלנית מצידנו אפשר בהחלט ותטה את הכף.

הבה וניבחן מספר אפשרויות לפעולה.

 

1. כיוון הפעולה העיקרי בו עלינו להשקיע את מירב המאמצים הוא המקום בו הערך המוסף למול השקעת המאמץ יהיה הגבוה ביותר והמדובר כמובן בנוגע לבתי המחוקקים האמריקנים.  ניתן לאפיין ולחלק את הנציגים בשני הבתים בהתאם למדינות מוצאם ולפעול באופן מתמחה למול כל קבוצה כזו.  יש להקים ציוותי עבודה ומשימה ישראלים ויהודים אמריקנים בבירה האמריקנית, כל צוות יפעל למול קבוצת אותם הנבחרים שאופיינו.  כל צוות יכלול איש יחסי ציבור אשר ינתב וישמור על קשר רציף עם הנבחרים האמריקנים שלמולו.  כל צוות יכלול איש (אנשי) הסברה המצויים בהוויות המזרח התיכון והסכסוך הישראלי-ערבי והמצטיינים בדיברור הבעיות למול נבחרים אמריקנים.  רצוי יהיה לצרף לכל צוות או למספר צוותים איש חוק הבקי בחוקי ישראל וארה”ב כאחת.

לפי הערכה זהירה יהיה צורך ב- 10-20 צוותים כמתואר לעיל על מנת למלא הצרכים למול בית הנבחרים והסנאט האמריקני.  חשיבותו של נציג הלובי היהודי בכל אחד מהצוותים המתוארים היא בכך כי כלל הפעולה תהווה תשלובת של כוחות למען מטרת השתדלנות ותביא לאימוץ הקשרים של ישראל עם הקהילה היהודית האמריקנית.

חשוב ביותר יהיה לסנן את המועמדים לשמש בצוותים אלו כאותם אלו החשים מחויבות מיוחדת למדינת ישראל וקיומה כמדינה יהודית, ציונית ודמוקרטית.

הצוותים יפעלו באורח שוטף לאורך זמן בבירה האמריקנית ואפשר כי פעולה זו תימשך לאורך שנים ותרוכז מלמעלה על ידי צוות ממומחים מיוחד, ישראלים ויהודים אמריקנים אשר יכוון ויווסת הפעילות בהתאם לצורך הכללי ובהתאם לצרכים מיוחדים בהתאם להתפתחויות אזוריות וגלובליות.

 

2. הקהילה היהודית וחוסנה הרב הוא מקור כוחו ועצמתו של הלובי היהודי בוושינגטון.  מאידך, זוהרו של לובי זה הועם בשנים האחרונות עקב בעיות גיל של פעיליו והתרחקות הדרגתית אך ברורה של הדור הצעיר היהודי-אמריקני מדרך אבות ונטייה ההולכת וגוברת להתבוללות בקרב האוכלוסייה הכללית.

על כל אלו ניתן להוסיף כי הציבור היהודי נישבה בקסמי הרטוריקה האובאמית וחלקו הולך שבי אחר מפריח הסיסמאות מוושינגטון ואינו רואה עין בעין את בעיות הקיום של מדינת ישראל כפי שנראים הדברים מתוככי המזרח התיכון.

הניסיון מראה כי אותם אנשים מבינינו הנשלחים לאימוץ הקשר עם יהדות הגולה אינם עוברים סינון מתאים וכך ישראלים רבים, הבאים דווקא ממיעוט שולי בעם אשר נבחרו בשיטת “חבר מביא חבר”, מטיפים את דעותיהם האישיות, שטופות אג’נדה קיקיונית, לפזורה האמריקנית, הנוגדות לעיתים קרובות את הקו המדיני וצרכי קיומה של ישראל.

יש לרתום את הסוכנות היהודית למשימה זו מתוך הגישה של העברת ערכים ישראלים, יהודים, ציונים ודמוקרטים של הרוב במדינת ישראל.

יש ליצור לשכות קשר וקישור עם בני הקהילה יהודית בערים אמריקניות מרכזיות אשר ינתבו פעילות למען ישראל באורח רציף, שיטתי ומקצועי.  פעילות זו חייבת להיות מונחה ממקור אחד המפקח על פעילות כל הצוותים ברחבי היבשת ואף מכוונם לתגובה מתאימה עקב אירועים באזורנו.

משרד הקישור הישראלי לקהילה והלובי היהודי חייב להיות משרד מושקע אשר יהיה מסוגל לנהל ולנתב את קשרי ישראל עם הקהילה היהודית תוך הקמת צוות תגובות אשר יפעל גם הוא במסדרונות הממשל ובתי הנבחרים באופן מתואם.

 

3. גורמי ממשל ישראלים יפעלו ישירות למול גורמי ממשל אמריקנים רשמיים ובאורח טבעי לא נתייחס אליהם במאמר זה.

 

4. פעילות הגורמים הישראלים בבירה האמריקנית, הנוגדים את מדיניות ישראל ומנסים לכפות עליה קו שולי-אג’נדתי, מהווה מורסה מוגלתית בתוך כלל פעילות ישראל בבירה האמריקנית ויש לטפל בה מהשורש.  פעילותם של גורמים אלו בשנה האחרונה בבירה האמריקנית מגלה כי הינם מהווים סכנה אסטרטגית  קיומית לישראל.

בספר “משנאי החינם בינינו” אשר הקישור אליו מצורף בסופו של המאמר, קיים תאור מורחב ומדוקדק בנוגע לפעילותם של אותם גורמים חתרנים ישראלים בתוך תוכנו.

