ב”ה

 

 

“בעיית הפליטים”

 

 

פליטי 1948

 

 

 

לראשונה, במחקרה זה, גילתה את הפליטים היהודים מארצות ערב, שנמלטו בכותנתם לעורם, מן הארצות בהן ישבו עוד מימי טרום הכיבוש האיסלאמי… כי אין שום עמוס עוז שיספר את ענות היהודים, בעולם כולו, בכלל, ובארצות ערב, בפרט!!

 

 

 

כשהאמת בידיך, אינך נזקק לשקרים, ההוכחה הטובה ביותר לעובדה, שה”ערבים”, שברחו מחלקת האלוקים הקטנה שלנו במלחמת תש”ח, לא היו פליטים, היא תעשיית השקרים בעניינם.

 

ג’ואן פיטרס, שיצאה להילחם את מלחמת “פליטי 1948”, שעניינם לא ירד מסדר היום של כל ארגוני “זכויות האדם”, בארה”ב, והיה היחיד שלא נמצא לו פתרון… הגיעה במסעה, בן שבע שנות מחקר, אל האמת שהפכה את כיוון מסע הצלב שלה 180%.

 

מה שהיה אמור להיות כתבה עתונאית לתיאור סבלם של ה”פליטים”, היה למחקר ממצה, בן שבע שנים, בו נברה בארכיוני “ישראל”, מדינות ערב, בריטניה וארה”ב. היא זו שסגרה את המונח “פליטים” במרכאות, בהתייחסה ל”פליטי 1948″. מסקנות מחקר זה היו לכתב אשמה חריף נגד כל מקַבעי השקר המתועב, לקידום חיסולה של מדינת היהודים, בתוך זה, ארה”ב, המממנת את קיבוע הבלוף ב”מחנות הפליטים”.

 

לראשונה, במחקרה זה, גילתה את הפליטים היהודים מארצות ערב, שנמלטו בכותנתם לעורם, מן הארצות בהן ישבו עוד מימי טרום הכיבוש האיסלאמי… כי אין שום עמוס עוז שיספר את ענות היהודים, בעולם כולו, בכלל, ובארצות ערב, בפרט!!

 

ונחזור על השורה האחרונה – מאה מליוני הפליטים של מלחמת העולם השניה, שוקמו בארצות מקלטם. היהודים, שהיו פליטי משרפות וחרב מכל העולם, שוקמו בארץ ישראל, רק 430-600 אלף בני העממים דוברי ערבית, שהסתלקו בעת מלחמת תש”ח, לא שוקמו. דווקא הם, שברחו למרחק של ק”מ או שנים ממקום מושבם האחרון, שנשארו במרחב המחיה שלהם, בקרבת בני משפחותיהם, בתוך דוברי שפתם, מחזיקי דתם, ואשר על כן, לא היתה שום בעיה לשקמם, לא שוקמו…

 

 

למה?

 

 

“… ‘אתם הערבים, על כל אוצרות הנפט שלכם, מדוע אינכם עושים משהו למען הפליטים העלובים הללו מארץ ישראל’, ‘אלוהים אדירים’ אמר, ‘אתה חושב באמת שאנחנו נהרוס את התעמולה הטובה ביותר הנמצאת ברשותנו; הרי זה מכרה זהב’. אמרתי שדעה כזאת היא קשת לב ובלתי מוסרית כאחת. ‘הבלים’ אמר, ‘הם סתם אשפת אדם אבל הם מכרה זהב מדיני'” (מיומניו של קולונל מיינרצהאגן – 15.1.1951)

 

הסוחר הלבנוני העשיר לא העלה בדעתו שהקולונל הבריטי, מוותיקי המנדט הבריטי בארץ ישראל, הוא אוהד היהודים, על כן דיבר בגילוי לב מוחלט.

 

למה? כדי שיהיה תירוץ לכל שונאי ישראל בעולם, בראשות “מחנה השלום”, לא רק לקדם את תכנית השלבים הערבית לחיסול היהודים בארץ ישראל, אלא גם להצדיק אותה, שהרי מדובר ב“צדק מול צדק” (עמוס עוז).

 

לא מאמינים, הנה –

 

“מדוע לא לתת את האדמה לאותם ערבים-פלשתינאים שיבחרו להיענות להצעתכם”? שואלת ג’ואן פיטרס. ומוסיפה – התשובה היתה אחת תמיד. אחד הסורים הגיב בזעם:

 

“אנחנו ניתן את האדמה לכל – לבני-איבו, לקוריאנים, לאמריקאים… כל מי שיבוא, לכל אחד, מלבד הפלשתינאים! אנו חייבים לדאוג לכך, ששנאתם תהיה מכוונת נגד ישראל…”.

 

מאמר מערכת בעתון דמשקאי ב-1949:

 

סוריה זקוקה לא רק ל-100,000 פליטים, אלא ל-5 מליונים, כדי לעבד את הקרקעות ולהפרותן.

