לשטרנהל אין דם על הידים
לשטרנהל אין דם על הידים
לשטרנהל אין דם על הידים
שטרנהל קורא לחיסול ציבור שלם, והוא מקבל את פרס ישראל. אבל את הילדה המתנחלת החפה מפשע, מרגלית הר-שפי, השליכו לכלא. למה? למה לא? אם היא בת מוות, קל וחומר, שהיא בת כליאה. שתגיד תודה שלא הוצאה להורג, כדי לכסת”ח טוב יותר את השב”כ.
אין לו דם על הידים, גם לאל-הינדי, על פי החבר שלו ושל שטרנהל, שימון, לא היה דם על הידים, הוא רק תכנן את טבח הספורטאים ה”ישראלים” באוליפיאדת מינכן ושלח את המרצחים, אבל שימון אמר לוועידת הנשיאים של הקהילות היהודיות בארה”ב: “לאל הינדי אין דם על הידים”, לכן ראוי הוא לכהן במשרה בכירה ב”רשות”, שהקים שימון לפארטנר שלו לפרס נובל לשלום.
וכאמור, לשטרנהל אין דם על הידים, לכן לא ניתן לכנות אותו – רוצח – לך תצהיר – אמת דברתי – בבית המשפט, שאישר את הענקת פרס ישראל ל… מה שמו הזה..?
כי מה, בסך הכל, עשה שטרנהל? הוא קרא לפארטנרים שלו לרצוח את הנכדים שלי ואת הוריהם. ובזה אין כל רע –
א. הם יושבים על אדמת אבותיהם, שהם, בוודאי, לא אבותיו של שטרנהל, כי הוריהם של שטרנהל וכל מברכיו הרבים, הם אשמדאי ולילית. ומכיוון שנכדינו יהודים, הם בני מוות, עוד בהיותם ברחם אמם. אם כמה מן העם הנבל ולא חכם הזה יגיעו פעם לגן עדן, יפגשו שם את טלי חתואל ועוד אמהות רבות כמותה, והמוני ילדים, בני נוער וצעירים, שיוכלו להוכיח לכם שכך הוא! מוות ליהודים, עדיפות לילדים ותינוקות!
ב. הוא בסך הכל דבר. וזה במסגרת חופש הביטוי. הסתה לרצח מתנחלים ו”ימין” אינה בגדר “מלים הורגות”. ועל כן, במדינה שהשמאל בנה, מותר לקרוא לרצח יהודים, וגם, ליתר בטחון, לתת רובים לרוצחים, אבל ה“הסתה” אסורה!!! אסור להסית נגד חפשיי הביטוי.
ועכשו, נשאלת השאלה: מה רוצים מאחמדינג’אד? מה רצו מגבלס ומהיטלר. האמינו לי, אין לי מושג! באמת!
שטרנהל קורא לחיסול ציבור שלם, והוא מקבל את פרס ישראל. אבל את הילדה המתנחלת החפה מפשע, מרגלית הר-שפי, השליכו לכלא. למה? למה לא? אם היא בת מוות, קל וחומר, שהיא בת כליאה. שתגיד תודה שלא הוצאה להורג, כדי לכסת”ח טוב יותר את השב”כ.
הקריאה לרצח מתנחלים לא היתה פליטת פה, לא בפעם הראשונה ובוודאי לא בפעמים הבאות. וזה מתקבל כדבר הכי נורמלי. ועל כן, כשנעשה פוגרום בהתנחלות, זה נורמלי, כשהמתנחלים, מפגינים, אפעס, אי שביעות רצון משריפת בתיהם ורצח ילדיהם, אז הם פוגרומצ’יקים. כמובן.
ה”מדינה” הזו, בהעניקה את הפרס היוקרתי ביותר שלה, העניקה אותו גם לעצמה, והעידה על עצמה – סדום (וסליחה מאנשי סדום)! הענקת הפרס לפושע נגד העם היהודי ונגד האנושות, הוכיחה שוב, מה שאינו צריך עוד להוכחה במדינה שהשמאל בנה, שאין תחתית לשפל. יש אולי במקומות אחרים בעולם, אבל לא ב”ישראל”.
לפי הגבלסים, אסור לפגוע באדם בגלל “דעותיו” (אחמדינג’אד, כבר אמרנו?), אבל מותר לטבוח בציבור שלם, בגלל דעותיו ומחשבותיו. כי אותו ציבור חושב יהודית, והמסיתים לרצוח אותו, חושבים אנטישמית. זה הכל!
מופע אימים בתפירה גסה
ברק על ה”איש”: “שלא נרתע אף פעם מלהביע את דעתו, משום עמדתו, שהיא עמדה של מחנה שלום, עמדה של קול ליברלי, של קול דמוקרטי, של קול שפוי בתוך ההתלהמות”.
לי אין ספק, שמופע האימים של השב”כ, ברח’ ש”י עגנון אין בו יותר מזה – מופע אימים, על פי מיטב מורשת חופש הדבור, ההסתה והרצח של בן גוריון.
למען הסר כל ספק – שיהיה ברור – ביום בו ירד שטרנהל לשאול תחתיות, תהיה לי חגיגה בלב, כזו שהיתה לי כאשר נתלה שרון בין ארץ לשאול. ואם ילך שטרנהל, בדיוק בדרך בה הלך שרון, ויקח אתו כמה חברים, על אחת כמה וכמה. ודווקא לא בידי אדם! יש אלוקים!
