ממשלת אולמרט הכריזה על משא ומתן עם סוריה. תגובות מקצה לקצה בזירה הפוליטית מדברות על הגמביט[1], אותו המהלך בשחמט, אשר נועד להקריב אחד מהכלים על מנת להרוויח חופש תמרון על הלוח אך, הפעם, בלוח המשחק של מזרח התיכון, הולך אהוד אולמרט להקריב לא איזה “רגלי” או “רץ” אלא “כלי” הרבה יותר “כבד” ויקר ערך – רמת-הגולן.

אנשי ציבור ופוליטיקאים מכול הגוונים מדברים על חוסר לגיטימיות וחוסר מוסריות בעצם ניהול משא ומתן על וויתורים טריטוריאליים על ידי ראש הממשלה הנמצא תחת חקירה פלילית המתנהלת בצל חשדות כבדים של מרמה והפרת אמונים, וייתכן, אף שוחד.

אולמרט וממשלטו מזמן אבדו את הלגיטימיות ועל המוסריות פשוט מצחיק לדבר. בהיותו עורך דין במקצועו, מינה את עצמו אהוד אולמרט למפרק של מדינת ישראל. כידוע, עורכי דין אוהבים להתמנות לתפקיד המפרק. ומה עושה המפרק? מוכר את הרכוש של הגוף המתפרק לכול המרבה במחיר. טוב לקנות אצל המפרק – ובמיוחד נדל”ן. ואין עורך דין “ממולח” יותר מאהוד אולמרט בעסקות נדל”ן, ובמיוחד בעסקאות “קומבינציה”! לכן, בקלי קלות הוא המציא את הקומבינציה הנוכחית – הגמביט הטורקי! מקריבים את הגולן – מרוויחים מרחב–זמן. כך יצא הגמביט הטורקי לדרך. ולא סתם יצא – “הוטס” לטורקיה במהירות הטורבו (בדמותו של טרבוביץ’ יחד עם שלום תורג’מן). ומי כמו יורם טרבוביץ’ (בהיותו בנקאי בעל ניסיון עשיר במיוחד), יודע, איך להכניס את בעלי הנדל”ן לפירוק ולמכור את נכסיהם ברווח מרבי!

אך, מי שרואה ב”קומבינת הגולן” רק אמצעי להסחת דעת מה”קומבינות” האחרות של אולמרט (אלו הנמצאות בחקירות משטרתיות), לא מבין את תחכומו של הגמביט הטורקי. כידוע, בשחמט חייבים לחשב לא רק מהלך אחד קדימה. על מנת שהגמביט יצליח, חייבים לתכנן כמה מהלכים קדימה (או, אם תרצו – מהלכי “קדימה”). ובכן, באו וננסה לנתח את הגמביט של אולמרט וממשלתו.

את המהלך הראשון כבר הבנו – הסחת הדעת מענייניו הפליליים. המהלך הבא – הכרזת הסוגיה הביטחונית בזירה הסורית כבעיה הבוערת ביותר של מדינת ישראל. כאן יהיו כאלה, אשר ירימו גבה. האם הדבר הבוער ביותר כעת – זה לא החמאס בעזה, הקסאמים בשדרות והגרדים באשקלון? תרשו, נא, לאהוד אולמרט לא להסכים עם מרימי הגבה. על מנת לפתור את בעיית הקסאמים חייבים לסלק את החמאס מעזה. ולשם כך נדרשת העשייה: קבלת החלטה על היציאה למלחמה נגד החמאס וביצוע התקפה מוחצת תוך ריכוז העוצמה הצבאית במרחב ובזמן, מכה – חזקה, מהירה ומכאיבה מאוד לאויב. התוצאה תתבהר תוך זמן קצר מאד…

לא טוב. כך לא “מושכים” זמן. הסיכון שוב ליפול “על הפנים” (כמו במלחמת לבנון השנייה) הוא גדול. כך לא משחקים גמביט!

לעומת זאת, “הקומבינה הטורקית” מאפשרת את כל היתרונות. כאן נדרש דיבור ולא עשייה. מדובר על השלום. על השלום ניתן לדבר. ולדבר. ולדבר… כך “מושכים” זמן! הדיבור על השלום זה פתרון לטווח ארוך! זאת ועוד – לא רק משיגים “מרווח נשימה”, גם מפלגים את כל אלה האומרים: “אולמרט הביתה!”. מפלגים גם את אלה ש”בבית” (קדימה) וגם את אלה שמחוצה לו (האופוזיציונרים מהימין והמורליסטים שבשמאל). כפי שנאמר: “הפרד ומשול” תרתי משמע! זאת קומבינה! ככה משחקים גמביט!

ואם לא די ביתרונות הללו – ישנו גם נוסף, לא פחות חשוב. הנה לכם המהלך הבא של הגמביט הטורקי: אולי שוב יחליטו השותפים ממפלגת העבודה שהשלום יותר חשוב מהיושר הציבורי – ואף יותר מחפות מפשע. ואולי גם בין חורצי הגורלות בכס המשפט יימצאו שוב כאלה, אשר קצת יעזרו למאזני הצדק להתיישר? למען השלום. הרי המטרה מקדשת את אמצעיה. לא, מוקדם לכם, אנשי האופוזיציה, לתפור חליפות! ואתם, ציפי ליבני ושות’, מוקדם מדי “קוברים” אתם את אהוד אולמרט. יחי הגמביט הטורקי! יחי הקרב! לא, לא הקרב נגד החמאס בעזה – הקרב על השלום! “קדימה” להסתער!!!

 [1] גמביט (בעברית: ‘מעד’) היא מילה שפירושה שימת רגל לשם הכשלת היריב. בפתיחות שחמט משמעות המילה היא הקרבת חומר (בדרך כלל  רגלי) בשלב הפתיחה, לשם השגת יתרון בפיתוח הכלים או בשליטה במרכז הלוח

המאמר פורסם לראשונה ב- 25/05/2008