ארגון “שלום עכשיו” פעל כל שנות קיומו ועדיין פועל לכאורה באורח לא חוקי הן בישראל והן בארה”ב.  חוקי שתי המדינות מחייבים כי תרומות המועברות לגופים כגון אלו, אפשריות אך ורק למטרות חינוכיות.  ארגון “שלום עכשיו” פועל, כידוע, לכל כיוון למעט פעולות חינוכיות.  הארגון אמנם מכנה עצמו “ש.ע.ל. מפעלים חינוכיים” אך מובן כי המדובר בכסות נכלולית למען מטרות אנטי ישראליות.  אמנם נערכה חקירה כנגד הארגון בשנת 2008 על ידי רשם העמותות והוצא צו פרוק אך זה אינו נאכף.  יש לידע את השלטונות האמריקנים בעניין שאלת החוקיות של הארגון ולפעול להוצאתו מחוץ לחוק בארה”ב כמו גם בישראל תוך הוצאת צווי מניעה מידיים.

“יוזמת ג’נבה” ממומנת כולה ובנדיבות מפליגה על ידי האיחוד האירופי כמו גם “הקרן החדשה לישראל” האמריקנית.  בדיקה מעמיקה תגלה בוודאי חוסר חוקיות בכל נושא התרומות.  קיים חשד לכאורה כי כלל ההתארגנות פועלת בנוסך של “סוכן עוין זר” בישראל ומכאן שחייבת היא בצו פירוק והעמדת פעיליה לדין.  משרד ‘רשם העמותות’ הישראלי חייב בשידוד מערכות כללי ויסודי מפאת שחוסר פעילותו התמוה בכל נושא מימון העמותות בישראל (שאינן לגיטימיות), הביא כבר על ראש כולנו צרה גדולה.  הלכה ולמעשה הפכו עמותות מסוימות לשלטון של מדינה בתוך מדינה, בהכוונתם של גופים ומדינות אשר טובתנו אינה מהווה כלל גורם בשיקוליהם.

כל פוליטיקאי גורר אחריו שובל של שלדים אשר ברגיל מנסה הוא לטומנם עמוק בתוך ארונותיו.  גם החבורה “הישראלית-יהודית” המקיפה את אובמה אינה יוצאת מכלל זה.  ניתן להקים צוותים אמריקנים בהכוונה ישראלית אשר יעלו לאור השמש המחטא את נכלוליהם הפוליטיים והאחרים של רם עמנואל וכנופייתו.  לא יקשה לאתר ולתמוך בעיתונאים חוקרים אמריקנים, בלתי תלויים הידועים כאובייקטיבים, אשר יהיו שמחים לחפור את שלדיו של רם עמנואל וחבר מרעיו ולהביאם לידיעת הציבור האמריקני ובכך לגמד עד לבטל את השפעתו בבית הלבן.  “כנופית עמנואל” הינה מסוכנת מאויבי ישראל מוצהרים באשר נחשבת היא לבשר מבשרנו בעוד אשר היא לא.

ברי הוא כי “כנופית עמנואל” חותרת, תחת הכוונת “שלום עכשיו” ו”יוזמת ז’נבה” להפיל את ממשלתה הימנית של מדינת ישראל לטובת ממשלה אחרת כנועה ומתרפסת, המייצגת אך שוליים בעם, אשר תמלא את גחמות האנטישמים והאוטו-אנטישמים בוושינגטון.  האם עלינו, כמדינה ריבונית-דמוקרטית, לאפשר להם זאת בלא תגובה?

 

5. באשר לשני הזרמים הבאים “הקהילה האוונגליסטית” והקהילה השחורה” הרי שהשקעת מאמץ מיוחד בהם הינה מיותרת.  “הקהילה האוונגליסטית” הינה גוף משוכנע כבר למען ישראל וכל טובה נוספת לא תצמח מפעולה ביניהם.  מאידך, חשוב כי ישראל תפתח משרד קישור מיוחד לקהילה זו על מנת לתחזק את היחסים הטובים בינינו.  באשר ל”קהילה השחורה”, הרי היא ברובה המכריע פועלת כנגד ישראל או למצער חשה יחסי קירבה עם העולם האיסלמיסטי על פני ישראל וכך התועלת שתצמח מפעולה בקרב קהילה זו תהיה בוודאי שולית, למצער לטווח המידי.  מאידך, גם במקרה זה חשוב ליצור משרד קישור ויחסי ציבור על מנת להכין את הקרקע לשינוי גישה, אם וכאשר, של קהילה זו בעתיד.

 

6. האמור לעיל אינו סותר ובא בנוסף להסברה הכללית הישראלית בארה”ב אשר ניכר בה כי מנוהלת על ידי חובבים והינה מושא לתלונות וגינויים עקב חוסר יעילותה והישגיה, משך שנים ארוכות.

 

מזה זמן רב כי ניכר בפעולות ישראל בארה”ב כי אינן יעילות ואף מכשילות את הדרג המדיני בארצנו בפעולותיו.  הבינלאומיות.  כפי שהדרג הצבאי תפקידו לאפשר למדינאים מרחב תמרון ופעולה לכל כיוון שימצאו לנכון בשטח הצבאי אם המדיני, כך גם פעולות משרד חוצנו.  מוטל עליו לאפשר את אותו מרחב הפעולה המדיני וגמישות צבאית לעת הצורך, נושא אשר כשל בעבר וכושל הוא בו פעם אחר פעם.

 

 קישור:

“הספר משנאי החינם בינינו“:

http://www.aaronroll.com/democracy/Hatred_for_Nothing_Volume2.pdf

הספר “פרקי דמוקרטיה ישראלית”:

http://www.aaronroll.com/Democracy/Israeli Democracy chapters.pdf

 

אהרון רול

amroll@rogers.com

www.aaronroll.com

http://www.global-report.net/aroll/