ב”ה

בכ”ד באב, התשנ”ט, התפרסם במקור ראשון מכתבו של אריאל יוספי, בן טפש-עשרה, המטיף מוסר ל”אינפנטילים”, שאינם אומרים את התפילה לשלום המדינה. הגבתי.

בין ילדים ל”אינפנטילים”

                                                      ירושלים, כ”ו באב, התשנ”ט 

שלום אריאל,                                        

קצת צניעות לא תזיק! את זאת אומרת לך סבתא בת 57, ילידת הארץ. האם אתה מאמין באמת שאנשים שמסרו את נפשם על בנין הארץ ועל הגנתה, כאלה שאתה מכנה, בחוסר דרך ארץ, “אינפנטילים”, החליטו, כך סתם, בלא מחשבה ובלא חיבוטי נפש, להימנע מן התפילה לשלום המדינה ולחכות שנער קטן יאלפם בינה? אני מודה שאני לא התחבטתי הרבה; מעולם לא חגגתי את “יום העצמאות” ולא השתתפתי בתפילה לשלום המדינה, בלא הבדל איזו ממשלה שלטה בה, “ימין” או “שמאל”, למרות שחייתי כל ימי בקרב ציבור “דתי לאומי” למהדרין.

זרע חורבנה של המדינה נטמן ביסודות בניינה. על כן, מלכתחילה, לא היה לה כל סיכוי, ושגה מי שבירך על “שלא לשמה”. המדינה נבנתה בסימן “עולם ישן עד היסוד נחריבה”. היא נבנתה תוך כדי התרסה נגד הקב”ה. ואתה יודע כי התנאי לישיבתנו כאן היא “אם בחקותי תלכו”. שאם לא כן, תקיא אותנו הארץ. וזה בדיוק מה שקורה.

אני מתפללת יום יום לכך, כי שיבת ציון הנוכחית, היא אכן ראשית צמיחת גאולתנו. אני מתפללת לשלום הישוב היהודי בארץ ישראל, מפני שהוא נתון בסכנה. ומי שמעמידה אותו בסכנה זו מדינת ישראל. האויב לא יכל לנו, כי הקב”ה היה בעזרנו. רק מדינת ישראל יכולה להביא עלינו את החורבן. והיא עושה זאת בכל האמצעים העומדים לרשותה של מדינה עצמאית, שהחפצים בחיים, בתורה ובארץ “לא מזיזים” לה. אילולא היתה מדינה, לא היה מי שיחתום על ויתור רישמי של העם היהודי על ארצו. האם עלינו להתפלל לה’ שיצליח את דרכה של מדינה מורדת בו? עלינו להתפלל כי יגאל את הארץ מידי מדינת-ישראל וישיב את כולה לידי העם היהודי לצמיתות.

אתה דורש שנתפלל לה’, שישלח את אורו ואמיתו לראשיה, למי? ליוסי שריד ולאחמד טיבי? לרן כהן ולטאלב א-סאנע? ליוסי ביילין ולהאשם מחאמיד? לשמעון פרס ולעזמי בשארה? מה שעלינו להתפלל לה’ הוא, שיחליף את ראשיה וישנה אותה מן היסוד.

אתה מזכיר לנו את ילדינו היקרים, חיילי צה”ל. ברור שאנו מתפללים לשלומם ורוצים שיחזרו הביתה בשלום, אך לא בבזיון. חיילי צה”ל הפכו מזמן לבשר תותחים בהתאם ל“הבנות”, כאלה או אחרות. הם כבר אינם מגינים על הארץ, הם מגינים על ה”שלום”. כלי הנשק שבידיהם הם צעצועים. במקרה הטוב הם יורים כדורי גומי. את זה אתה מברך? אתה שולח אותם במודע אל מותם ומבקש מן הקב”ה לסכל את מזימתך?

כבר בעבר הם גררו יהודים מאדמתם. והעתיד הקרוב מייעד להם, כעיקר תפקידם, למלא פקודה בלתי חוקית, בלתי יהודית ובלתי אנושית, בעליל, של גירוש אחיהם ממולדתם. זו הגנה על העם ועל הארץ? איפה אתה חי?

ואכן, איפה אתה חי, כשאתה אומר: “אולי תפסיקו לכעוס ולשנוא…”? למי אתה אומר זאת? הטרם ידעת כי אבדה הארץ, עקב שנאת חינם משמאל? האם אינך רואה שהתיקשורת, התיאטרון, הקולנוע, הספרות, השירה וכל איש המתיימר להיות איש רוח, התגייסו כולם לתעשיית שנאת ישראל? הם אינם מסתפקים בהפצת מוצרי השנאה שלהם בארץ, הם מסתובבים בעולם ומחלקים אותם לכל דורש. והדרישה רבה. היהודים עושים את העבודה בשביל הגויים. אלה יכולים להתיישב בנחת בכורסא, ידיהם שלובות, ולראות כיצד יהודים, מפנימי אנטישמיות, בולעים חיים את אחיהם השפויים. את ההסתה הקטלנית, מממנת המדינה, ראשית צמיחת גאולתך, גם מעניקה פרסים לרשעים האלה. כי הם, המדינה, והמדינה – הם. והם זה לא אני! לנו, המזהירים מפני הסכנה, היא פותחת תיקים על הסתה.

אז, לפני שילד מדבר בפני גדולים, עליו ללמוד את הנושא ולחשוב אלף פעמים. ובעיקר – דרך-ארץ!!!

חנה אייזנמן