ב”ה

זה מטורף, פשוט, מטורף!

גאולה מתריסה – נתניהו נשען על ה”איחוד הלאומי” ו”הבית היהודי”, עם זה הוא יבוא אל אובאמה? עם זה הוא ינהל מדינה? –

שני שונאי ישראל וותיקים, גאולה אבן ועודד שחר, מעלים על המוקד את האידיוט, יובל שטייניץ.

זה מטורף פעמיים;

אחת – יהודים שהם שונאי-ישראל בעצמה כזו, זה מטורף! נוהגים לקרוא לזה – “שנאה עצמית”, אבל זה כבר מזמן לא זה. מדובר פה בעם אנטישמי נוסף. העם השמאל-“דמוקרטי”, שלא קם, כמוהו, אויב לעם היהודי.

השנית – הצלחתם להשתלט על השיח הציבורי. ההצלחה שלהם לטמטם את העם הזה! הצלחתם להפוך את כל ההנהגה הישראלית עפר לרגליהם.

איני מחדשת כאן דבר, הדברים ידועים, אלא, אנשים פוחדים להודות, על כן, חובה לחזור על הדברים ללא הפוגה, אולי יצליחו לחדור מבעד לערפילי הסמים המוזרקים לעם האומלל הזה, היישר לוורידים, עשרים וארבע שעות ביממה, בכל ערוצי מנגנון התעמולה הישראגבלסי.

הפושעים נגד העם היהודי ונגד האנושות, שולטים שלטון ללא מצרים במנגנון התעמולה ה”ישראלי”, וטבעי הוא, שהם מנהלים את תעמולתם – תעמולת האויב!

 גאולה מתריסה – נתניהו נשען על ה”איחוד הלאומי” ו”הבית היהודי”, עם זה הוא יבוא אל אובאמה? עם זה הוא ינהל מדינה? –

הם, המעוותים, שאפילו אורוול לא דמיין כמותם, קבעו – “ימין קיצוני”! כי אם הם, השמאלנאצים, הם הלגיטימיים, הם הקונצנזוס ובכלל, הם תפארת מדינת-ישראל, אז כל מי שמאמין שליהודים יש זכויות, למשל הזכות לחיים, הוא “ימין קיצוני”, הוא גם “גזעני”, כמו, ליברמן, למשל, כי הוא קורא לאויב בשמו. ובמקרה זה, יש בזה משהו, כי איש אינו מעז לקרוא למנוולים כמו גאולה אבן – אויב, אלא, רק לערבים, ימח שמם, וזו גזענות, כי ההבדל היחיד בין האויב הערבי לאויב השמאלני הוא – שהשמאל הוא המח שאחרי הסייף הערבי, שעד כה לא הצליח לבצע בנו את זממם המשותף. הערבים, כמובן, אינם אויב – הם “אוכלוסיה חפה מפשע”, האויב הם היהודים, הפוגעים בזכויות האדם….

שטייניץ משתפן. שטייניץ מעלה על נס את היחסים הטובים שיש לליכוד עם בכירים בארה”ב. לידיעתך גאולה! כאילו העם הזה לא בא לעולם, אלא, כדי למצוא חן בעיני כל שונאיו! אין לו שום ייעוד אחר, לבד מעשיית “שלום” עם חלאת המין האנושי, ולקבל על כך חיוך, מ”ידידתנו הגדולה” האנטישמית.

שטייניץ אינו מגיב, כפי, שממש, מתבקש; אנו ננהל מדיניות, הרואה לנגד עיניה רק את טובת היהודים, גם אם הדבר לא ימצא חן בעיני ארה”ב. ואולי, דווקא, משום שזה אינו מוצא חן בעיני ארה”ב, כי זה אומר, שזה באמת טוב ליהודים. העם בישראל בחר בנו, כדי לשנות את המדיניות הקיימת. עם ישראל רוצה לחיות, ומה שקבל עד עכשו היה המוות, בברכת ארה”ב….

