ב”ה

 

 

 

נקמה היא נקמה וישוב הארץ הוא ישוב הארץ, אין קשר ביניהם!!!

 

            פרעות תרפ”ט, הכל בגלל גולדשטיין…

 

אבל, אם מדינת הדמים והזדון הזו, לא השכימה להרוג את העומדים עלינו לכלותנו, חובה עליה, לפחות, לנקום!!!

 

 

כבר עשרות שנים אנו שומעים את התגובה האוטומאטית, לאחר טבח יהודים – כנקמה נקים ישובים. כבר נמאס לשמוע את הדיקלומים המטומטמים האלה. וה”מזרחן”, יובל אוחנה ארנון, אף מגדיל להטמטם ולהיתמם ולטמטם, ומציע “להכות באדמה”. שוב ושוב חוזרים על אגדת אלף לילה ולילה, שלערבים חשובה האדמה… וזה “מזרחן”! אוחנה רואה את הפתרון למצב בעזה, בחידוש הישוב היהודי בגוש קטיף….

וה”נשים בירוק”, מציעות לבנות שמונה ישובים ביהודה ושומרון, כ”נקמה” (ולא ניכנס כאן לענין ה”ציונית”, פשוט נמאס, מלהגיב על דבריהם של אנשים, שאין להם מושג על מה הם מדברים) על טבח שמונה צדיקים, שעליהם עומד העולם, ועל העמידה על דמם, הוא ייחרב!!!! מה קרה, נדיה? רק שמונה יהודים נרצחו על ידי הערבים ו”מדינת ישראל” במשך מאה ועשרים השנים האחרונות?

יישוב הארץ, אין לו דבר עם הטבח!! ישוב הארץ היא מצווה!! זו חובתנו וזו זכותנו! אסור שישוב ארץ ישראל ייגזר ממעשה כזה או אחר של חלאת המין האנושי, הערבית.

נקמה היא לחסל את האויב. לעולם לא מאוחר מדי לשם כך, אך מאוחר, איחור נפשע, כלפי הנרצחים ועם ישראל; כשזה בא כנקמה, זה מאוחר מדי! כשמגיע זמן הנקמה, פירושו של דבר, כי המרצחים כבר ביצעו את זממם! אילולא היתה מדינת ישראל מדינת דמים וזדון, רשע ופשע, היא היתה מקיימת את – הבא להרגך השכם להרגו – ואז גם לא היה צורך בנקמה.

                                פרעות תרפ”ט

                               גם אז נרצחו נערים על גמרותיהם הפתוחות

אבל, אם מדינת הדמים והזדון הזו, לא השכימה להרוג את העומדים עלינו לכלותנו, חובה עליה, לפחות, לנקום!!!

אשפת האדם השמאלנית, מצליחה תמיד לדוג מן העבר איזה מעשה תגמול עלוב של “מדינת ישראל”, ולהסביר, שהטבח הוא מעשה נקמה של הערבים על אותו מעשה…. הדבר הטבעי ביותר בעיניה הוא – נקמת ערבים ביהודים. אין דבר טבעי מזה. לא רק על הרג, אלא גם, למשל, על תפילה בקבר יוסף או בהר הבית, גם זה מצדיק נקמה ביהודים – מכת הרס, הרג ואבדן, בתינוקות, בילדים, באמהות, באבות, בסבים וסבות. אבל נקמה יהודית – אווווווּ אל תחלמו על זה אפילו. זה מפלצתי, זה לא אנושי, מי שעושה זאת הוא “מפלצת דו-רגלית”, “חיה כהניסטית” (הברקות של אורי הייטנר), “כבשה שחורה” (אורי אורבך) וכו’. יהודים צריכים להיות עשויים מאבן, כי לב רוצחינו מבית, הוא לב של אבן.

לפני כמה שנים, כשאנשי עפרה יצאו, כ”נקמה”, להקים ישוב חדש, כתבה יעל אדמוני, בעתון “ירושלים”, שאנשי עפרה מפחידים אותה. היא יכולה היתה להבין מסע נקמה לאחר מעשה טבח, אבל יציאה שקטה להקמת ישוב חדש “מפחידה אותי”.

