ההסטוריה האנושית היא, בין היתר, סיפורו של עימות בין אנשי תרבות לפראים, כאשר המאפיין את תרבויות הפראים הוא פיגורם אחרי תרבויות האדם המתקדמות בהבנה והערכה של זכויות האדם.

האינדיאנים של אמריקה היו הפראים שבהם נתקלו בני התרבות כשבאו להתיישב ב”עולם החדש”. אין ילד באמריקה – וקל וחומר נשיא האומה – שאינו מודע לפרק ההסטוריה שבו נאלצה אמריקה להתמודד אל מול האינדיאנים. למתיישבים היה ברור כי הם עומדים מול בני אדם נחותים מבחינה תרבותית וכי הדרך הנכונה מצידו של בן תרבות לטפל באלימותם של הפראים היא הפעלת כוח לצורך הגנה עצמית. כאשר התקיפו אינדיאנים באלימות מתיישבים שלווים לא עלה בדעת המתישבים לוותר על ישוביהם לטובת הפראים, לסגת או להיכנע לפניהם; הם נלחמו בהם עד שניצחום.

לכל אורך הדרך היתה מדיניות הממשל האמריקני כלפי האינדיאנים כזו שהתירה להם להתקיים רק אם מילאו את תנאי הקיום היסודיים של חברה אנושית תרבותית, שבראשם כיבוד זכויות החיים והקנין של המתיישבים. מה שקרה לאחר מכן הוא שמי ששרד מבין האינדיאנים היה רק מי שהתאים את עצמו לכללי החיים בתרבות אנושית מתקדמת, כזו שבה אין לאף אדם זכות לפגוע באדם אחר.

בארה”ב, קנדה ודרום אמריקה חיים עדיין שבטים פראיים, השומרים על מנהגי אבותיהם ומסורותיהם אך הם ממלאים בקפדנות את התנאים שמציבה להם המסגרת המדינית שבתוכה הם משולבים; הם כפופים לחוקי המדינות התרבותיות שבהן הם חיים, משתלבים בכלכלתן ולא נוקטים בשום אלימות או פשיעה מאורגנת כלשהי נגד העמים ששולטים במרחב המחיה שלהם. הכרתם של בני שבטים אלה בעליונות תרבותם של שליטיהם היא מוחלטת ואף כי תחילתם של יחסים אלה בין התרבות המתקדמת לפראית היתה במלחמה, הם הפכו והיו כבר מזה זמן רב למצב קבע של שלום ושיתוף פעולה הדדי.

האינדיאנים הם פרק אחד מני רבים של תהליך הסטורי שבו כבשו בני תרבות את העולם מידי פראים. ההתפתחות האנושית עשתה את דרכה על פני העולם תוך עימות מתמיד בין תרבויות מתקדמות ביחס לבין אומות פראיות וברבריות, כאשר האחרונות פושטות מדי פעם במסעות של רצח, שוד וביזה על איזורים שבהם מתגוררים בני תרבות ופוגעות בהם. בתהליך מלחמתי ארוך זה, שבו השיבו בני התרבות מלחמה שערה, גבר איש התרבות על הפרא ולרוב גם אם הובס בשדה המערכה, ניצח מבחינה תרבותית את הפרא. כמו באירופה, שהצליחה לגבור על פולשים רבים ובכללם גאלים, הונים, ונורמנים שהפכו לחלק מעמי אירופה, כבש העולם התרבותי חלקים גדולים מעולמם של הפראים, אשר שכנו בחלקי עולם נידחים, והנחיל להם את ערכי תרבותו.

אך אחד הפרקים הקשים ביותר שנכתבו בקורות העולם הוא זה של העימות בין התרבות המערבית, שמרכזה באירופה ובאמריקה, לבין האימפריה המוסלמית. זו, שהתבססה על שילוב בין עמים עתיקים שהיו חלק מתרבויות העבר ובין שבטים פראיים שחיו במדבריות המזרח התיכון ואפריקה, הצליחה לפלוש לאירופה כבר לפני דורות רבים. אך היא הכילה גורמי תרבות פראיים וערכים דתיים אשר לא הכירו בהישגי התרבות המערבית ולא הסכימו עם ערכי היסוד שלה; זו הסיבה לכך שחלקים גדולים מהעולם הערבי נותרו עד ימינו בלתי מפותחים מבחינה תרבותית ביחס לעולם המערבי ולא הצליחו להגיע למצב שבו נהנים בניהם מהחרויות שמהן נהנים בני המערב.

רובו של העולם הערבי לא הצליח מעולם לסגל התנהגות פוליטית מתקדמת עד כדי כיבוד זכויות האדם היסודיות. במובן זה נשאר חלק מהערבים באפלת ימי הפרא הטרום-תרבותיים ולא הצליח להגיע לעצמאות הכלכלית והטכנולוגית שכיבוד זכויות האדם, כמו הזכות לחיים וזכות הקנין, הוא התנאי היסודי לקיומה. לכן נמצא עדיין רובו של העולם הערבי במצב של תרבות פראית, שבה שורר סכסוך פנימי אלים מתמיד וזה מאפיין גם את גישתו הפוליטית החיצונית. גם אחרי תקופה ארוכה של קיום בצד התרבות המערבית חלק גדול מהערבים עדיין מנהלים צורת חיים המתאימה לערכי הקיום השבטי ולכן צורת התמודדותו של העולם הערבי עם ערכי החופש המערביים נושא עדיין את סימני ההתמודדות של הפראים מול התרבות.

