ירושלים, ר”ח אייר, התשנ”ד
                                                                                   11 באפריל, 1994

לעורך שלום,                             

פייסל חוסייני, בן למשפחת אצולה ערבית-נאצית, מסביר לצעירי מר”צ, כי ערפאת, ימ”ש, אינו יכל לגנות מעשי טבח ביהודים, משום שאז תהיינה לו בעיות עם “הרחוב הערבי”, אתם יודעים, אלה “החפים מפשע”. ורכיכות מר”צ מקבלים זאת*.

יבין עם ישראל, סוף סוף, כי אין ערבים חפים מפשע. מדובר באויב נאצי, שלא כמונו, איננו רואה בנו פרטים חפים מפשע, אלא, קולקטיב בר חיסול. ועד שאנו נדע את האמת, כבר לא נדע דבר…

חנה אייזנמן

*בקשות השמאל מערפאת לגנות רצח יהודים לא באו ממניעי אנושיות ומוסר, אלא, מתוך חשש, שעם ישראל יעמוד על האמת, ותכנית השלבים של השמאל להכות ביהודים, תיפגע מכך. העובדה היא שערפאת דווקא לא רקד לקול חליל השמאל, גדולי שונאי ישראל בכל הזמנים, ובכל זאת, מילאה המדינה הזו את כל מבוקשו של הרוצח, שעל פי ספר השיאים של גינס שבר את כל שיאי הרצח ההמוניים. ולאחר תשובה, כמו זו של חוסייני, ימח שמו, יכולים אנשי המר”צ להמשיך בתהליך “השלום” שלהם, להשמדת העם היהודי.