תודה לנוער הגבעות על שפיות נדירה בדור שכולו חייב

 

 

גינויים מקיר לקיר, מן הפושעים נגד האנושות ועד תולעי האנושות

 

למרות שלי זה נשמע כבר בנאלי, ולמרות שאני מאמינה באמונה שלמה שהפשעים ש”מדינת ישראל” מבצעת נגד העם היהודי גרועים יותר מפשעי הנאצים, אחזור ואומר – ישראל מבצעת פשעים נאציים, על פניהם, והרבה יותר עמוקים, בטיבם ובטבעם ובתוצאותיהם.

 

מי ומי במגנים – היודונאצים, הפאשיסטים, הברגים הקטנים והתולעים.

 

כן, תגידו, שמענו אותך. ואולי אחדים יקפצו עם “זילות השואה” ויביעו “זעזוע” מן ההשוואה, אבל, למרות שלי זה נשמע כבר בנאלי, ובעיקר משום שאני מאמינה באמונה שלמה שהפשעים ש”מדינת ישראל” מבצעת נגד העם היהודי גרועים יותר מפשעי הנאצים, אחזור ואומר – ישראל מבצעת פשעים נאציים, על פניהם, והרבה יותר עמוקים, בטיבם וטבעם, נגד העם היהודי ונגד האנושות! שום מעשה, ובוודאי לא התגוננות מן הפשעים האלה, לא יוכל להשתוות אליהם, כי כל אמצעי וכל דרך כשרים להילחם בנאציזם. אם הוא הרע האולטימטיבי, שאסור להשוות אליו שום דבר, אז ברור, שכל הדרכים כשרות למלחמה בו.

 

גינויים תחת שבח

 

הם נשרו מן העדר, ועל כן, רק בכוחם של אלה להושיע את העם, ההולכים כצאן לטבח, לקול שירי ערש של “שלום”, או תחת מגלבי “שלטון החוק”, ה”דמוקרטיה” וה”ממלכתיות”. זה נוער של אמת!

 

לא די שנוער הגבעות אינו ראוי לגינוי, אלא הוא ראוי לכל שבח, וזו לשון המעטה. אלו הנערים, הם היחידים בעם היהודי, שאינם מוכנים לרמות את עצמם. אלה הנערים,  פרצו מן המסגרות, כי הם הרגישים מכולם, הם נשרו מן העדר, ועל כן, רק בכוחם של אלה להושיע את העם, ההולכים כצאן לטבח, לקול שירי ערש של “שלום”, או תחת מגלבי “שלטון החוק”, ה”דמוקרטיה” וה”ממלכתיות”. זה נוער של אמת! זה נוער רגיש. זה נוער האוהב את הטבע ואת השמחה. רבים מהם מנגנים בכלי נגינה שונים, ואולי ציפו מהם, להיות התזמורת בפתח בית-השלום, המנגנת לנדונים היהודים, הנודדים שוב מביתם, כשצרורותיהם על שכמיהם, לגלות כזו או אחרת.

זה הנוער שחש בפנימיותו השלמה, שכל המסגרות הן שקר וכזב. הם מרגישים כי לא עת מסגרות היא העת הזו, לא עת לשבת ספונים בבתי אולפנא, לא בישיבות תיכוניות, בשום פנים ואופן לא בישיבות הסדר ולא בכל מסגרת קונוונציונלית אחרת. וגם אם לא למדו את דבר הנביא: “העת לכם אתם לשבת בבתיכם ספונים והבית הזה חרב”, הם יודעים זאת אינטואטיבית, כי הם ילדי האמת, הצדק והמוסר.

בעת הזו, גם חתן וכלה חייבים לצאת מחופתם ומחדרם למלחמת מצווה. לא זו העת להוציא ציונים ובגרות. זו איננה בגרות. נייר חתום על ידי משרד החינוך של מדינת החינוך מחדש לשנאת ישראל, איננו בגרות זו “סבוניות”! הבוגרים הם ילדי הגבעות, גם אם יש להם נשמות תמימות של ילדים. כידוע, הילדים הם הטבעיים ביותר, ללא כחל וסרק, ללא “התייפיפות” מיותרת, ובעיקר, קרובים לאמת.

 

אתנחתא לאיזכור ה”סבון”

 

כידוע, החריצות והחסכנות הגרמניות, ניצלו את שומן הגוף של המושמדים ביעילות, למשל, ליצירת סבון. ומכאן ההגדרה למי שאינם יודעים לעמוד על שלהם, כלומר, להולכים כצאן לטבח – “סבון”..

