גאורגיה של הנשיא סקאשווילי פעלה בשנים האחרונות להתקבל לברית נאט”ו. בתחומה של גאורגיה עובר צינור הנפט מבקו באזארבייג’ן, על הים הכספי, לתורכיה ולים השחור המאפשר לעקוף את רוסיה. למרות מצבו העדין בצל הדוב הרוסי, הצליח סקאשווילי להפריח את ג’ורג’יה ולגבש את זהותה הלאומית.  

אכן גאורגיה נמצאת במצב עדין. כוחות “שלום” רוסיים חנו, על פי הזמנה רשמית של הנשיא הקודם אדוארד שווארנדזה, בשני חבלים פורשים אבחזיה המוסלמית, במערב המדינה על חוף הים השחור, ואוסטיה הדרומית, המאוכלסת ברוסים במרכז צפון המדינה. הרוסים שמשטרו הפרו מערבי של סקאשווילי היה לצנינים בעיניהם רק חיכו להזדמנות להיפטר ממנו. הוא ידע זאת, המערב ידע זאת וכמובן רוסיה עצמה. אם היה לו מה ללמוד מישראל זה לא השימוש בכוח אלא כיצד לחיות עם חזון מוגשם רק בחלקו, במצבים ללא פתרון מהיר בצל אינטרסים מעצמתיים חובקי עולם. 

קשה להבין מה עבר בראשו של סקאשווילי כשהחליט ביום חמישי 07/08/2008, להתנגח ישירות ברוסיה הששה אלי הזדמנות להיפרע ממנו. בכל מיקרה, המלחמה החלה בהפגזה גאורגית חסרת אבחנה של אלפי טילי קטיושה על בירת דרום אוסטיה צחינוולי. ההפגזה נועדה לגרש את האוכלוסייה הרוסית וגרמה להרג חסר אבחנה של אזרחים, על פי הרוסים כאלפיים, במציאות כנראה כמה מאות. משהגיעו הכוחות הרוסיים התנהג הצבא הגאורגי כמילצייה סוג ד’ ונס על נפשו. התקשורת העולמית החופשית, האמונה אלי כתבות ענק בכל מיקרה של הרג פלשתינים חפים מפשע, מיעטה להתייחס לאירוע ומיהרה לתייג את סקאשווילי כבחור המסכן הטוב – לא כמטומטם הכפר שזרק אבן אחת לאגם שאפילו חכמי נאט”ו ויועצי ארה”ב לא יודעים כיצד למשותה חזרה. ללמדנו שהתקשורת, כמו במלחמת עיראק ב 2003, מועלת בתפקידה הבסיסי לחשוף את האמת ומשתפת פעולה ברצון עם השקר כשהוא של “הטובים”. 

כרגע דוהרים שני הגושים למלחמה קרה מרוככת. פולין חתמה על הסכם עם ארה”ב להצבת מטריית טילים נגד טילים בשטחה וסביר לנחש שהתגובה הרוסית המיידית תהיה אספקת חימוש משוכלל יותר לסוריה ולאיראן. שיתוף הפעולה הצולע, אבל הקיים, בנושא הגרעין האירני והצפון קוראני, החיוני לשלום העולם בכלל ולישראל בפרט, ניכנס להקפאה עמוקה ומרוץ חימוש עולמי חדש כבר ניבט מעבר לאופק. האו”מ כבר נכנס לשיתוק חלקי שבו רוסיה וארה”ב מנטרלו אחת את רעותה וכל המדינאים שתמיד יש להם מה להגיד בזכות האיפוק, כשמדובר באיפוק של אחרים, דוהרים בעיניים פקוחות לעימות חזיתי בגלל הילד המופרע בקווקז ששכח שלהיות צודק זה מאד סובייקטיבי וממש לא מספיק. 

ישראל היא אחת המפסידות הגדולות מהמלחמה בגרוזיה. אספקת נשק ושפע של קציני צה”ל לשעבר, שהתעשרו מייעוץ לצבא המגוחך של גאורגיה, סיפקו לרוסיה עילה נהדרת לחמש את סוריה מחדש ואולי גם את איראן. התמוטטות ההבנות החלקיות בין רוסיה לארה”ב בסוגיית הגרעין האיראני משחקת לידי איראן ומגבירה מאד את החשש שלבסוף ובלית ברירה ישראל תצטרך לפעול נגד איראן צבאית ולבד במחיר נורא לעצמה. 

אין לדעת איזו השפעה בדיוק הייתה ליועצים הישראלים בהחלטתו הנמהרת והאסונית של סקאשווילי לצאת למלחמה. בכל מיקרה היועצים הישראלים פעלו בסתירה מובהקת לאינטרסים של ישראל ושיקפו את מסד הערכים האמיתי שלהם כשהיו בשרות והפליאו מכותיהם בחיזבאללה – מסד ערכים של שכירי חרב וסוחרי נשק לתפארת מדינת  ישראל.