העובדות

בראשית שנת 2003 הודעתי ללשכת עורכי הדין על מעבר ממחוז תל-אביב למחוז הצפון, שם פתחתי משרד בבית שבנינו, רעייתי ואני, בעמק יזרעאל, מכוח היותה של רעייתי “בן ממשיך” במושב בו נולדה.

הלשכה אכן שינתה את הרישום למחוז הצפון, ואני אף הצבעתי באותו המחוז, בבחירות למוסדות הלשכה, באותה השנה.

בתאריך לא-ידוע שינה פקיד מפקידי הלשכה את הרישום בספרי הלשכה כך שאני חזרתי, כביכול, להיות חבר הלשכה במחוז תל-אביב. הדבר נעשה בלי לשאול אותי ובלי שניתן לי להתייחס לנושא. הייתה זו הפעם הראשונה (וכנראה היחידה) בכל תולדות הלשכה ששינוי מחוז הרישום ביזמת מוסדות הלשכה, וזה כשלעצמו כבר מעיד על בעייתיות מסויימת.

כדי לבסס את הפעולה נשכר משרד חקירות, אשר הונחה לנהל חקירה מגמתית אשר תוצאתה נקבעה מראש (ראו להלן). את החקירה הנחה עו”ד עמוס ויצמן, רכז הקבילות של ועד מחוז תל-אביב.

מי ומי בבוחשים, והיאך בוחשים?

מטרתה של החקירה היה להביא הוכחות שאני לא פתחתי משרד בכפר יהושע, דהיינו שההודעה ללשכה הייתה פיקטיבית.

מי שניהל את החקירה הזאת היה, כאמור, עו”ד עמוס ויצמן, רכז הקבילות של ועד מחוז תל-אביב, והוא זה אשר הנחה את משרד החקירות.

אם באמת ובתמים רצו יוזמיה של החקירה לדעת אם יש לי משרד בכפר-יהושע, הם לא היו צריכים לשכור משרד חקירות, ודי היה בעלות של פעימת-טלפון אחת כדי לברר את האמת: מצלצלים אלי, ואומרים שלום עו”ד ניר. אנחנו גרים במגדל-העמק (למשל), ויש לנו בעייה משפטית. האם יש לך משרד באיזור שלנו?

לו כך נהגו, היו קיימות שתי אפשרויות:

האחת – שאני אומר כן, בהחלט, פותח יומן, ואנחנו קובעים פגישה במשרדי בכפר יהושע – ובמועד שנקבע באים הפונים ורואים שיש לי משרד שם (או שאין לי);

והשנייה – שאני אומר לא, אין לי.

כך או כך – בכך הייתה מסתיימת כל החקירה, בעלות של פעימת-טלפון אחת בלבד..

אבל משרד החקירות, נזהר שלא להסתכן בשאלות כאלה, ובסופו של יום הוא הביא – נחשו, נחשו – ממצאים שאני גר בכפר-סבא!…

את העובדה שאני גר בכפר-סבא מעולם לא הכחשתי (והיא רשומה גם בתעודת-הזהות שלי), אבל לפי חוק לשכת עורכי הדין (להלן – חלע”ה) כל עורך-דין רשאי לבחור את מחוז הרישום שלו בלשכה לפי מקום מגוריו, או לפי מקום עבודתו.

אז החקירה עלתה למשלם-מסי-החבר בלשכה בכסף רב, והכל כדי לספק ממצאים לא-רלוואנטיים, אשר לא הוכחשו מעולם.

וכל זה, כאמור, תחת הנחייתו של עו”ד עמוס וייצמן, רכז הקבילות של ועד מחוז תל-אביב.

האם וייצמן פעם בחלל הריק, על דעת עצמו? הסבירות לכך היא אפס, כי הוא עובד עבור הלשכה לפרנסתו, ואיזה אינטרס יש לו לממן את החקירה מכיסו?

