לוחמי חברה מאוחדים (לח”ם המשודרגת), מועמד מס’ 2: שמחה ניר, עו”ד, לוחם בהסתאבות מערכת המשפט ושאר מערכות השלטון
לוחמי חברה מאוחדים (לח”ם המשודרגת), מועמד מס’ 2: שמחה ניר, עו”ד, לוחם בהסתאבות מערכת המשפט ושאר מערכות השלטון
|
מס’ 2 ברשימת לוחמי חברה מאוחדים – לח”ם המשודרגת – המתחדשת ומחדשת
מה אומרים על עו”ד שמחה ניר משנאיו ומבקשי-נפשו
ועד מחוז ת”א של לשכת עורכי הדין אומר על עו”ד שמחה ניר:
“מקצוען המצוי בנבכי המערכת המשפטית בענייני תעבורה”.
בית הדין ה”משמעתי” של לשכת עורכי-הדין במחוז ת”א אומר עליו:
“אדם מבוגר, המאמין בצדקת דרכו, פועל בכל נימי נפשו לקידום המטרה לתועלת הציבור ולא לתועלתו האישית”.
ובית המשפט העליון מחרה-מחזיק אחריו, ומצטט את הדברים האלה בהסכמה מלאה.
אילו אינטרסים מתיימרים לשרת הלשכה וביהמ”ש העליון?
לשכת עורכי הדין מתיימרת להגן על הציבור מפני עורכי-דין סוררים. אני, לפי תומי, סברתי – ועדיין סבור – כי ההגנה הזאת, כפונקציה שלטונית, צריכה להיות בידי המדינה, ולשכת עורכי-הדין צריכה להגן על חבריה, אבל זו אופרה אחרת.
בית המשפט העליון, כערכאת-ערעור אחרונה, אמור להשגיח על כך שמוסדות-המשמעת אכן ישקדו על האינטרס הציבורי עליו הופקדו, ולא “יעשו פרוטקציה” לחבריהם.
ונשאלת השאלה על מה חברו לשכת עורכי-הדין ובית המשפט העליון על מנת להעיף אותי מהמקצוע, אחרי שהם-עצמם הגדירו אותי כמקצוען ואידיאליסט, אשר “פועל בכל נימי נפשו לקידום המטרה לתועלת הציבור ולא לתועלתו האישית”.
ההיגיון אומר שאחרי הגדרה כזאת הלשכה הייתה מציגה אותי כדוגמה-ומופת לשאר עורכי-הדין, ורצה להעניק לי את פרס לשכת עורכי-הדין על פעולה לתועלת הציבור, אבל האינטרס הציבורי הוא הדבר האחרון המעניין אותם.
מה כן מעניין אותם?
האינטרסים של עסקני הלשכה הם שררה, כוח, מעמד וממון.
האינטרס של השופטים הם לסתום את פיותיהם של המבקרים.
נו, וכאשר עסקני הלשכה מתפרנסים מהופעה בפני השופטים, מה הפלא שהם מלקקים לשופטים, על חשבון האינטרס הציבורי לקיים את חופש-הביטוי, נשמת-אפה של הדמוקרטיה, ולשמור על כך ששום רשות ציבורית לא תהיה חסינה מהביקורת הציבורית.
איך התחילה ההתכתשות שלי עם השופטים?
לפני למעלה מ-40 שנה טענתי בבית המשפט לתעבורה שתקנת-תעבורה מסויימת אינה חוקית, משום ששר התחבורה לא רק שלא הוסמך להתקין אותה, אלא שנוסח פקודת התעבורה שולל את סמכותו בעניין זה.
בתי המשפט לערכאותיהם, החל מבתיהמ”ש לתעבורה וכלה בביהמ”ש העליון התעלמו משתי הטענות העיקריות שלי, גם כאשר חזרתי עליהן שוב-ושוב.
לימים, אחרי שהפרופ’ אמנון רובינשטיין העלה את אותן הטענות במאמר שפירסם בהארץ, השופטים כבר לא יכלו להתעלם מהן, אבל כיוון שהם לא היו מוכנים “לרדת מהעץ”, הם מצאו הנמקה עילגת ונלעגת אחרת כדי לשמור על האגו שלהם.
במרוצת השנים למדתי כי ההתעלמות מטענות לא-נוחות הינה דבר-שבשיגרה אצל השופטים שלנו, בכל הערכאות ובכל התחומים.
השופטים “מצפצפים על בני-אדם”!
את האמירה הזאת שמעתי ממורי בפקולטה למשפטים, מישאל (“אגדע את ידיו”) חשין, אשר הפנה אצבע מאשימה אל שופטי ביהמ”ש העליון, ואמר להם אל תתעלמו מטענות, אל תצפצפו על בני אדם!
לימים, כאשר הוא-עצמו נחת על הכורסה בביהמ”ש העליון הוא שכח את משנתו, וצפצף על בני-אדם לא פחות מהשופטים אותם הוא האשים בצפצוף הזה.
היושר האינטלקטואלי הוא אחת התכונות הנדרשות ממועמד לשפיטה, לפי כללי הוועדה לבחירת שופטים, והיושר האינטלקטואלי מחייב את השופט להתייחס לכל הטענות, גם אלה שאינן מקובלות עליו.
והיושר האינטלקטואלי של שופטי ישראל הוא “על הפנים”.
ההשלכות
כאשר השופטים מתעלמים מטענותיו של האזרח, זה פועל לטובת השלטון.
כאשר השלטון יודע שבית המשפט יפסוק לטובתו, גם הוא מצפצף על בני אדם.
וכאשר בתי המשפט והשלטונות חוברים יחד לצפצף על בני-אדם, מתפתחת לנו מדינה מושחתת.
ולכן אני כאן!
למעלה מארבעים שנה אני מנהל את המלחמה הזאת, מלחמת-יחיד.
שילמתי על כך מחיר אישי כבד, אבל זה לא הרתיע אותי – ולא ירתיע אותי.
אמשיך לפעול “בכל נימי נפשי לקידום המטרה לתועלת הציבור ולא לתועלתי האישית”.
ולמען המטרה הזאת אני רץ לכנסת, כמס’ 2 ברשימת לוחמי חברה מאוחדים – לח”ם.
מלחמתי – מלחמתכם!
_________________
דגימות-אקראי, מעט ממרכולתי איתה אני רץ, מתוך האתר של קימקא:
ü נציב/ת תלונות הציבור על שופטים
ü מבקר המדינה / נציב תלונות הציבור
ü דוקודרמה
ü פמיניזם