לא, זה לא משום שהיא חשבה שבנקמה כמו בנקמה, אלא, לא התאים לה, בתוך כל התעמולה הגבלסית של ה”תיקשורת הישראלית”, להיווכח לדעת, שה”מתנחלים” אינם אלימים. אבל, אל תדאגו, יעל לא איבדה את עשתונותיה – עפרה היא מקום עגום אומרת היעל, כי אנשי עפרה אינם מבינים שעצם ישיבתם במקום היא אלימות – הבנתם? אז, הם דווקא כן אלימים… ישוב הארץ הוא אלימות… אז מחריבים, וזה שלום… ואת הטירוף הזה הם הצליחו להזריק לוורידי העם הזה.

 

לא שמונה ישובים צריך להקים, נדיה מטר, אלא, אלפים רבים, בכל רחבי ארץ ישראל! לא כנקמה, אלא משום שאנו מצווים על ישוב הארץ!!!

 

חורבן גוש קטיף, היה מעשה נקמה של השמאל, ימח שמו וזכרו, ביהודים, על עצם היותם! על פי חזונה של ה”ציונות הסוציאליסטית”, היהדות כבר מזמן לא היתה צריכה להתקיים. ואי אפשר לומר, שהם לא פעלו בכל כוחם בכיוון זה, וממשיכים עד עצם היום הזה. חורבן גוש קטיף, לא נועד להביא פתרון (פתרון למה?), הוא נועד לחורבן, פשוטו כמשמעו!

 

כבר ביום חורבנו, יכל היה וצריך היה להיבנות מחדש. וגם זה, מעשה, לאחר ביצוע הפשע, במקום מניעתו!! מרצחינו מבית לא היו צריכים להצליח במעשה. ואם כבר הניחו להם לעשות זאת, ואף ליוו זאת בחיבוקים ובנשיקות לפושעים המתועבים, על פי מיטב משיחיות ה”ממלכתיות”, הרי, מזמן צריך היה לחזור בתשובה, ולשוב ולבנות אותו!!

 

אין שום בעיה לחסל את ערביי רצועת עזה!! ממש אין, וזה צו החיים וצו הקיום!! מי שלא מבין זאת, חסר את המוסר הבסיסי ביותר, ודיבוריו על מוסר, ובמיוחד – מוסר יהודי, הם נשיאת שם המוסר לשווא. זה לא מוסר, זה נאציזם! מי שמאמין שליהודים אין אפילו הזכות להגנה עצמית, הוא נאצי, שאין לו מושג, מוסר מהו! השמאל מעולם לא חווה את הרגש הזה – מוסר! הוא חף לגמרי מן החולשה הזו….

 

“האדמות הקדושות” לערבים

 

דברי ימי שיבת ציון הנוכחית, בדבר מדבר, ביצות ומלריה, שהיו מנת חלקה של הארץ הזו, כאשר ערבים נדדו בה ממקום למקום, הם אמת לאמיתה!

 

לערבים חשובה אדמה נקיה מיהודים, האדמה עצמה אינה מעניינת אותם! דברי ימי שיבת ציון הנוכחית, בדבר מדבר, ביצות ומלריה, שהיו מנת חלקה של הארץ הזו, כאשר ערבים נדדו בה ממקום למקום, הם אמת לאמיתה! הערבים, שהאדמה “חשובה” להם כל כך, אפילו לא טרחו לקרוא לה בשם. הם החזיקו בשם שנתנו לה הרומאים, עם חורבן הבית שני, “פלשתינא” (שהפך ל”פלסטין”, “ערבית”, ממש…) כפרובוקציה ליהודים – “ולא ייזכר שם ישראל עוד”.

האדמה מעניינת אותם כ-דאר אל-ג’יהאד, לא כאדמה נותנת חיים, ולא כמולדת! הערבים הם אומה של נוודים. הערבים הטהורים הם הבידואים, כל השאר, ערב רב של עממים. הם, “מקדשי האדמה” מעלים באש את בוסתני הארץ, שדותיה ויערותיה… כדי להכות ביהודים. ואין דבר מובן יותר מזה, למרצחינו מבית! ה”מדוכאים עלי אדמות”, נוקמים ב”כובשים” היהודים, אבל, עקירת עצים המשמשים מסתור למרצחים, מקפיצה את מהרסינו ומחריבינו, במהירות הבזק, אל בריקאדות שנאת ישראל.

