ב”ה

 

 

“מתנחל טוב הוא מתנחל מת”

 

 

רק אתמול היו “פראזיטים”, “חיים על חשבוננו”, “מוצצים את דמנו”, “הבנים שלנו נהרגים על הגנתם” ועוד כהנה וכהנה, כיד חיים יבין ושטרנהל, ימח שמם, ה”טובה” על חלאת המין האנושי משמאל.

 

 

לראשונה נתקלתי בגראפיטי הזה בשלט דרכים בין הקבוצים בית-אלפא וחפציבה (ובאלו נעסוק, אי”ה, בפעם אחרת). מכל מקום, מאז שראיתי את הכתובת הזו, לא דרכתי עוד בקבוצים האלה, למרות שחפצתי מאד לשוב ולראות את רצפת הפסיפס בבית הכנסת העתיק בבית-אלפא. גם על אדמת גרמניה לא אדרוך, ובעצם, על אדמות רבות נוספות….

 

לצערנו הרב, מתמלאת אדמת ארץ ישראל ב“מתנחלים טובים”, תחת תלוליות עפר, ולאחר מכן, מוקמות מצבות, שעליהן מותר לירוק וגם לשבור ולהוציא את ה”מתנחלים הטובים” שמתחתיהם, כאשר משפחותיהם מגורשות מבתיהן ומארצן על ידי מתנדבים, בני בית-אלפא, חפציבה ונהלל.

 

מאז יומה הראשון של התנחלות היהודים בחבלי ארץ ישראל ששיחררנו, על כרחה של “מדינת ישראל”, לא פסקה זו מפעילותה להפקיר חבלים אלה. כל רצונה של ישראל הוא – ריכוז היהודים בגבולות אושוויץ שבתוך הקו הירוק. החלום הנוסטלגי של המדינה שהשמאל בנה הוא – “ארצנו הקטנטונת”, מבית-אלפא עד נהלל = “עמק תפארת אנו לך משמרת”. חלום מטורף, אבל השמאל מטורף. המדהים הוא, שכמו בימי הרייך השלישי, כך גם העם היושב בציון מניח למטורפים, וליתר דיוק, לפושעים שונאי ישראל, להוביל אותם, ולאותה מטרה.

מלחמת ששת הימים היתה מלחמת “מדינת ישראל” על עצם קיומה, בתוך הקו הירוק, בלי שום ימרות יהודיות. במשך כל שנות “מדינת ישראל”, כאשר הג’יהאד עומד עלינו לכלותנו, לא פסקה אף לרגע אחת ההסתה הגבלסית של השמאל, על מימסדו, נגד שלומי אמוני ישראל. הם התחילו לפני הנאצים וממשיכים אחריהם, עד עצם היום הזה.

 

פתאם אנו מוצאים קינות סוחטות דמעות וסיפורי מופת על המתנחלים שנפלו על הגנת מהרסינו ומחריבינו. כי עכשו הם טובים, כי הם מתים.

 

רק אתמול היו “פראזיטים”, “חיים על חשבוננו”, “מוצצים את דמנו”, “הבנים שלנו נהרגים על הגנתם” ועוד כהנה וכהנה, כיד חיים יבין ושטרנהל, ימח שמם, ה”טובה” על חלאת המין האנושי משמאל.

 

במשך עשרות שנים הם נרדפים על צוואר, כאשר רוצחי ישראל, הגרועים מן הנאצים, זוכים ללחיצות יד, לחיבוקים, לאירוח בבית הנשיא ובכנסת, ולאותם חלקים “יתרים” של “שטחים” ששוחררו, לא בכוונה, על ידי חיילים יהודים שלא עצרו בירוק.

 

במשך עשרות שנים יצרו בני החלאה סטריאוטיפ של “מתנחל”, “אלים”, “פורע חוק”, “סכנה לדמוקרטיה”. וחלאת האדם הזו מתהדרת בתארים אקדמאיים ובתואר “אנשי רוח”, כאשר, באמת, אין חלאה מצחינה יותר ממנה במלוא תבל.

 

                                                   

מישהו שמע על נעלין… בילעין? תורן לא שמע!