מבירורים שערכתי, הנושא הזה לא עלה באף אחת מהישיבות של ועד המחוז, כך שההוצאה הכספית נקבעה ואושרה ע”י מנכ”ל הוועד המחוזי, יצחק אלדובי (האם ייתכן שוייצמן הוציא כספים על דעת עצמו, או שפקיד מכפיפיו של אלדובי הוציא את הכספים בלי אישורו?!).

הסבר-הפלאסטיק של הסמנכ”ל, עו”ד נירה פרידמן

עו”ד נירה פרידמן, סמנכ”ל הלשכה, אישרה לי כי בכל תולדות הלשכה לא היה תקדים לשינוי מחוז הרישום ביזמת מוסדות הלשכה, וזה כשלעצמו כבר מעיד על בעייתיות מסויימת.

בתשובה לשאלתי מדוע עשו את זה דווקא לי ענתה הגב’ פרידמן: זה בגלל שנתת רק תיבת-דואר …

אמרתי לה תבדקי במחוז הצפון, ותראי כמה עורכי-דין רשומים רק עם תיבת-דואר (בשני העמודים הראשונים של פנקס הבוחרים למחוז הצפון, נכון לאותה השנה, ספרתי 22 מתוך 70 עורכי-דין (31.4%!) הרשומים רק עם תיבת-דואר.

תשובתה: טוב, אצל הערבים …

לא להאמין: “טוב, אצל הערבים …”… כך סמנכ”ל לשכת עורכי הדין בישראל.

בקיצור: תירוץ בדים.

התהיות (א): איזה אינטרס יש ללשכה במניפולציה הזאת?

לציבור עורכי-הדין אין שום עניין בהשקעת משאבים על ניהול חקירות כאלה, וכל עוד עו”ד לא רשום ביותר ממחוז אחד – דבר שדיני הלשכה מונעים אותו – אין זה אכפת לאיש, והא ראייה שמאז קיומה של הלשכה, כאמור, וכנראה גם מאז קיומה של הסתדרות עורכי-הדין היהודיים בארץ-ישראל, איש לא התערב בזכותו של הפרט לקבוע את מחוז השתייכותו (פרידמן אישרה לי את זה, והיא עובדת בלשכה מימיה הראשונים (של הלשכה, לא של פרידמן)).

תארו לעצמכם ש-10,000 חברי הלשכה משנים את רישומם למחוז אחר, וחקירה אשר עלותה 1,000 דולר לכל מקרה מגלה שכל ההעברות האלה היו פיקטיביות, והלשכה “מחזירה הבייתה” את כל העוברים: התוצאה הייתה שהלשכה הוציאה 10 מיליון דולר, ובסופו של דבר, אחרי כל הכיסאות המוזיקליים האלה, מספר החברים בכל מחוז נשאר כשהיה …

הכלכלנים קוראים לזה “סכום-אפס”. ובמקרה הזה – סכום-אפס שמחירו רב: 10 מיליון דולר.

התהיות (ב): איזה אינטרס יש לעורכי-הדין במחוז ת”א “להחזיר אותי הבייתה”?

בהליכי המשמעת שנוהלו נגדי במחוז ת”א לפני שעברתי למחוז הצפון דרש וייצמן שוב-ושוב להשעות אותי “לצמיתות, או לפחות לעשר שנים” – והכל על רקע “כבוד המקצוע“, והוא המשיך לדרוש זאת גם אחרי שהוא החזיר אותי למחוז ת”א.

ונשאלת השאלה לשם מה הם היו צריכים “למשוך אותי חזרה”, אם בכל הליך משמעתי נגדי הם טוענים שאני “בושה למקצוע”, ומבקשים להשעות אותי לצמיתות? מדוע שלא יאמרו לעצמם “ברוך שפטרנו?!

זוכרים את מבחן “עובר-האורח הטרדן” (officious bystander test)? כאשר מתעוררת בבית המשפט השאלה “למה התכוונו הצדדים” בחוזה, כאשר אין לשאלה הזאת תשובה בטקסט של החוזה עצמו, בית המשפט שואל את עצמו מה היו הצדדים עונים לעובר-אורח טרדן אם הוא היה מציג לצדדים את אותה השאלה בזמן עשיית ההסכם?