 

אני נולדתי בארץ ישראל כשהשמדת יהדות אירופה היתה בעיצומה. כך גם הג’יהאד האיסלאמי בארץ ישראל. המימסד ה”ציוני” עשה מאמצים עצומים, כולל צנזורה, כדי למנוע את זרימת הידיעות על הטבח הנעשה באירופה. בן גוריון דיבר, אך ורק, על החובה האזרחית העליונה (טרום מדינה) להצביע בבחירות. זה גם היה הנושא היחיד בו עסק בסיבוביו בארצות תבל. כאשר איזכר משהו מן הנעשה באירופה, היה זה כדי להבהיר ליהודים ולעולם, כמה חשוב שהוא יקים את המדינה שלו, כמקלט לעם היהודי, אותו כבר השמיד, ליתר בטחון שלטונו האבסולוטי.

בענין ההשמדה באירופה נדר את נדר השתיקה, ומול שיגרת טבח היהודים בארץ ישראל, נקט במדיניות ההבלגה. ולא ניכנס כאן לסיבות, כבר עשיתי זאת בעבר, ואני מוכנה לעשות זאת עוד ששה מליוני פעמים…

כידוע, החריצות והחסכנות הגרמניים, ניצלו את שומן הגוף של המושמדים ביעילות – למשל, ליצירת סבון. ומכאן בא ההגדרה למי שאינם יודעים לעמוד על שלהם, כלומר, ללכת כצאן לטבח – “סבון”, או “סבונים”.

גם זה היה מרכיב בתעמולה השמאלנאצית. מה יכלנו אנו לעשות, הרי הם הלכו כצאן לטבח… מעשי הגבורה של המוני יהודים בשואה, אבדו מאחורי מסך הברזל של מנגנון התעמולה השמאלני.

לאותם מליונים, שהמימסד הפקיר להשמדה, לא היה הצבא הטוב ביותר במזרח התיכון. למעשה, כידוע, לא היה להם צבא כלל, הם היו אזרחים נאמנים למדינות מגוריהם הנאציות. לא היה להם תומך, בעיקר לא מן הישוב בארץ ישראל, ולא מיהדות ארה”ב, שלא רצתה להצטייר כבעלת נאמנות כפולה, כאשר מחלקת-המדינה והבית-הלבן סירבו להתעסק בהצלת יהודים.

לא היתה להם “מדינה”, והם לא היו “עם חפשי בארצנו”.

עם ישראל הולך היום, מתוך ידיעה ברורה, כצאן לטבח. יש מדינה, יש צבא ואנו עם חפשי בארצנו, לעולל לעצמנו את כל פרעות אלפיים שנות שואה, בשם “המדינה”. כלומר, הפאשיזם ה”ישראלי” מוביל אותנו לבית המטבחיים, והעם הולך, כי מדינת-החוק מעל לכל. כי העם הזה טומטם במשך עשרות שנים על ידי שטיפת מח אלימה של יצורים חסרי כל מוסר, חסרי זהות, חדורי שנאה ומתוסכלים, משום שאין להם שום תוכן בחיים, ונשאר רק אחד – שנאה! שנאה לאדם, באשר הוא אדם, ושנאה תהומית ליהודי, כי הוא הטוב באדם, כשהוא יהודי! כאלה הם נערי הגבעות, הטובים מכולם.

 

שנאה, רמיה וצביעות

 

אם כך, למה לעבוד את ה’, אם כסאו הוא כס תמצית הרוע העולמי? אז הם הלכו לעבוד את ה’ בהרים, באויר הצח, הרחק מן המדמנה המצחינה, הנקראת “מדינת ישראל”. “המדינה שהשמאל בנה”, כי כל מה שהשמאל נוגע בו, נטמא!

.

 

הילדים האלה היו שנואים כבר בבטן אמם. למה? הבהרנו לעיל, שנאה עיוורת לטוב. אמותיהם נגררו על פני סלעים ודרדרים, כשהן נאחזות בצפרניהן ברגבי ארץ ישראל.

