בלי רישום שיחותיי המקצועיות, אני כמו חתול ללא שפם, ושברתי את הרשמקול החדש שלי במהלך ביקורי בוואשינגטון. הייתי צריך אותו לפגישת העבודה הבאה, ומיהרתי למרכז הקניות הקרוב, ונכנסתי לחנות גדולה למכשירי חשמל. הייתי צריך להסביר למוכר מה זה רשמקול ומה עושים אתו. התברר, שאני צריך לכנות את המכשיר, “רשמקול קלטות” – להבדילו משלל המכשירים הקומפקטיים להקלטה, שאינם משתמשים בקלטות.

אחרי התלבטויות רבות, שבהן דחיתי שלל של מכשירים מעניינים וזעירים, שלפו לי את הרשמקול האחרון, שהיה במלאי החנות. הוא היה תואם הרשמקול ששברתי, אך נשא עליו את מותג החנות, שקניתי אותו בה.

שילמתי חמישים ואחד דולר – כולל מסים – וכעסתי. 

בארץ – רשמקול סוני עלה לי, רק לפני כחצי שנה, 380 ₪. כשקניתי את הרשמקול התואם בוואשינגטון, דגדג שער החליפין של הדולר את 3.20 ₪. כלומר, בארץ עלה לי הרשמקול כמעט פי 2.4 ממחירו בארצות-הברית – בערך 118 דולר.

ואם מדברים על הנצחה – מסיבות דומות הייתי צריך להחליף את מצלמתי הישנה. המליצו על מצלמה דיגיטלית וקומפקטית של קנון, ובחנות דיוטי פרי בלוד רצו עבורה 350 דולר, או תמורתם בשקלים. משום-מה סירבתי., והחלטתי לקנות בארצות-הברית. חבר אמריקני הציע, שאטלפן לכמה חנויות, אחרי שיטוט קצר באינטרנט אחר הדגם המסוים, ואבקש הצעת מחיר. כמובן, זה אינו אפשרי בארץ. מעולם לא הצלחתי לקבל פה הצעת מחיר בטלפון.

עם דמי אריזה ומשלוח ובלי אחריות – כל החנויות ביקשו כ-200 דולר עבור אותו הדגם. כן, גם בנתב”ג היה המחיר ללא אחריות, שנרכשת לחוד.

כבר מזמן איני רוכש ספרים מתוצרת ארצות-הברית בארץ. פער התיווך של חנויות הספרים בארץ שערורייתי ביותר. לכל היותר, אני מזמינם באמאזון, או בחנות ממוחשבת אחרת, ואוספם מבית חברי כשאני נוחת בארצות-הברית. לחברי יש ארגז מיוחד, שהוא אוצר בו את כל רכישותיי – עד שאופיע בביתו. 

לא אייגע אתכם בסיפורים על ניסיוני להשוות מחירים של עוד הרבה מוצרים. תמיד זה נגמר לטובת הרכישה בארצות-הברית.

פשוט מרתיח.

איני יכול להבין את פער המחירים. גם אם צריכים לקיים משרד ונציגות טכנית בארץ – לדעתי, ההצדקה היחידה לפער מחירים שכזה הוא שוד הלקוחות. כשאתה לכוד בארץ, וצריך את המוצר בדחיפות, אין לך ברירה, אלא לשלם את המחירים השערורייתיים. 

זה מזכיר לי את התקופה העליזה, שבה ציידו אותי ילדיי ברשימות קנייה של מוצרים אלקטרוניים, של מכנסי ג’ינס, של ביגוד ממותג ואפילו של ממתקים ושל חטיפים כל אימת שיצאתי לארצות-הברית. בחיסכון הניכר, שיצרתי בקניותיי, החזרתי חלק גדול מעלות נסיעותיי.