 

ועתון מצרי ב-1951:

 

ממשלת סוריה פנתה בבקשה רשמית להרשות לחצי מליון פועלים חקלאים מצריים… להגר לסוריה, כדי לעזור בפתוח אדמה סורית שתימסר לידיהם כרכושם. השלטונות המצריים האחראיים דחו את הבקשה הזאת, בנימוק שהחקלאות המצרית זקוקה לידים עובדות.

 

מדינות ערב שיוועו לידים עובדות. מחסור גדול במיוחד היה בעיראק, ממנה ברחו 120,000 יהודים. מנהיג המפלגה הלאומית סוציאליסטית, מי שהיה ראש ממשלת עיראק, אמר, בין השאר שיציאת היהודים – “.. מאפשרת למספר דומה של פליטים ערבים להיכנס לעיראק ולתפוס את הבתים היהודים שם..”.

 

בהתחשב בעובדה, שרוב ה”פליטים” שהו בשטחי המדינה היהודית רק שנתיים לפני מלחמת תש”ח, ואחרים, שבאו לפני כן, פלשו מכל האיזור, בעיקר מן החורן, בעיקר בשנות המנדט הבריטי, שהעלים עין מן הפולשים הערבים, בהמונים, כשהוא מהדק עוד ועוד את עניבת הספר הלבן על צוואר היהודים, הרי, היו הם, בסך הכל, צריכים לחזור הביתה. גם הצטרכו להם שם. אך הליגה הערבית לא הרשתה!!!

 

אותם “פליטים” שהצליחו להשתלב בארצות ערב בכל התחומים, נמנעה מהם אזרחות אותן מדינות, כפי שמעיד “ערבי פלשתינאי” אחד בכווית, לעורך פורבס, ג’יימס קוק ב-1975:

 

“חייבים לי אזרחות. אני נמצא פה כבר קרוב ל-20 שנה, ואני עזרתי ביצירת העושר הגדול של הארץ הזאת. ככה זה. פשוט. לא די שמגיעה לי האזרחות, חייבים לי אותה”.

 

אבל, מי שומע? למי אכפת?

 

בוועידת-פליטים שנערכה בחומס שבסוריה, הכריזו הערבים כי –

 

“כל דיון שמטרתו לפתור את שאלת ארץ ישראל ולא יתבסס על הבטחת זכותם של הפליטים להשמיד את ישראל, ייחשב ביזוי העם הערבי ומעשה בגידה”

 

דברים ברורים ומפורשים! שמהם מתעלמים רק החפצים בהשמדתנו!! מבית ומחוץ.

 

לא אוכל להביא כאן את כל ספרה של ג’ואן פיטרס, כל המעוניין צריך פשוט לקרוא את הדברים כהוויתם!

 

אביא רק עוד שתי מובאות:

 

“המדינות הערביות אינן רוצות לפתור את בעיית הפליטים. הן רוצות להשאיר אותה כפצע פתוח, כעלבון לאומות-המאוחדות, וכנשק נגד ישראל. השאלה אם יחיו הפליטים הערבים, או ימותו, חשובה בעיני המנהיגים הערבים, כקליפת השום” (1958, ראלף גאלוביי, מי שהיה מנהל ססו”ת).

 

“מאז 1948 דרשנו אנחנו את החזרת הפליטים… אף שבגללנו עזבו את ארצם…. אנו הבאנו שואה על… הפליטים הערבים על ידי שקראנו להם לבוא ולחצנו עליהם שייצאו… אנו עשינו אותם מנושלים… הרגלנו אותם לפשוט יד… לקחנו חלק בהורדת רמתם המוסרית והחברתית… ואחר-כך, ניצלנו אותם בביצוע פשעי רצח, הצתה וזריקת פצצות על… גברים, נשים וטף – כל זה להשגת מטרות פוליטיות…” (ח’אלד אל-עזאם, שהיה ראש ממשלתה של סוריה אחרי מלחמת 1948, בזכרונותיו).

 

מי הוגדרו כ”פליטים”, ומי הם ה”פליטים” היום, 60 שנה אחרי, כאשר כל שאר פליטי העולם כבר שכחו מזמן שהיו פליטים של מלחמה עולמית עקובה מדם מליונים? על זה בפעם אחרת.

 

בתחילה היתה זו “בעיית הפליטים”. אך זו התפתחה פלאים ל“זכויות הלגיטימיות של העם הערבי הפלשתינאי”. ואין זה פלא כלל וכלל שהשקר העצום הזה אומץ ללב השמאל היהודי בחום ובהתלהבות. הוא נאחז בשקר הנפשע הזה, כאותו טובע המתאמץ להיצמד לגזיר עץ שנזדמן לו. השקר הזה עבור השמאל הוא שאלת חיים או מוות, בבחינת – להיות או לא להיות. השקר הזה הוא עלה התאנה המכסה על ערוות שנאת ישראל שלו. כששקר ה”שלום” שבק סופית נותר לפליטה רק ה“עם הערבי הפלשתינאי” וה“זכויות הלגיטימיות” שלו ל“שחרור פלסטין”. ה”שחרור” יבטל את תוקף התקווה בת שנות אלפיים ויהווה הוכחה ניצחת, כי נצח ישראל ישקר! הרי זו תכלית השמאל – “עולם ישן עד היסוד נחריבה”.