שמחה ניר, עו”ד נ’ מדינת ישראל: בקשת רשות לערער (י”ז): מה זה ומתי זה “באופן אינהרנטי”?
שמחה ניר, עו”ד נ’ מדינת ישראל: בקשת רשות לערער (י”ז): מה זה ומתי זה “באופן אינהרנטי”?
כאשר אתה נושם אוויר, יש בכך כוונה “אינהרנטית” לחיות; כאשר אתה עונה לשכנה במדרגות על שאלה משפטית, האם יש בכך כוונה “אינהרנטית” לרווח כלכלי? מדוע קובעים כל-כך בקלות כוונות “אינהרנטיות” כאלה, אחרי שלא נקבעו כאלה לגבי שופטים הנושאים עיניהם לקידום, אשר חוטפים בחשכת-ליל תיק בו אפשר להשכיב לקרשים את שמחה ניר? *** פרק שבעה עשר
רע”פ 7491/08
בבית המשפט העליון בירושלים
המבקש: שמחה ניר, עו”ד, משעול גיל 1-ג’, כפר סבא 44281,
טל’ 050-7520000, פקס’ 09-7424873
נ ג ד
המשיבה: מדינת ישראל
בקשת רשות לערער
על פסק-דינו של כב’ ביהמ”ש המחוזי בת”א-יפו מיום 22.6.2008 בתיק ע”פ 71506/07.
נימוקי הבקשה
יז. מה זה ומתי זה “באופן אינהרנטי”?
1. בסע’ 30 לפסק-דינו מאמץ ביהמ”ש המחוזי, את קביעתו של ביהמ”ש קמא כי “בעבירות שביצע המערער טמונה, “באופן אינהרנטי”, “כוונה לעשיית רווח כלכלי”, כאשר העניין הכלכלי לא הוכח, ואפילו לא נטען, ומכל הראיות עולה כי כל כוונתו של המבקש לא הייתה אלא למלא את חובותיו החוזיות ו/או המוסריות כלפי לקוחות-העבר שלו – אפילו לשם-שמיים.
2. אבל, מאידך, כאשר שופטת מועמדת-לקידום מתגנבת בחשכת-ליל ללשכתו של נשיא ביהמ”ש, חוטפת משם תיק בו אפשר להכות ב”עוכר המערכת” ולצפות ל”נקודות קרדיט” לקידום, ויחד עם חבריה היא מגינה על המחטף בשקרים במצח נחושה – זה “כשר למהדרין”? מדוע כאן אין שום דבר “אינהרנטי”?!