הערבים העלו על עצי הזית (שה”מתנחלים עוקרים….”) את הכבשים השחורות שלהם, שעשו כלה בעצים. במקום לשבת על הקרקע ולעבד אותה, הם עסקו בשוד שיירות תיירים בארץ התלאובות הזו, שכן הם היו והינם – אבות המדבר. הם מצטיינים בהרס, ברצח תינוקות, בחורבן ובגניבה.

ולמה לא העזו תיירי המאה ה-19 לנוע שלא בשיירות? מפחד אותם שודדים ורוצחים.

גם מרצחינו מבית, ברצותם לרצות את המרצחים הערבים, מחריבים את הארץ. כי זה מה שמרנין את לב הערבים – החורבן!!

שיהיה ברור – בראש כל עושי השלום דמם של כל היהודים שנרצחו בארץ הזו, מאז ההסכם הראשון שעשו ה”ציונים” עם הערבים. מכל השמאל ה”יהודי”, המגואל ביותר בדם יהודים, הוא – שמעון פרס!! האיש הזה מלווה את “תהליך השלום”,  זמן רב יותר מכל אדם חי אחר, כיום הזה. הוא שושבינו העיקרי, ואף הפרס שהוענק לו, מעיד על כך. הוא הכהן הגדול למולך ה”שלום”, ובו אמורים הדברים הבאים:

 

 

(יז) וַיַּעֲבִירוּ אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ וַיִּקְסְמוּ קְסָמִים וַיְנַחֵשׁוּ וַיִּתְמַכְּרוּ לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְדֹוָד לְהַכְעִיסוֹ: מלכים ב פרק יז

 

(לא) וּבָנוּ בָּמוֹת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי: ס

(לב) לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְדֹוָד וְלֹא יֵאָמֵר עוֹד הַתֹּפֶת וְגֵיא בֶן הִנֹּם כִּי אִם גֵּיא הַהֲרֵגָה וְקָבְרוּ בְתֹפֶת מֵאֵין מָקוֹם:

(לג) וְהָיְתָה נִבְלַת הָעָם הַזֶּה לְמַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ וְאֵין מַחֲרִיד:

(לד) וְהִשְׁבַּתִּי מֵעָרֵי יְהוּדָה וּמֵחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה כִּי לְחָרְבָּה תִּהְיֶה הָאָרֶץ: ירמיהו פרק ז

 

 

 

(ה) וּבָנוּ אֶת בָּמוֹת הַבַּעַל לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם בָּאֵשׁ עֹלוֹת לַבָּעַל אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא דִבַּרְתִּי וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי: פ

(ו) לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְדֹוָד וְלֹא יִקָּרֵא לַמָּקוֹם הַזֶּה עוֹד הַתֹּפֶת וְגֵיא בֶן הִנֹּם כִּי אִם גֵּיא הַהֲרֵגָה:

(ז) וּבַקֹּתִי אֶת עֲצַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְהִפַּלְתִּים בַּחֶרֶב לִפְנֵי אֹיְבֵיהֶם וּבְיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם וְנָתַתִּי אֶת נִבְלָתָם לְמַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ:

(ח) וְשַׂמְתִּי אֶת הָעִיר הַזֹּאת לְשַׁמָּה וְלִשְׁרֵקָה כֹּל עֹבֵר עָלֶיהָ יִשֹּׁם וְיִשְׁרֹק עַל כָּל מַכֹּתֶהָ: ירמיהו פרק יט

 

 

אמש סיפרו לנו שהערבים חוגגים בעזה. את החגיגות צריך היה להשבית בהפצצה מאסיבית, שתימשך ללא הפוגה, כמה ימים, אם יש צורך, בכל רצועת עזה, עד אשר לא יישאר שריד ופליט לערביי רצועת עזה, ועד שלא תישאר שם אבן על אבן.

היום נשמעת עליצות רבה בצור-באהר – שירים וצפירות, נראה לי שאני ואתם יודעים למה. גם לכפר הפורעים הזה, צריך היה להיכנס ולרסס לכל עבר. כך בכל האוניברסיטאות והמיכללות האיסלאמיות.

אבל מדינת הדמים והזדון הזו, לא תעשה זאת, ואוי להם ליהודים שיעשו את הדבר המתבקש הזה!!, אסורה על היהודים, האמורים ללכת שוב כצאן לטבח.