ב”ה

 

 

 

יחי החינוך האחיד, תחי הדמוקרטיה, יחי בן-גוריון

 

 

“המזכירות של ‘הקיבוץ הדתי’ מיסודו של ‘הפועל המזרחי’ פרסמה גלוי דעת נגד עמדתה של ‘החזית הדתית’ בשאלת גיוס הנשים לשירות העם. לדעה זו הצטרפו כמה אישים חשובים מהציבור הדתי. ואין ספק, שבמוקדם או במאוחר, יתקוממו ישרי לב רבים מבין האדוקים נגד יצירת בסיס חוקי להשתמטות הבנות ה’דתיות’ משירות העם והצבא…” (דבר השבוע, ל’ באדר א’, תשי”א, 8.3.1951)

 

 

כידוע, עברה גוררת עברה! היום מחפשים את “שביל הזהב”, כלומר, איך ייכנע שוב עם ישראל לגזירות השמד של המדינה שהשמאל בנה. מאז שהשמאל הכריז על הקמת המדינה שלו, עיקר עניינה של המדינה להשמיד את היהדות, כשהם משתמשים ברסיסי גירסא דינקותא של עם ישראל, ובעיקר, בתירוץ ההכרח לשמור על יציבות השלטון בישראל, אל מול הסכנות והאיום על עצם הקיום…

 

 

כך הם הוציאו לשמד את ילדי המעברות וכך הפכו את בנות ישראל ל”מזרנים” לחיילים. וזה לא ביטוי שהומצא על ידי אנ”ש, אלא על ידי הנהנים מנוחיות המזרנים האלה.

ותמיד היתה זו ה”ציונות הדתית” שנתנה גיבוי לשקרים האלה, כאילו עניינה של “מדינת ישראל” טובת עם ישראל. כל התחזות למבקשי טובת ישראל, כשההיפך הוא הנכון, כשרה היא בעיני השקרנים, אשר כל אותה העת בה הפקירו את העולים, דברו על קליטת העליה, הנפגעת בגלל “חוסר אחריות לאומית” של “החזית הדתית”, המוכנה להפיל את הממשלה על ענין שולי כמו חינוך יהודי לילדי המעברות, ממדינות ערב, ועל הפגיעה בבטחון, שוב, בגלל “החזית הדתית”, המערערת את יציבות השלטון במאמציה “להשתלט על חינוך ילדי המעברות”…

 

 

“.. אך רק ב’תקופת מעבר’ (בין נפילת ממשלה לבחירת חדשה, ח”א), בהעדר חוש המציאות ואחריות מלאה לשלטון, יכולים להאמר דברים כאלה. כלום יש עוד מדינה גדולה או קטנה במזרח ובמערב, הנתונה כמונו במצב של סכנה מתמדת? היש עוד מדינה הנאלצת כמונו לנצל את כל כח האדם שברשותה לצרכי בטחון וקליטת עולים, שאף הם נושאי בטחון? והרי מחובתם של האדוקים לדאוג – לא פחות מאשר שאר תושבי ישראל – להכשרת בנותיהם להתגוננות ולחיזוק מערכות הבטחון…” (שם).

 

והיום, אנו עדיין באותו מצב, כי כך הם רוצים. כך יזכו תמיד בתמיכת ה”ציונות הדתית”, הלוא הם ה”אדוקים” ש”גם” להם אכפת בטחון ישראל…. אז הרוצחים האלה מגרשים אותנו מארצנו, נותנים לפארטנרים שלהם רובים ושריוניות, כדי שאלה יסייעו להם בהשמדת ישראל!! וכשאני דורשת להעמידם לדין על פי “החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם”, אין לי שום ספק מי הנאצים ומי עוזריהם!

 

 

העובדה שעם ישראל נתון במלחמה סיזיפית כבר מימי “המדינה שבדרך”, בראשות בן גוריון, ימח שמו, סיבתה אחת – מאמצי עוכרי ישראל לשמור על ה”קו הירוק“, כלומר, לשמר את “גבולות אושוויץ” ולא לחרוג מהם אל לב ערש הולדת היהדות. על כן יודעים הערבים שכל הרפתקה צבאית שלהם לא תעלה להם במאומה, אולי בחיי אדם, אבל, אלה לא חשובים בעיניהם, במיוחד כשמדובר במלחמת השמד נגד היהודים, ההופכת את כל הנופלים ל”שאהידים” הראויים לקנאה.

 

אין כאן גם שמץ ממאפייני מלחמת מצווה, להיפך, מלחמת האין-קץ של “ישראל” באה בעברות שהיא מבצעת נגד העם היהודי. החיילות, שלמען מלחמת מצווה מותר להן לצאת גם מחופתן, גוררות יהודים מארץ ישראל!!! מסייעות ל”מדינת ישראל” לבצע מדיניות נאצית מוגדרת מאד, בארץ ישראל. על כן, אין שום סיבה שבנות ישראל תשרתנה בצבא!!! וודאי וודאי שאסור לחיילים שומרי מצוות להיכנע לדבר עבירה! גיוס הבנות אינו מתחייב מן המצב הבטחוני של העם היושב בציון, אלא, ממאמצי עוכרי ישראל להעביר את העם על דתו ועל זהותו. זו הסיבה היחידה, אין בלתה!! במשך שנים נזהרים הבחורים האלה בצניעות, והנה באים, בשם ה”ממלכתיות” ו”אחדות ישראל” לפגוע בהם ובמורשת ישראל! למה שיעברו על דתם ועל דעתם, במצוות משמידי ישראל?

