ההבדל בין מומחה רפואי לבין מומחה בתחום הבנייה
ההבדל בין מומחה רפואי לבין מומחה בתחום הבנייה
לכאורה יש סתירה בין החלטת בית המשפט בעניין טוני ג’ורג’ לבין פסק הדין בבר”ע הנ”ל בעניין יפת השמש, בדבר חובת צירוף חוות הדעת לכתבי הטענות, ולא היא;
בנושאים רפואיים, חוות הדעת הרפואית היא מהותית, ואילו בנושאים אחרים בדרך כלל חוות דעת מקצועית אינה מסמך מהותי אלא חלק מהראיות, ומכאן נובע ההבדל.
אין כאן כוונה לעמוד על כל ההבדלים בין מומחה רפואי לבין מומחה בתכנון ובנייה, אלא רק לציין הבדל אחד חשוב בין השניים.
לגבי מומחה רפואי, חוות דעתו המקצועית היא מהותית לעניין התביעה וחובה לצרפה כחלק ממנה. זאת אפשר ללמוד מפסק דינו של השופט ר’ חרסונסקי, בית משפט השלום בחיפה, החלטה בת”א 12271/02 טוני ג‘ורג‘ נ‘ א‘ לוי בע“מ, תקדין – של 2003 (2) 651, להלן ציטוט:
“ג. לעניין חובת צירוף חוות דעת רפואית לכתב התביעה, ראה גם בספרו של ד“ר עדי אזר “קדם המשפט” בעמ‘ 199, שם מציין המחבר בזו הלשון:
“נקבע כי כל עוד אין מחלוקת בין הצדדים, אין סכסוך (LIS) ועל כן אין לקבוע שבית המשפט ימנה מומחה מטעמו וסמכותו לעשות כן אינה קיימת. דבר זה נלמד מהסיפא של תקנה 130 (א), הדורש קיום עניין שבמחלוקת בין בעלי הדין“
ד. משהתובע בעניין זה לא טרח וצירף חוות דעת רפואית בתחום הנוירולוגי ובתחום העיניים לכתב תביעתו כדרישת התקנות, הרי למעשה בכך הוא סותם את הגולל על כל אפשרות מצד הנתבעת להגיש חוות דעת רפואית מטעמה בתחומים אלה וכפועל יוצא מכך, מטבע הדברים שלא מתעוררת כל מחלוקת בין הצדדים בשאלת הנכות הרפואית בתחומים אלה שנותרה לתובע, אם בכלל, בעקבות התאונה נושא התביעה.
ה. לחיזוק מסקנה זו ניתן גם להפנות לסיפרו של ד“ר א. וינוגרד “תקנות סדרי הדין” חלק א‘ עמ‘ 328 א‘ שם צויין כי:
“משלא הגיש התובע חוות דעת רפואית, לא יהא אף בית המשפט רשאי למנות מומחה מטעמו“
כן ראה ר“ע 423/82 מדינת ישראל נ. עז‘ סילוורמן ואח‘, פ“ד לז (281 )4.
ו. דברים ברוח זו נאמרו בספרו של דוד קציר “פיצויים בשל נזק גוף” בעמ‘ 201, כן מופנה כב‘ ביהמ“ש לספרו של משה קשת “הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי – הלכה למעשה” כרך א‘ עמ‘ מ2 ולספרו של ד“ר אברהם בן עזרא “עדות מומחה” בעמ‘ 102.”
הנאמר בספר “עדות מומחה” הנזכר לעיל, מובא לקמן:
“בכל הנוגע לחוות–דעת של מומחים רפואיים החוק קובע כי צד המעוניין להוכיח עניין שברפואה חייב לצרף חוות–דעת של מומחה רפואי לכתב–התביעה או לכתב–ההגנה שהוא מגיש, כאשר לצד השני ניתנת הזכות להגיש חוות–דעת נגדית תוך תקופה קצובה.”
אין הדבר כך לגבי מומחים בנושאים אחרים זולת רפואה; חוות דעתם היא בדרך כלל ראייתית ולא מהותית.
נפסקה הלכה ע”י בית המשפט העליון ברע”א 7431/96 יפת השמש נגד אלוני ואח’, שופטת: ט’ שטרסברג-כהן, פד”י נ”א (2) 574, ולהלן ציטוט רלוונטי:
“אין מניעה למנות מומחה בטרם המציאו הצדדים חוות דעת מטעמם ואין בכך כדי “ליצור” ראיות בעבור התביעה שטרם הביאה כאלה“.
לכאורה יש סתירה בין החלטת בית המשפט בעניין טוני ג’ורג’ לבין פסק הדין בבר”ע הנ”ל בעניין יפת השמש, בדבר חובת צירוף חוות הדעת לכתבי הטענות, ולא היא;
בנושאים רפואיים, חוות הדעת הרפואית היא מהותית, ואילו בנושאים אחרים בדרך כלל חוות דעת מקצועית אינה מסמך מהותי אלא חלק מהראיות, ומכאן נובע ההבדל.