הסכסוך במזרח התיכון הוא דוגמה מובהקת לעימות תרבותי מסוג זה, בין האדם הפראי לאדם התרבותי. מזה מאה שנים מנהלים ערבים פראיים מלחמה עקובה מדם נגד מתיישבים יהודיים. אלה, שהחלו את התיישבותם בשטחי אדמה שקנו בכספם ובעבודתם ומאוחר יותר, בעקבות נצחונם על הערבים שניסו לחסלם, השיגו שליטה בשטחים נוספים והקימו שם התיישבות חלוצית, לא השיגו עד ימינו את הפסקת התקפותיהם האלימות של הפראים הערבים עליהם.

כמו בכל ההסטוריה של הברברים שחשקה נפשם בעושרה של התרבות, המלחמה נגד ישראל היא חלק ממלחמה מקפת שבאמצעותה הפקיעו הפראים בני ערב רבים מנכסי אירופה ואמריקה שהוקמו בשטחי העולם הערבי. בדיוק כמו במקרה של האינדיאנים הפראיים באמריקה שלפני 200 שנה, האלימות הרצחנית היא המאפיין המובהק של מלחמתם, אך שלא כאינדיאנים באמריקה, פראי אדם אלה מצוידים במיטב הנשק המתקדם, אשר מסופק להם על ידי המערב וזה מהווה רק חלק מתמיכה רבה שהם מקבלים היום מהעולם התרבותי.

אם היה מדובר בימי העימות עם האינדיאנים באמריקה שקולה היתה התמיכה המשאבית והרעיונית שמקבלים הערבים במלחמתם נגד ישראל לא רק למכירת נשק נפשעת לשבטי הפראים (שאז היתה נענשת, כראוי, כמעשה של בגידה) אלא בהסכמה לטענתם שהמתיישבים החדשים פגעו בהם ונישלו אותם מאדמתם – ובנסיון לגרום למתיישבים להיכנע, לוותר ולהסכין עם הפראים על אף אלימותם האנטי-תרבותית.

האם החלוץ האמריקני של ימי ארה”ב הראשונים העלה אף בדמיונו הפרוע אפשרות להעניק לפראים רוצחים שאינם מכירים בזכויות האדם כבסיס לתרבות מעמד לגיטימי כשל שווי-ערך לבני תרבות או אף להציע להם להקים מדינה עצמאית משלהם? בודאי שלא. זה היה גם ברור לחלוצים בני התרבות שסוג כזה של התייחסות ייחשב על ידי הפראים – ובצדק – ככניעה וכהסגרה של ערכי התרבות לידיהם.

אך זה בדיוק מה שקורה בימינו: מדיניותה של ארה”ב כלפי העולם הערבי, במיוחד כפי שהיא באה לידי ביטוי במהלכיו האחרונים של נשיאה, מהווה הסכמה עם עמדתם של הפראים כלפי בני התרבות וכניעה של בני התרבות לפני הפראים. איכשהו קרה שבמשך 200 שנים התדרדרו האמריקנים ממצב של בני תרבות אמיצים הנכונים לעמוד על שלהם כנגד אלימות פראית למצב שבו הם מסגירים את בני התרבות שוחרי השלום לידי אויביהם.

העובדה שנשיא ארה”ב, חוסיין אובאמה, מציע היום לאינדיאנים של המזרח התיכון בדיוק את כל הדברים הללו מעידה על כך שארה”ב שלו מייצגת נקודת שפל תרבותית כללית. נשיא ארה”ב אינו פועל בחלל ריק; הוא רגיש ביותר לגבי התפקיד שמתבקשת ארה”ב למלא כנושאת ערכי תרבות המערב בימינו. בהקשר זה מודה אמריקה, דרך התרפסות נשיאה לפני האינדיאנים של המזרח התיכון, בכניעתה הכללית של תרבות העולם החופשי לפני הפראים בעולם כולו.

 אובאמה לא התחיל את התדרדרותה המוסרית של אמריקה. הוא מייצג את השלב האחרון והעדכני שלה. התהליך החל בכניעתה של אמריקה כבר בפשרות שנעשו על ידה בעיצומן של מלחמות העולם והמלחמה הקרה, כשנמנעה מלהילחם כראוי נגד אויבי האנושות רוסיה, סין ובעלות בריתן בעולם. כלפי פראים חדשים אלה, אשר ירשו את הברברים במשטריהם הלא-אנושיים, גילתה ארה”ב חדלון רעיוני ונוצחה בסופו של דבר מבחינה אידיאולוגית גם על ידי בוגדים מבית. גיס חמישי שצמח בעולם האקדמי המערבי עסק בדורות האחרונים בהטיית הכף לטובת הפראים והציג אותם כמי שזכויותיו נפגעו על ידי המתיישבים. מסע רעיוני זה שהחל עם נצחון הפילוסופיה האנטי-קולוניאליסטית על המחשבה המערבית, ומתבטא היום באמריקה בהטפה למען זכויותיהם המופקעות של האינדיאנים, הוא הצהרת הכניעה של התרבות האנושית המתקדמת לפני פראי העולם ונצחונה של האלימות האנטי-אנושית על הישגיה של תרבות החירות. אם ימשיך נצחונו זה של הפרא המזרח תיכוני על ישראל בחסות ארה”ב, יימחקו כל הישגי התרבות שמייצגת ישראל.