בשלושת המאמרים האלה:

·           “עו”ד עמנואל זלצמן, אב-בית-דין בלשכת עורכי-הדין – אידיוט או מושחת?

·           עו”ד אלי לוטן, חבר-בית-דין בלשכת עורכי-הדין – אידיוט או מושחת?

·           עו”ד ישעיהו אתגר, חבר-בית-דין בלשכת עורכי-הדין – אידיוט או מושחת?

ראינו, צעד-צעד, כי הסבירות ששלושה עורכי-דין, אשר נקבצו יחדיו באקראי, יחברו בתום-לב לאותה האיוולת היא 1:1,000,000,000 (אחת למיליארד!).

בהמשך, תחת הכותרת האם עורכי הדין אילן דסאו ואברהם הרגיל הם אידיוטים או מושחתים, ראינו את אותו הדבר, אבל בהרכב חסר, ולכן הסבירות הזאת הייתה “רק” אחת למיליון.

נו, תגידו, סבירות של אחת-למיליון, או אפילו רק אחת-למיליארד, של תום-לב היא אולי לא הרבה, אבל היא בכל זאת משהו, ולא צריך להיסחף ולעשות הכללות.

אבל, כפי שראינו במאמר האחרון, לא מדובר בשני מקרים נפרדים אשר אין כל זיקה ביניהם, אלא בתיק אחד אשר נדון בשתי ערכאות – ביה”ד המחוזי וביה”ד הארצי של לשכת עורכי-הדין.

וזה מעורר את השאלה מהי הסבירות שכל חמשת השופטים הגיעו בתום-לב לאותה התוצאה האידיוטית.

והתשובה היא, כמובן, אחת למיליון מיליארדים.

אמרנו כי סבירות של אחת-למיליון, או אפילו רק אחת-למיליארד, של תום-לב היא בכל זאת משהו, “ולא צריך להיסחף ולעשות הכללות”, אבל סבירות של אחת למיליון מיליארדים (1:1,000,000,000,000,000) של תום-לב היא כבר בלתי-נסבלת.

זה שהמשתתפים בכל אחת משתי הקבוצות ישבו יחד זה ברור מעצם הדיון בהרכב, אבל, ישאל השואל, האם הייתה היוועדות בין שתי הקבוצות לבין עצמן?

והתשובה: כאשר ישנה סימביוזה, אין צורך בקונספירציה.

וזה עוד לא הכל. חכו-חכו!

________________

המלצת היום (עדיין):

המושחתים בלשכת עורכי-הדין (א): עו”ד עמוס ויצמן, שודד הקופה הציבורית

פנייה אל מיבי מוזר, יו”ר ביה”ד הארצי של לשכת עורכי-הדין: עמוס ויצמן הוא חלאת-אדם, מושחת אשר מוכן לשדוד את הקופה הציבורית. אל תיתן לו לשטות בך