אלו ילדים שנולדו במשפחות יהודיות, שרשיות, הטובות מכולן, ובציבורים הטובים מכולם, ולא הבינו מדוע הם נתקלים בשנאה ממאירה כזו. מה הם עשו? מה עשו הוריהם וסביהם, מלבד כל הטוב שהם עושים. הם הבונים את הארץ, תוך סכנת נפשות. הם מפרנסים בזיעת אפיהם את משפחותיהם הגדולות, הם משרתים מתוך אהבת ישראל עצומה, בצה”ל, ובכל זאת, שומעים הנערים מבקר עד ערב, כמה הם רעים ובריונים, איך הם, ה”פראזיטים”, ה”חיים על חשבוננו”. אחים וחברים נופלים למען המדינה, אבל הם שומעים, משמאל – “הבנים שלנו נופלים על הגנת המתנחלים”. הם גם לא ממש מבינים מה שלילי בהתנחלות בארץ ישראל, הם יודעים שאין דבר חיובי מזה, אבל “אנשי רוח” מגנים אותם על כך. הם רואים את הוריהם ואת עצמם מגורשים מן הארץ, שעל הגנתה שפכו את דמם אחיהם ואבותיהם. זה לא נתפס! ואיש אינו נותן להם תשובות לשאלות; הרי “המדינה היא כס אלוק ממעל” וגם “צה”ל קדוש”, ולא נשאר שמץ של קדושה בשביל האמת! אז, איפה בכל זאת התשובה? בנשמתם הטהורה והישרה. נשמתם אינה יכולה לחיות בשקר! נשמתם תיבול במסגרות הפאשיסטיות הנהוגות בארץ.

הם אינם מוכנים לקבל את דברי רבניהם, שהמדינה המשמידה אותם, המשליכה אותם מבתיהם בארץ ישראל, על לא עוול בכפם, היא “כס אלוק ממעל”. אם כך, למה לעבוד את ה’, אם כסאו הוא כס תמצית הרוע העולמי? אז הם הלכו לעבוד את ה’ בהרים, באויר הצח, הרחק מן המדמנה המצחינה, הנקראת “מדינת ישראל”. “המדינה שהשמאל בנה”, כי כל מה שהשמאל נוגע בו, נטמא!

 

לא צריך ללכת רחוק כדי להוכיח שזו המדינה היודונאצית;  

 

מדינת ישראל מעניקה את פרס ישראל לשופכי דמי ישראל, תרתי משמע, הן בהסתה, שכבר השאירה הרחק מאחור את גבלס וה”שטירמר”, והן בהובלת המרצחים ליעדיהם ובהצדקת מעשי הרצח.

כשמדינת ישראל מכה ביהודים, מבינים המרצחים שהממשלה אתם, בדיוק כמו ממשלת המנדט הבריטונאצי בארצנו. והם מגיבים, בדיוק כפי שהגיבו אז.

 

במדינת ישראל, רדיפת היהודים נחשבת ל-in.

 

קראת לרצח יהודים? תקבל את פרס ישראל. הבעת את חלומך המתוק להיכנס בטנקים לתוך שכונת מאה שערים, או לעלות בטנקים על עפרה, תקבל את פרס ישראל. תצדיקי את טבח תרפ”ט, תקבלי את פרס ישראל. תקרא לשים מטעני צד בצד המזרחי של הקו הירוק, תקבל את פרס ישראל.

תתעלל בעם היהודי ששים שנה ותשפוך את דמם של אלפי יהודים ב”תהליך שלום”, תהיה נשיא המדינה. תברח מן המערכה ותחשוף את כל הצפון לטילי החיזבאללה, תהיה שר בטחון, הממשיך בתחביבו – חורבן ארץ ישראל.

 

הפאשיסטים הם אלו המקדשים את היודונאציזם כ”ממלכתיות”, כ”שלטון החוק”, כ”הגנה על הדמוקרטיה”, ושאר סיסמאות שאנו מכירים מן הדיקטטורות העריצות בעולם.

 

אשר לברגים הקטנים, כמו אותם חמישים וחמישה אלף בגוש קטיף, ואחרים, מה הם ומה טיבם, זה ידוע וחבל לבזבז עליהם את זמננו.

 

התולעים הם כל הפאשיסטים, הצבועים מכולם, היודעים ש”מדינת ישראל” מבצעת פשעים נאציים, אך, במדינה בה מותר להיות נאצים, אך אסור לקרוא לנאצים בשמם, מותר לחולל שואה, אך אסור לזהות אותה בשמה, הכי קל לגנות את אחרוני הלוחמים על שרידות העם היהודי, אז מגנים את לוחמי שרידות ישראל.

