ורשעים עוד אינם
ורשעים עוד אינם
ב”ה
ורשעים עוד אינם
ואז הוא שואל את שאלת ה-64 מליון – שושנה, יש לך בנים בצבא?
הידעתם שבתכנית מאזינים למאזינים בקול ישראל, אסור להזכיר את המשיח? אז דעו, שכך הוא. מי שמזכיר את המשיח, מועף מן הקו. חד וחלק ודמוקרטי וחופש הביטוי.
חברתי, שושנה, התקשרה אלי מקודם, שאלה אם אני מקשיבה לתכנית. עניתי שלא! כידוע, אצלי דממת אלחוט כל היום. אינני מאזוכיסטית ועל כן איני מאזינה למנגנון התעמולה הגבלסי, המכונה – “קול ישראל”. שושנה אמרה שהבטיחו לה שיאפשרו לה לדבר בתכנית. אשר על כן, הדלקנו את הרדיו. ואכן, שמעתי את שושנה. המנחה היה אחד, הנקרא יחזקאל.
שושנה דברה על הנושא הבוער בעצמותיה – הורשת הגויים מארץ ישראל. היא ציטטה את דבר הקב”ה: וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ:
(נו) וְהָיָה כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי לַעֲשׂוֹת לָהֶם אֶעֱשֶׂה לָכֶם: במדבר פרק לג
והוסיפה, כי הוא הוריש אותנו מגוש קטיף והוא ימשיך בכך, עד שנמלא אחר מצוותיו (וכאן יש לי השגה על חלק מדבריה…).
עוד אמרה שושנה, שאנו נרצחים כאן כל הזמן, וכך זה יימשך, כל עוד יהיו ערבים בארץ!
שושנה הזכירה את המשיח, אך לא הניחה ליחזקאל לקפוץ, ומיד תיקנה את עצמה – לא… לא משיח….. בן דוד, מכיוון שאסור להגיד פה משיח, אני אומרת בן-דוד…
יחזקאל בכל זאת קפץ – מכיוון שאת מצטטת לנו כבר דקה תמימה את הקב”ה (ר”ל) למה כל הצרות האלה -?
והרי, על זה בדיוק דברה שושנה, אך האנשים אינם שומעים. כלומר, ברגע ששומעים “משיח” או הקב”ה, כל הפיוזים קופצים אצלם ויש להם קצר בשמיעה, והם אינם מסוגלים עוד לשמוע שום דבר אחר.
והוא ממשיך – אז למה כל הצרות האלה, למה הוא לא שומר עלינו….
שמעתם חוצפה? הרי, אילו הצליחו היחזקאלים בביצוע זממם, כבר מזמן לא היינו פה!!! הקב”ה עושה אתנו הרבה, הרבה, הרבה לפנים משורת הדין.
ואז הוא שואל את שאלת ה-64 מליון- שושנה, יש לך בנים בצבא? – ושושנה אומרת שכל בניה שירתו בצבא. מה שהיא לא ספרה הוא, שבעלה, דב חלקיהו, הי”ד, נפגע בראשו, בהגנה על ירושלים בתש”ח, ומעולם לא הבריא ממש. מי שהיה ממש גאון, אחד הנערים, מקימי ישיבת בני-עקיבא בכפר הרוא”ה, הפך לרוקע כסף ולרוקם. בת 14 הצטרפה שושנה ללח”י, הארגון שנרדף על ידי אבותיו הרוחניים של יחזקאל.
ואז הוא אומר – שני חיילים נהרגו אתמול – … והיא עונה – אתה חושב שאני לא יודעת? כלומר – על מה אני בוכיה, אם לא על זה…. אבל הרשע ממשיך – לא הזכרת אותם….
כמו אותה טינופת, אסא כשר, שכתב במעריב, לאחר הטבח בצומת השרון – “תנו לנו שלושה ימים לבכי” – יעני, פניה ל”רוקדים על הדם”. וזה פאטנט מצויין – שהרי לא היה אז יום שלא נטבחו בו יהודים, אילו קבלו אסא וחבר המרעים, שלושה ימים לבכי, לאחר כל טבח, לא היינו יכולים לעולם “לרקוד על הדם” ולעשות ממנו “הון פוליטי”. אין לנו הכשרון שיש לשמאל, גם להחליק החלקה אמנותית על דמו של רבין וגם ל”בכות” 13 שנה…. מנוולים!!!
והויכוח שלי עם שושנה –
לא הקב”ה הוריש אותנו מגוש קטיף, אלא היחזקאלים. תכנית העל היא של הקב”ה, אך כל השאר נתון לבחירה חפשית. ומי שבוחר ברע, בוחר במוות. זו התפתחות טבעית – מהלכי הטבע נבראו על ידי הקב”ה – (טז) לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ:
(יז) אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם:
(יח) זְכָר זֹאת אוֹיֵב חֵרֵף יְדֹוָד וְעַם נָבָל נִאֲצוּ שְׁמֶךָ: תהלים פרק עד
שום עם בעולם אינו מתנהג כמו מדינת הדמים והזדון הזו. זה מטורף וחולני. ולו נהגו כך, הם היו מושמדים זה כבר. את הענשים אנו מביאים על עצמנו, בכך, שאנו מפסיקים להיות ראויים בעיני הקב”ה להמשך השמירה עלינו.
לזה, כנראה, התכוון הרב אליהו ב”לא יקום ולא יהיה”. הוא לא האמין ברוע הטוטאלי של ה”אחים” שלנו. הוא גם לא האמין, שיהודים יוותרו בקלות כזו על נחלת אבותיהם.
במשך שנים חולל הקב”ה נסים לתושבי הגוש. אלפי פצמ”רים וכמעט ללא נפגעים. ואז קמה עליהם חלאת המין האנושי, מורשת בן-גוריון, להשמיד להרוג ולאבד. אילולא הלכו אלה, כצאן, אחד ה”מעגלים” היה צולף בהם. אך לא די שהלכו כצאן, מתוך חישובים, מוטעים לגמרי, של הצלת חיי אדם ו”אחדות ישראל”, אלא הוסיפו חטא על חולשה, חיבקו ונישקו את הפושעים, מבצעי הטיהור האתני ביהודים שבחבל עזה. והיום חיילי צה”ל נהרגים, בגלל “מתנחלי שדרות”, כנראה. כי זה המשך טבעי למעשים מטורפים ונפשעים!!!
עם סיום כתיבת המאמר, התקשרתי אל חברתי, נאוה קורן, משתתפת קבועה בתכניות למאזינים, ושאלתיה, מה שם המשפחה של היחזקאל הזה, כי כך הציג את עצמו לפני שושנה, כאשר שאלה לשמו.
אמרה לי נאוה, זה לא יחזקאל, זה אליהוא בן-און. לא שניתי מן הכתוב לעיל. אז הנה לכם יישוב התמיהה – איך זה ששמו של איזה יחזקאל נקרא על תמונתו של אליהוא.