 

המתכתשים עם – ממש לא יעלה על הדעת אבל כן – משטרת ישראל…  זה הרי בלתי נתפס… ואילו היה מתקיים ביישוב ערבי, האם מוגזם לנחש שנשק משטרתי חם היה נשלף?

 

למשל, ד”ר, שאסור להגדיר אותו, אך זה בדיוק מה שהוא, בשם בנימין תורן, וכמובן ב-Ynet אתר הבית של חלאת המין האנושי (בלי ובכיפות), מסוגו, הכותב כדלהלן:

 

“קו ישיר עובר בין האלימות בחברה הישראלית, הפשיעה וגסות הרוח, לבין “המופת” שרבים מהמתנחלים מפגינים באופן הכוחני שבו הם מממשים את מטרותיהם”. עוד חוליה בשרשרת ארוכה של התפרעויות מתנחלים פורעי חוק המתכתשים עם – ממש לא יעלה על הדעת אבל כן – משטרת ישראל……   זה הרי בלתי נתפס. ואילו היה מתרחש אירוע שכזה בתל-אביב הייתכן שהוא לא היה מסתיים בהובלת כל עשרות או מאות המתפרעים למעצר? ואילו היה מתקיים ביישוב ערבי, האם מוגזם לנחש שנשק משטרתי חם היה נשלף?

ההתנחלויות, מימיהן הראשונים לפני 40 שנה, התבססו על יצירת עובדות בשטח תוך הפרת כל חוק וכל התחייבות מפורשת (כך היה במלון פארק בחברון וכך בסבסטיה שבשומרון). היום, חמושים באידיאולוגיה שמקדשת אדמה יותר מן האדם, מקימים קבוצות מתנחלים מאחזים בלתי-חוקיים על כל גבעה רעננה. זו לדבריהם ‘תשובה ציונית הולמת’ לטרור. אך זהו כמובן תירוץ בלבד. המאחזים אינם אלא עוד אמצעי – רחב היקף ובלתי-חוקי בעליל – להעמקת פרויקט ההתנחלות והרחבתו……

 

וכן הלאה וכן הלאה, עביט שפכין המעיד על השופך שהוא טינופת, ועל האמור להירטב ולהיטנף ממנה, שכל הטינופת שהשמאל ישליך עליהם, המתנחלים יישארו אחרוני הצדיקים בארץ ישראל. כמובן, כל עוד אינם משרתים את מדינת הדמים והזדון, המתעללת בהם ומעודדת במשך כל השנים את הנאציזם השמאלני ב”ישראל”.

 

מעניין מאד! בעצם, למה להגיב? כלומר, בענין האלימות בחברה הישראלית …

 

זהו סוס שהפושעים נגד האנושות מרבים לרכוב עליו – “אלימות המתנחלים”, “אלימות צה”ל בשטחים”.

 

לפני שנים רצח נרקומן בטבריה את התינוקת של חברתו, כי היא “עיצבנה” אותו בבכיה. אל טלפון מנגנון התעמולה של אויב העם היהודי, המכונה “קול ישראל”, נקרא יצחק קדמן, האוראקל בנושאי התעללות בילדים. הקדמן ידע למה מצפים ממנו, והצהיר שהאלימות היא תוצאה של מראות אלימות חיילי צה”ל ב”שטחים”. באותם ימים באמת ראו הרבה מאד אלימות בשטחים – שריפת צמיגים, יידוי בלוקים ועוד, כשחיילי הצבא הטוב ביותר במזרח התיכון, תופסים מחסה…. התקשרתי אל האורים ותומים ושאלתי אותו לפשר הקביעה שלו. האיש החל לגמגם. הדבר האחרון שעלה על דעתו היתה קריאה טלפונית כזו, לאחר שמילא את תפקידו התעמולתי לשביעות רצון המראיינים, שונאי ישראל.

 

עובדות בשטח  

 

 

יצחק רבין: “זהו יום גדול למדינה ולהתיישבות, יום המסמל את ביסוס אחיזתנו באזור, שמאז מלחמת ששת הימים נעשה לחלק בלתי נפרד מהמדינה וביטחונה”

 

לאויב ישראל, תורן, יש בעיה עם קביעת עובדות בארץ ישראל על ידי עם ישראל. אם הנבל הזה חושב, שהקב”ה החזיר אותנו לארץ ישראל לאחר אלפיים שנות שואה, כדי שנשליט עליה את סייף הג’יהאד, הוא, כאמור, נבל! אך הוא, כמובן, אינו מאמין במיסטיקה הזו שעבר זמנה כבר ב”ימי הביניים”.

