ב”ה

                                                                           ו’ בחשון התשנ”ג

                                                                           2 בנובמבר, 1992

לעורך שלום,

מדוע הביא עלינו הקב”ה את מלחמת ששת הימים בימי שלטון המערך? כי אילו פרצה המלחמה בימי שלטונו של הליכוד, היא היתה מסתיימת במפלה מוחצת, משום שהשמאל היה מטרפד אותה, כפי שטירפד את מלחמת שלום-הגליל וכפי שהוא מטרפד את המדינה. וכה אמר רבין בפקודת היום שלו, ביום ב’ ה-12 ביוני, 1967:

“עתה, עם הפסקת האש, נסתיימה מלחמת בני אור באלה אשר ניסו להוריד עלינו את החשיכה…. המאבק טרם נסתיים. יכל אני לומר כאן, ליד הכותל המערבי, בביטחון, כי כשם שיצאנו להילחם על הישגים אלה, נדע לשמור ולנצור אותם בעתיד”.

בינתיים השתלב הרמטכ”ל-על-כרחו של מלחמת-ששת-הימים במרחב, והיה לשולטן רב-החסד של מדינת ישראל, עליו מעידה אשתו (הכל דיבורים, 1.11.1992), בהתייחסה להפגנות של יהודים הכואבים את הדם היהודי הנשפך כמים, כי “זה לא מזיז לו”. והיא בוודאי נאמנה להעיד מה מזיז לו ומה אינו מזיז לו. בכל אופן, הוא מזיז את המפגינים-נגד-השמדת-העם-היהודי-בארצו, בעזרת המשטרה שלו. בינתיים בלי כלבים. ברודנות כמו ברודנות. לרבין לא קוראים רוצח. גם לבגין לא קראו רוצח, כאשר הביא עלינו את אסון קמפ-דייויד, שלפירות הבאושים שלו היתה עדנה בגן השולטן. היום מחלק השולטן, ברוב חסדו, נתחים ממה שהוא רואה כנחלתו הפרטית,לשליטים ולמיעוטים, המבקשים עדיין להביא עלינו את החשיכה ועלולים להצליח בכך, בעזרתו של רבין.

חנה אייזנמן