שואלים אותי שוב ושוב שאלות טובות ונכונות, ואשתדל לענות עליהן כאן:

• מי מס’ 1 אצלכם?

התשובה: יגאל אנקורי, סנ”צ בדימוס, לוחם-בשחיתות.

אבל  למי שלא מסתפק בתשובה הזאת, אוסיף: בגלל אחוז החסימה, יגאל ואני קמים ביחד, ונופלים ביחד, ומי שרוצה אותי, או את יגאל, בכנסת – צריך להצביע נר.

• מהו ה”מצע” שלכם?

תשובה: “מצעים” יש לכל המפלגות, אבל אלה מנוסחים ע”י קופירייטרים מקצועיים, אשר מכוונים אל המכנה המשותף הנמוך ביותר.

המצע היחיד שאני מכיר הוא מצע של עלי חסה.

אנחנו לא מתמקדים במצע, אלא באג’נדה.

• מהי האג’נדה שלכם?

אני אתייחס כאן לאג’נדה שלי, והאג’נדה של יגאל ושאר המועמדים תפורסם בהמשך, באתר המפלגה. אשר ייחנך בימים הקרובים.

במרכז האג’נדה שלי עומד היושר האינטלקטואלי של שופטי ישראל.

שופטי ישראל אינם רואים את עצמם מחוייבים להתייחס לטענותיהם של בעלי-הדין.

ואם כל השנים הייתה מחלוקת על כך, באה הטובה-למי שטרסברג-כהן, אשר הקימה את נציבות תלונות הציבור על שופטים, ואישרה זאת מהמקפצה:

לנציבת תלונות הציבור על השופטים, טובה שטרסברג-כהן: את תרמת לדחיפתו כלפי-מעלה של מפלס החלאה, השחיתות וההסתאבות במערכת המשפט. מה דעתך לקום ולומר “טעיתי”?

אבל לא רק שהשופטת-בדימוס הזאת לא קמה ואמרה “טעיתי” – שופטים הרי לעולם לא טועים! – אלא שממשיך-דרכה, אליעזר גולדברג, החרה-החזיק אחריה, כבר מההתחלה:

לנציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר גולדברג: החלטתה של עו”ד רונית זמיר היא עלבון לאינטליגנציה!

וזה יהיה בראש דאגותי בכנסת: ללמד את השופטים – גם באמצעות חקיקה – להרוויח את לחמם בכבוד, תוך מתן הכבוד גם למתדיינים בפניהם.

ולתת כבוד למתדיינים זה לא להגיד שלוש פעמים “אדוני” בכל חצי משפט, אלא להתייחס בכבוד לטענותיהם, גם כאשר א לה אינן מקובלות על השופט.

היושר האינטלקטואלי של השופטים יש לו השלכה ישירה על כל גופי השלטון והרשויות הציבוריות האחרות, כי כאשר השופטים מזלזלים בך, האזרח, כל הפקידים בשירות הציבורי יודעים שיש להם גיבוי מבתי המשפט, להתעלל בך כאוות-נפשם.

• מה מייחד אתכם מכל המפלגות?

אנחנו לא המצאנו סיסמאות ו”מצעים” לצורך הבחירות.

אנחנו נמשיך במה שעשינו עד כה כאנשים פרטיים, ונעמיד את המטען האישי שלנו לרשות הציבור הרחב.

אנחנו אמרנו תמיד את מה שאף אחד לא מוכן לומר – וגם שילמנו מחיר אישי לא קל – ועכשיו נאמר את אותם הדברים מעל במת הכנסת – הבמה שאיש לא יכול להשתיק אותה.

אנחנו נהיה תנועת-המחאה היחידה בכנסת: בבחירות הקודמות התנקזו קולות-המחאה אל הגימלאים, אשר בכלל לא הציעו מחאה, ואפילו לא נשאו את הדגל הזה. היום, כשהגימלאים (אולי) דואגים לגימלאים, לקולות-המחאה אין ייצוג בכנסת, ולא יהיה אם אנחנו לא נגיע לשם.

• מדוע להצביע לכם, ולא למפלגות הגדולות?

משום שהמפלגות הגדולות לא דואגות לאזרח הקטן;

משום שמספרי-1 במפלגות האלה – ביבי נתניהו, ציפי לבני, אהוד ברק – ממילא ייכנסו לכנסת גם בלי הקול שלך, ואם לא תצביע עבורנו, קולך ה”שולי” יכניס לכנסת את המנדט ה-31 של הליכוד, את המנדט ה-21 של קדימה, או את המנדט ה-11 של העבודה.

האם אתה יודע את מי תכניס לכנסת, אם לא תצביע נר?

לא, אתה לא יודע, וגם אם אתה יודע מיהם המועמדים ה”גבוליים” בכל המפלגות, אתה לא יודע עליהם דבר!

עלי אתה יודע הכל, כי אני שקוף. כל מה שיש לי בלב, או בבטן, הרי הוא גלוי לפניך בשני האתרים של קימקא: האתר החדש, העיקרי, והאתר הישן, שיש בו הרבה חומר שעדיין אקטואלי.

זה לא אומר שאני מועמד “גבולי”, כי 2 מנדטים בטוחים למפלגה ייחודית כמונו זאת הערכת-אמצע סבירה בהחלט.

• מי מבטיח לנו שתעברו את אחוז החסימה?

ראשית – אתה.

שנית – אם שינוי נפלה בבת-אחת מ-15 מנדטים לאפס, שום דבר לא בטוח, אבל כשם שאפשר ליפול מ-15 מנדטים ל-0, וכשם שאפשר לקום מ-0 ל-7 מנדטים – הכל אפשרי!

• והיה אם לא?

אם לא ניכנס לכנסת, נמשיך עם הרוח הגבית שנתתם לנו, בתקווה להתעצם בבחירות לכנסת התשע-עשרה.

• האם לא חבל על הקול שלנו, אשר יילך לאיבוד אם לא תעברו את אחוז החסימה?

אכן, זה יהיה מצער מאוד, אבל גם אז – 30, 50 או 60 אלף קולות-מחאה יהיו יותר אפקטיביים מאשר המנדט ה-31 של הליכוד, ה-21 של קדימה, או ה-11 של העבודה.

• אתה משיב על כל השאלות, ובכל זאת אתה אומר שלא עת היא להתפנק על שאלות מיותרות. איך תסביר זאת?

אני עונה בנפש חפצה על כל השאלות, אבל גם אם תשובת זו או אחרת לא תספק את השואל: כל התשובות האחרות, וכל הפתרונות האחרים, הם גרועים בהרבה יותר – ואלה שלנו טובים בהרבה יותר.

• האם בכל זאת יש לך סיסמא מנצחת?

כן:

המימסד חושב רק על עצמו – אנחנו חושבים רק עליך!

הצביעו

נר

כי עם נר נגרש החושך!