 

וכמובן, תמיד עולה תירוץ ה”התבדלות”, איך לא?! הם, מנוכרי ישראל, הם הזרם המרכזי הלגיטימי, ואילו שומרי הגחלת – מתבדלים…

כאילו רוצים היהודים שבנות ישראל תשרתנה בצבא. אך אם להורים ומורים של מוציאי ילדי ישראל לשמד, לא אכפת שהבנות תשרתנה ותעשינה ככל העולה על רוחן, מי הדתיים שיתערבו? הרי זו תהיה כפיה דתית…

על כן, נאלצו שומרי מצוות להסתפק בהגנת חלקת האלוקים הקטנה שלהם – “התבדלות” ו”פגיעה בדמוקרטיה”, כמובן. לשמור על זהות יהודית ועל מורשת ישראל סבא, זו פגיעה ב”דמוקרטיה” הבולשביקית של הישראסטלינאצים מאסכולת בן-גוריון.

עיתוני השמאל מלאים בזעקה מתחסדת על הסכנה לדמוקרטיה מצד “החזית הדתית”, המודרכת “לא על ידי החרדה לגורל הדת, כי אם על ידי הפוליטיקניות צרת-העין וצרת האופק של הגוש הזה…” (שם).

 

“לא רק בענין החינוך התגלע הריב בין הרוב בממשלה ובין “החזית הדתית”. המפלגות הדתיות לא העלימו את שאיפתן לכונן תכף ומיד משטר תיאוקרטי למחצה במדינת ישראל. הן רוצות לנצל את השתתפותן במערכת השלטון, לשם סלילת דרך לתיאוקרטיה מלאה ושלמה. ראשי החזית הדתית ודאי לא האמינו שיצליחו להרים את קרן הדת באמצעי כפיה. אך הם ודאי מאמינים שיגבירו את כוחן הפוליטי של המפלגות הדתיות. והשאיפה של החזית הדתית להטביע בשעה זו את חותמה של השלטון החילוני מסכנת את עצמם קיומה של הדמוקרטיה. כי הדמוקרטיה מבוססת על חרות הרוח של היחיד והציבור ועל חופש הדעות והמצפון. ועל עקרונות אלה מבוססת גם השותפות שבין כל החוגים והמעמדות שבתנועה הציונית ובישראל.

בגלל החזית הדתית נתגלו קשיים בקביעת זמני עבודה ומנוחה במפעלי התעשיה. הציבור הישראלי מודה בחשיבותה של השבת, כיום מנוחה והתעלות רוחנית. אך החזית הדתית רוצה לשוות ל”חוק השבת” אופי של גזירה, שאין הציבור במדינה דמוקרטית ומודרנית יכל לעמוד בה…..

ודאי אין השעה כשרה לבחירות חדשות….” (דבר השבוע, ט”ז באדר א’, תשי”א, 22.2.1951).

 

מזכיר לכם משהו? כשאולמרט נמצא בעיצומם של מהלכים עדינים וחשובים, דן מרגלית, לא יעלה על הדעת להקפיץ את התיקים הפליליים שלו אל פני השטח. זה, כמובן, למען הצל את הדמוקרטיה ואת המדינה…

 

“חופש הדעות וחרות הרוח ליחיד ולציבור” תורגם על ידי מדקלמי השקרים – כמתן “חינוך אחיד” לילדי המעברות, ולאחר מכן תינתן להם בחירה חפשית בחינוך הרצוי להם, כלומר, לאחר שיקבלו חינוך אחיד ציונל-סוציאליסטי, ולא יכירו משהו אחר, יינתן להם חופש הבחירה….. כל דבר אחר הוא “פגיעה בדמוקרטיה..”.

 

ומה קורה כל אותו הזמן ב”ספינת הדגל” של החינוך האחיד, הקולקטיבי? מה קורה במוקדי הכח של מביאי בשורת אחוות-העמים?

 

למשל:

 

“שני מניינים בגלל הפילוג

 

“הפילוג בקיבוץ המאוחד פגע גם ב’מניינים’ של ההורים… מוסרים כי בקיבוץ אחד עומדים הורי החברים לסדר 2 ‘מניינים’ לתפילה לקראת ‘הימים הנוראים’: אחד בשביל ההורים שבניהם חברי מפא”י, ומניין אחר בשביל ההורים שבניהם הם חברי מפ”ם…. וייתכן כי תצוף גם בעיה שלישית: לאיזה ‘מניין’ יצטרפו ההורים ששני בנים להם, שכל אחד מהם משתייך למפלגה אחרת?

אין זה מן הנמנע, שגם עניין זה ישמש נושא לדיון ולמיקוח בין נציגי שני הפלגים…” (דבר השבוע, כ”ז באלול, תשי”א, 28.9.1951).

 

 

אחווה, כבר אמרנו? ודמוקרטיה? וממלכתיות?

 

והם ממשיכים לגבות את הרע התמציתי, המוחלט! הם ממשיכים להתגייס לצבא האויב, הם ממשיכים להתבכיין שאין תיקצוב למכינות הקדם צבאיות המייצרות את הברגים הקטנים למען אותה מדינה, ממש, שאינה מתקצבת אותם, בגלל הכיפות, וממשיכים לחפש את “שביל הזהב” לשיתוף פעולה בחורבן ישראל, בהכשר הרבנות הצבאית…