 

ומה משמאל יהלוך בשקר, הרי זו תמצית קיומו, השקר!!

 

אז, בואו נראה, למשל: “ההתנחלויות, מימיהן הראשונים לפני 40 שנה, התבססו על יצירת עובדות בשטח תוך הפרת כל חוק וכל התחייבות מפורשת….”

 

והעובדות בשטח:                                

 

נצר חזני – בכור הישובים בגוש קטיף – בכ”ז באייר תשל”ג (29/5/73) הוקם על ידי חברי תנועת הנוער “עזרא” וגרעינים מאגוד המושבים הדתיים היאחזות נח”ל “קטיף”. ההיאחזות הוקמה בין הערים חאן יונס ודיר אל-בלאח. הנחל”אים הניחו במקום את התשתית החקלאית הראשונית ותוך מספר חודשים כבר היו מכוסות חלק מדיונות החול בשטחי חממות בהם גידלו ירקות. לקראת אזרוח היאחזות “קטיף” שונה שמה לנצר- חזני, על שמו של שר הסעד מיכאל חזני ז”ל – מי שזכה לכינוי “אבי ההתיישבות הדתית” והיה מתומכיה הנלהבים של ההתיישבות בחבל.

בכ”ב בשבט תשל”ח ( פברואר 1978) עלה גרעין של 12 משפחות שהתארגן בכפר דרום לישוב. בטקס האזרוח, בו השתתפו כאלפיים איש, אמר יצחק רבין – מי שהיה ראש הממשלה באותה העת – “זהו יום גדול למדינה ולהתיישבות, יום המסמל את ביסוס אחיזתנו באזור, שמאז מלחמת ששת הימים נעשה לחלק בלתי נפרד מהמדינה וביטחונה”. כך הפך נצר חזני למחדש הישוב העברי בחבל עזה והיה כחלוץ לפני המחנה.

 

ישוב עומד על מקומו 33 שנים, משגשג, מחייה את שממות ארצנו, משמש קו הגנה קדמי ל”ארצנו הקטנטונת”, דור רביעי צמח במקום לניצולי שואה, ואז באו זדים, שונאי ישראל, ומחקו הכל, מסיבה אחת, אותה סיבה שהנבל, תורן כתב את שקריו והתיז את שנאתו, שנאת ישראל. זה הסנטימנט היחיד המדריך את השמאל היהודי בכל מעשיו: שנאה תהומית לכל הקדוש והיקר לעם היהודי, ובעיקר לבניו הנאמנים.

 

בכל החלאה הזו, אין גם אחד שיכה על חטא המשך טבח המתנחלים ואחרים בעזה, בגלל שנאת ישראל שלהם. גם היום, משערוות עזה גלויה, קבל עולם, מחסן נשק ובסיס מרצחים, הם בשלהם – הסתה נגד היהודים הפוגעים, ר”ל, ב”פלשתינאים חפים מפשע”. כרגיל, הם מובילי ההסתה האנטישמית בעולם.

 

אין בתוך החלאה הזו גם אחד, נגיד, רשע גמור, כמו עמוס עוז, יש”ו, שיאמר – טעיתי! טעיתי לאורך כל הדרך, מאז כתבתי את המשפט השפל, הנבזי והשקרי – “כבשת הרש של העם הפלשתינאי”. על פי התווית השקר הזה, נרצחו אלפי יהודים בארץ ישראל ובחו”ל. דמם של כולם, של כל אחד ואחד מהם, בראשו של כל אחד ואחד מ”מחנה השלום”. כל אחד מהם אחראי לשפך הדם הרב הזה. המזרח התיכון טובל בדם בגלל שמעון פרס, עמוס עוז ושאר חלאת המין האנושי מן הסוג הזה, שאינה מצליחה להתגבר על שנאת ישראל שלה.

עם ישראל לא ישכח ולא יסלח!!