כן, ושטייניץ אינו שוכח להבהיר, שהוא מקווה שבסופו של דבר, תביא המדיניות שהליכוד יוביל – שלום כולל… אלא מה? הרי שבנו לארצנו לאחר אלפיים שנות שואה, לא כדי לחדש בה את ימינו כקדם, אלא לעשות שלום עם הגרועים מן הנאצים.  

גאולה דואגת, כמובן, לכלכלת ישראל, שהרי, בלי השנור מארה”ב, יהודוני מדינת ישראל לא יוכלו להתקיים… money, money, money … 60 שנות “עצמאות”, אמרנו באיזה מקום?

הטירוף והרוע מעתיקים את המלים מן הפה ומן המחשבה, אבל, נשתדל…

 ארה”ב רואה בישראל אמצעי תשלום לנפט הג’יהאדי. הדבר האחרון שמעניין את ארה”ב זו טובת היהודים. כך היה תמיד, גם בלי קשר לנפט. ארה”ב היתה והינה אנטישמית. בכספה היא קנתה את דם בנינו ואת ארצנו, כדי למצוא חן בעיני ברוני הנפט. לו שמרנו על בנינו ועל ארצנו, לא היה לנו שום צורך בכסף של ארה”ב. יתר על כן, הכסף הזה הוא מעמסה. מדובר בהלוואות, בערבויות ובכפיה להידרש לנשק תוצרת ארה”ב, שעליהן אנו משלמים טבין ותקילין. לא רק בדם ובארץ, כאמור לעיל, לא רק באבדן הכבוד הלאומי ובאבדן ההרתעה, אלא גם בכסף! פשוט, בכסף שאנו מחוייבים להחזיר, טבין ותקילין + נשך, רבית ואסירות תודה, חסרת כל הצדקה!! אסירות תודה על לא דבר, במסגרת תעמולת השמאל, להצדקת הנסיגות, בגלל, כביכול, לחץ של ארה”ב, שבלעדיה לא נוכל להתקיים…. מעגל קסמים שמאלני.

כשמצרים הסכימה לקבל את כל חבלי הארץ שאיבדה בתוקפנותה נגד ישראל, תמורת פיסת-נייר, שבגין וממשל ארה”ב יכלו לקרוא לה הסכם-“שלום”, הוסיף לה על כך הממשל האמריקני מענק כספי גדול. ישראל, שאיבדה את כל פירות נצחונה, בתבוסתנותה, בעידוד ארה”ב, קבלה הלוואה, כרגיל. ככה זה – “בתר עניא אזלא עניותא” – אחרי העני הולכת העניות. מי שמזלזל בעצמו, הכל יזלזלו בו, מי שעומד על “הכבוד המגיע לו”, יקבל אותו.

ישראל מתנהגת תמיד כמדינה מובסת. והתופעה מתקיימת, דווקא, לאחר ניצחון – תיסמונת “סליחה שניצחנו”! במה נוכל לפצות אתכם? –

את השיח הציבורי הבינלאומי אפשר לשנות באחת! כל מה שנדרש הוא, שהמנהיג בישראל יצהיר – זהו! שוברים את הכלים ולא משחקים! המשחק הזה נמאס עלינו. אין יותר ויתורים! יתר על כן – מדינת ישראל נכנסת לתהליך של הכנת עמה וצבאה לשחרור כל חבלי ארץ ישראל. רק לאחר שנשיב לעמנו את כל זכויותיו בארצו, ייתכן שלום. אבל זה תלוי בהתנהגותם של הערבים. אם אינם רוצים צרות, שישבו בשקט. כמו כן, אנו מצפים לפיצוי על עשרות שנות שוד, לפחות בגובה הפיצויים שקבלנו מגרמניה. אשר לטבח היהודים, אנו שומרים לעצמנו את הזכות לנקום. הכל לפי נוחותנו.

האמינו לי – כל השיח הבינלאומי ישתנה. גם היום היה העולם שותק, אילולא דרשה ישראל, ממש, את הבעיטות; אילולא התנצלה ונסוגה והתבכיינה. כשישראל תנהג, כמצופה ממדינה מנצחת, יקומו, החוששים לשלום העולם, נגד הג’יהאד ותוקפנותו, וידרשו בתוקף, את ישיבתו בשקט!