ונניח שאותו עובר-אורח טרדן היה שואל את חברי לשכת עורכי-הדין במחוז תל-אביב: האם אתם מוכנים שהוועד שלכם יוציא מכספכם לצורך ניהול חקירה אשר מטרתה להחזיר את עו”ד שמחה ניר למחוזכם?

התשובה הברורה-מאליה: בשביל מה אנחנו צריכים אותו כאן? ובשבילה מה אנחנו צריכים להוציא מכיסנו כסף לחקירה הזאת – במקום לנצל אותו למטרות מועילות יותר?

תהייה נוספת: האם עסקני ועד מחוז ת”א אינם סומכים על גורמי-האתיקה במחוז הצפון?

ומה אכפת להם מאיזה מחוז אני אועף לצמיתות מהלשכה?!

המוציא-ומביא מטעם ועד מחוז תל-אביב בהנחיית משרד החקירות היה, כאמור, עו”ד עמוס וייצמן, רכז הקבילות של המחוז, והשאלה היא מה עניינו של רכז הקבילות ל”עדכון” מצבת החברים במחוז?

כאן קבור הכלב. כאן קבור הכלב.

ועל כך בהמשך הסדרה.

הלשכה ממלאת פיה מים

לפני פרסומם של הדברים האלה פניתי אל דוברת הלשכה, אל ועד מחוז ת”א של הלשכה ואל עמוס וייצמן עצמו, בהאי לישנא:

רשת האתרים של קימקא

משעול גיל 1-ג’, כפר סבא 44281

טל’  09-7424838, נייד 050-7520000

פקס 09-7424873

www.quimka.net

www.quimka.com

quimka@quimka.com

 

כפר סבא, 29.11.2008

 

לכבוד

הגב’ שמרית רגב, עו”ד        ועד מחוז תל-אביב        מר עמוס ויצמן

דוברת לשכת עורכי הדין       לשכת עורכי-הדין          רכז הקבילות

תל אביב – יפו                     תל אביב – יפו              ועד מחוז ת”א

                                                                              לשכת עורכי הדין

                                                                               תל אביב – יפו      

 

נכבדי,

הנדון: טיוטת מאמר/כתבה לדיברור-מרצון

מצורפת טיוטה של מאמר/כתבה שאנחנו עומדים לפרסם בימים הקרובים.

כדי להסיר מכשול מעינינו נודה לכם על הערותיכם.

נודה לכם על הבהרות בנקודות האלה:

                          א.         מי יזם את החקירה בה מדובר?

                          ב.         מי אישר את ההוצאה הכספית?

                          ג.          מדוע מונה רכז הקבילות להנחות את החוקרים?

                          ד.         האם ניהול חקירות אשר מטרתן “להחזיר הבייתה” למחוזם עורכי דין אשר “ברחו” (לפי החשד) ממחוז רישומם למחוז אחר הוא בגדר תפקידיו של מר וייצמן, על פי חוזה העסקתו ע”י הלשכה?

                         ה.         אם לא, האם מר ויצמן תוגמל על כך בנפרד?

                           ו.          איזה אינטרס יש לחברי הלשכה במחוז ת”א “להחזיר הבייתה” עו”ד כאמור, ובמיוחד כאלה אשר הוגדרו ע”י הוועד שלהם כ”בושה למקצוע”?

                          ז.          כאשר הוועד המחוזי דורש שוב-ושוב להעיף את עו”ד ניר מהמקצוע לצמיתות – איזה אינטרס יש לחברי הלשכה במחוז ש”כן השיגור” יוצב דווקא במחוזם?

בהתחשב באילוצי הזמן העיתונאיים נבקשכם להשיב עד לתום יום העבודה, ביום ג’, 2.12.2008.

אם הזמן אינו מספיק לכם, אנא הודיעונו.

בכבוד רב,

שמחה ניר, עו”ד

עורך        ראשי

וכמו שאתם יכולים לתאר לעצמכם, איש מהנמענים לא העז להגיב, ואפילו לא ביקש הארכת-מועד.