 

כל מעשה במלחמה על עצם קיומנו ועל ארצנו, הוא יותר מכשר! מה שעושים נערי הגבעות, הוא רחוק אלפי מילין, ממה שצריך לעשות, ובעזרת ה’, העם הזה יתנער ויעשה, בטרם ישתה את מי הים התיכון.

 

מדינת ישראל היא המבצעת את הפשעים המזוויעים, ועל מי ה”עליהום”? כמובן, על הנערים, שמדינת ישראל בפשעיה, מביאה אותם אל נקודות התורפה, במטרות הזדון והדמים שלה. לא הנערים הם שהביאו לשם את פלוגות הסער של “מדינת ישראל”, הם גם לא הביאו את חמישים וחמשת אלפי הפושעים לגוש קטיף במַלאכוּת חבלה. המדינה וברגיה הקטנים, הם שהקפיצו אותם לשם. אילו הניחו הפושעים נגד האנושות ליהודים לחיות את חייהם, לא היו התפרעויות, כי לא היתה הפרובוקציה המתוכננת היטב על ידם, שמטרתה היתה בדיוק זו, להנפיק עוד עלילת דם על המתנחלים, שנואי נפשם, בדרכם להשיב את חברון ל”קדמותה”, שלאחר תרפ”ט.

 

וגם האבירים, כוהני המוסר והצניעות, יצאו מחוריהם – הם קובלים על חוסר הצניעות של בנות ישראל היוצאות למלחמת מצווה. במקום לקרוא לגדיעת ידיהם של מי שמחללים את צניעותן של גבורות ישראל, מטילים בהן רפש. וזו בדיוק השיטה לכל אורך הדרך. זו שיטת גבלס!!!!

 

הפושעים נגד העם היהודי ונגד האנושות הם שלטון החוק, הדמוקרטיה והממלכתיות.

היהודים הם פורעי חוק, בריונים, סכנה לדמוקרטיה.

פלוגות הסער של המדינה הם “אחים יקרים” שאסור להרים עליהם יד, אבל להם מותר להרים ידים, רגלים ואלות, ולפעמים גם רובים, נגד “פורעי החוק”, כהגנה על ה”דמוקרטיה”.

החלוצים, היחידים שעדיין חיים מעמל כפיהם במדינה המושחתת הזו, הם פראזיטים.

הפראזיטים הם אלה שהחלוצים “חיים על חשבונם….”

 

קחו את הסרסור לדבר עבירה, חיים יבין, שזכה שעיסוקו הריווחי מאד, יהיה גם תחביבו – שנאת המתנחלים – אתנן-הזונה שהוא מקבל, עצום ורב. וכל הרווחים האלה בתמורה לפעילות המכניסה ביותר, כיום, לכל “פעילי השלום”, קידום תכנית השלבים להשמדת היהודים בארץ ישראל.

 

המתנחלים נופלים על הגנת המולדת, אבל, איכשהו, הילדים של “ארבע אמהות”, עריקי המלחמות, “מגינים” על ילדי ה”מתנחלים” בדרכם ל”שיעורי פסנתר”.

 

ונשאלת השאלה – מפני מי מגינים על ילדי ישראל, בדרכם לכל מקום בארץ ישראל? מ”פורעי החוק”, או מן ה”מסכנים”, קרבנות ה”פוגרום”, הפארטנרים שרק אתם עושים שלום, בתנאי שתהיה בו הרבה מאד שפיכות דמי יהודים?

זו האמת! כל האמת! אך ורק האמת! על חלאת המין האנושי משמאל!!!

 

המדינה הזו היא תועבת אלוקים ואדם! כל העולם חש בזאת! העולם מפסיק להכות על חטא התעללותו ביהודים, כי היהודים הרבה, הרבה, הרבה יותר גרועים מכל אומה ולשון, אשר, אי פעם, עמדו עלינו לכלותנו.

 

הבהרה לנתקלים בתגובות “שלי” באתר “הארץ” – איני גולשת שם כלל! יש כמה מגיבים משמאל, הנוהגים להתחזות בשמי, שהרי לשמאל אין שום מעצורים בדרכו לכל שפל אפשרי. מדי פעם, כשאני מחפשת דברים שלי ב-google אני מגלה שליצורים המתועבים האלה, עדיין לא נמאס מן הנוהג הזה.