לרגל אינפלציית חגיגות ה-“60 שנות” החלטתי גם אני לשאת בנטל הסיכומים, הדו”חות, הסקרים והתחרויות ולשם כך “לקחתי את החוק לידיים” ועיינתי בו ובתופעות מעניינות שקרו לו, לחוק הישראלי, של מדינת ישראל הדמוקרטית, המערבית, הליברלית, הכחולה-לבנה.

וכך, לאחר צלילה למעמקיו של קובץ החוקים הישראלי מצאתי את החוק הזוכה בתחרות “חוק(ן) ה-60” היינו, החוק שמאפיין ומשקף את המדינה יותר מכל חוק אחר שחוקק כאן מאז קומה ובמשך קיומה.

להבהיר, בין הקריטריונים לבחינת החוק נשקלו מאפיינים כגון: “תרומת החוק לתרבות בישראל”, “תרומת החוק למוסר בישראל”, “תרומת החוק לכבוד האדם בישראל”, “תרומת החוק לגאוות ישראל בין הגויים” ועוד כהנה וכהנה עניינים חשובים נפוחים וכבדי משקל.

ולהלן קבלו את החוק הזוכה בקול תרועה ובמחיאות כפיים סוערות:

במקום הראשון בתחרות “חוק(ן) ה-60”, נמצאנו דומעים ונרגשים להכריז על החוק המהווה פריצת דרך בהתוויית נורמות התנהגות בישראל, חוק המשכיל לצקת משמעות אחרת למושג “כבוד לאומי”, הלא הוא:

“החוק למניעת הטרדה מאיימת – התשס”ב, 2001”!

ולהלן הסעיף הנבחר מתוכו: 

“(א)  הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו.

(ב)       בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הטרדה מאיימת כלפי אדם יכול שתהא, בין השאר, באחד מאלה:

(1)       בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת;

(2)       בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו;

(3)       ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר;

(4)       בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו.”

ובזכות מה נבחר חוק זה לשאת בתואר הנכסף: “חוק(ן) ה-60” – למה דווקא חוק זה?

לא רק בזכות תכנו אלא גם משום שעל החתומים עליו נמנים: משה קצב, ואריאל שרון…