אילו היה לי ספק קל שבקלים, שזה מעשה אנ”ש, הייתי מגנה. לא, לא מטעמי מוסר, אלא מטעם הטמטום של משחק לידי שופכי דמנו. אבל, שום יהודי שפוי לא היה עושה זאת; פוגע בחדל אישים עובר בטל, ובמיוחד, לאחר הפוגרום שעשו התקשורת וכל “מחנה השלום”, בראשות ממשלת ישראל, לאנשי יצהר, כשהמופע הזה, גם הוא לאותו הצורך – קידום השלבים בתכנית להשמדתנו.
זה מעשה מטומטם, גם מצד השב”כ, שבשחצנותו, איבד את חוש המידה והזהירות. אבל העיקר הוא, שהעלה “חשד שזה מעשה הימין הקיצוני”. אין צורך ביותר מזה, ולמעשה, גם זה מיותר, כדי למלא את פיות הזבל (סליחה, זבל יקר) בהסתה גבלסית. טוב, גם זה כבר קטן על התיקשורת הישראלית.
ערבי הוא תמיד בחזקת חף מפשע, עד שיוכח אחרת ששה מליוני פעמים. יש אפילו מי שכתבו מאמרים מלומדים על העוול שבירי הדורס, המי יודע כמה במספר, שעלה דווקא על קבוצת יהודים. איני זוכרת שקרה פעם, שנהג ערבי איבד את השליטה על ההגה בתוך ציבור ערבי. גם לא זכורה לי דריסת ערבים שעמדו בצד הכביש, אי שם בבנימין.
אבל, יהודי, בכלל, ומתנחל בפרט, לעולם אינו חף מפשע, הוא תמיד בחזקת פושע, מתנחבל, בריון, פוגרומצ’יק, פורע וכו’. ואין להתפלא על כך, לאחר ארבעים שנה של הסתה עוז-שטרנהלית, ששפכה ושופכת דם יהודים כמים.
והזבל (סליחה! לא מכם, מן הזבל) הזה, מקבל תשואות חן חן מכל ה”מי ומי”, חלאת אדם כמותו, על שיתוף הפעולה שלו במופע, שהוא בגדר מצוות – הכה ביהודים.
הבעיה של משפחת שטרנהל איננה דווקא עם המתנחלים, אלא, עם כל היהודים. כשהיעל, שלא נפלה רחוק מן הזאב, ראיינה מפקד, שחייליו הצליחו, בקרב יריות עם מרצחים, להרוג אחד מהם ולהבריח את השאר, התבכיינה היעל: “אבל רק פלשתינאים נהרגו…”. למה לא קבלה אז את פרס ישראל, לא ברור!
בואו נראה מה אומרים עליו, להזכיר, הוא קורא לרצח יהודים וגם לא חזר בו, רק גמגם שדברים הוצאו מהקשרם, או משהו כזה, ו- “עו”ד גלעד שר, המייצג את פרופ’ שטרנהל, אמר כי שטרנהל כבר הבהיר “שההתנחלויות הן טעות היסטורית במהלך הציוני של הגשמת מדינת ישראל וכי לדעתו אין שום הצדקה לשום שפיכות דמים משום צד בכל מקרה…”. זה כדי לקבל את הפרס…
ברק על ה”איש”: “שלא נרתע אף פעם מלהביע את דעתו, משום עמדתו, שהיא עמדה של מחנה שלום, עמדה של קול ליברלי, של קול דמוקרטי, של קול שפוי בתוך ההתלהמות”.
כשנפרצים כל הסכרים, אנו שומעים את האמת – עמדת מחנה השלום היא השמדת היהודים היושבים ביש”ע. קול קורא לרצח מתנחלים הוא קול ליברלי, דמוקרטי, שפוי….
וגם את זה אמר ברק: “אנחנו חוזרים לחיזיון האפל של מטענים שמופעלים כנגד אנשים…”.
בואו נראה מה אמר שטרנהל באותו ענין: ” אילו היתה בפלסטינים מעט תבונה… היו נמנעים מהנחת מטענים בצדו המערבי של הקו הירוק”.
ועוד אמר שר ה”בטחון” המדקלם את עמוס עוז (חתן פרס ישראל, אלא מה?): “לא ניתן לשום גורם, משום פינה אפלה של החברה הישראלית, להתנכל…”.
והנה המקור – על ” גוש אמונים” :” כת משיחית, אטומה ואכזרית, כנופיית גנגסטרים חמושים, פושעים נגד האנושות, סדיסטים, פוגרומיסטים ורוצחים שהגיחה… מתוך פינה אפלה של היהדות… מתוך מרתפי התבהמות וסיאוב… על מנת להשליט פולחן דמים צמא ומטורף” .
אז מתפלאים, לאחר כל זה, שעם ישראל יושב בשקט, כאשר נשפך דמם של המתנחלים, תרתי משמע?
מה שמרגיז אותי הוא, שהמתנחלים מחנכים את ילדיהם לאהבת-חינם ל”ממלכתיות” ול”אחים יקרים”. זוכרים את הנשיקות והחיבוקים שהעניקו קרבנות הפוגרום בגוש קטיף לברגים הקטנים, שמוחם נשטף בנאציזם, על ידי סוללות פסיכולוגים שהעמידה לצורך זה המדינה שהשמאל בנה?
כל השותפים לשפך הדם הזה, במלים ובמעשה, צריכים היו מזמן לעמוד לדין על פי תקדים משפטי נירנברג, תחת זאת, מוענק להם, בזה אחר זה, פרס ישראל!
אה… עיקר שכחתי. את המטען הניחה נכדתי מן השומרון. היא לקחה חופשה מגן הילדים… אה, זה היה בלילה? טוב, אז היא אפילו לא היתה צריכה לקחת חופשה.