רע”פ 7491/08

בבית המשפט העליון בירושלים

המבקש: שמחה ניר, עו”ד, משעול גיל 1-ג’, כפר סבא 44281,

טל’ 050-7520000, פקס’ 09-7424873

נ        ג        ד

המשיבה: מדינת ישראל

בקשת רשות לערער

על פסק-דינו של כב’ ביהמ”ש המחוזי בת”א-יפו מיום 22.6.2008 בתיק ע”פ 71506/07.

נימוקי הבקשה

לפרק הקודם

יט.לעניין העונש

1.              אכן, רשות ערעור לערכאה השלישית, לעניין העונש, לא תינתן אלא “במקרים מיוחדים”.

2.              אבל כאן זהו מקרה מיוחד, לא משום גובה העונש – במיוחד הקנס, אבל גם בהשלכה שלו על שאר חלקי העונש.

3.              כאמור בחלק י”ז,לעיל, שתי הערכאות קבעו כי “בעבירות שביצע המערער טמונה, באופן אינהרנטי “כוונה לעשיית רווח כלכלי”.

4.              לכוונה ה”אינהרנטית” הזאת לא היה שום יסוד – לא בכתב-האישום ולא בראיות – וכל התיק מראה, לא רק “אינהרנטית” אלא גם בראיות, את כוונתו של המבקש לעמוד בחובותיו החוזיות ו/או המוסריות כלפי לקוחות-העבר שלו, גם אחרי שהוא “סגר את הבאסטה”, ואפילו אם יהא זה לשם-שמיים בלבד, ולא למען בצע-הכסף.

5.              והנה, אחרי שהשופטים “כבשו את היעד” הזה הם עשו “שומה לפי מיטב השפיטה”, והעריכו את עבודתו של המבקש כאילו היה הוא פרקליט-צמרת הגובה 500 דולר + מע”מ לשעת-עבודה – ואף מצהיר על כך ממרומי המקפצה.

פקיד-השומה הדרקוני ביותר לא היה עושה כדבר הזה, ואם היה עושה – אותו בית-משפט אשר נתן את פסה”ד נשוא בקשה זו היה, בערעור, מעמיד את פקיד-השומה על מקומו ה”טבעי”.

6.              מה שהשופטים עשו לא היה “טעות” רגילה בחומרת העונש, אלא שיבוץ לא נכון של העבירות במסגרת הלא-נכונה – ואחר-כך, בבחינת “רגל בקרקע ורגל באוויר”, התפרעות שלוחת-רסן ב”מיטב השפיטה”.

להמשך              לתוכן העניינים