ב”ה

ובקרוב נעטוף בזה דגים

“אי אהבת הגויים לאדם מישראל הרי היא חיובית לגבי אלה היהודים המתכחשים לעצמם, ליהודים חנפים, מתרפסים, נכנעים, ומחקים את שכניהם בכל דבר… מתחת הכרתם לא יאהבו הגויים את עניי הרוח, את הדלים שאינם יכולים לתת. היהודים אשר נתנו לעולם כולו, היו יהודים נאמנים, יהודים שלמים, בתוך עמם היו חיים, העשירוהו והעשירו באותה שעה את העולם כולו. אי אהבתם של הגויים ליהודים מתבטלים בפניהם, היא טבעית ומובנת לכל בעל הרגשה: ‘אלה, היהודונים, אם בגדו באלו-היהם, בעמם, באביהם ובאמם – יבגדו גם בנו, בוודאי, שרוחנו זרה להם, שרוחנו אינה נקנית על נקלה, לא לרוחנו הם נכספים, אלא מפני הנוחיות…” (יצחק כצנלסון, הי”ד, “פנקס ויטל”, 24.7.1943).

הפעם, המאמר כולו מוקדש רק לך, רקדן מה-יפית מתועב מכל. וזו רק הקדמה!

את הכסף שלך על ה”סוכריות” ש”אולי בשבת יזרקו”, ועל – “והיום עוטפים בזה דגים” – עשית מן הציבור הנרדף על ידי המדינה שלך! המדינה שלך לא הכניסה לך אגורה, כי בית הכנסת בכלל לא מעניין את חבריך הטובים ביותר… לדעתך….

                                                           בשבתות חתן ובשבתות בר-מצוה. המדינה שלך החריבה !  

אילו למדת הסטוריה, במקום להזדחל למקום טוב באמצע מדינת האויב הזו, היית מבין –  אולי – (אופי מחורבן אי אפשר לשנות, גם לא באמת ובעובדות) שהמדינה שלך, איננה המדינה שלנו. דווקא, יש לכם מדינה ספייר, ואותה אתם נותנים לרוצחים גרועים מן הנאצים, ולשם כך אתם מגרשים אותנו, היהודים, משארית ארצנו, שאת רובה מסרתם כבר מזמן לג’יהאדונאצים. אתם הקדמתם בשנאת ישראל שלכם את הנאצים ואת ה”שואה”. אפילו את פורעי תרפ”ט הערבים, הקדמתם. אתם חלאת המין האנושי. כבר ב-1922 אישר סוכן הנאצים הבריטים, חיים ויצמן, קריעת 77% של ארץ ישראל, לטובת האימפריאליזם הג’יהאדונאצי. והבריטים גמלו לו ולחבריו בהטבעת ניצולי המשרפות, כדי לקדם את מדיניות ה”עליה הסלקטיבית” – עליית “אלמנטים רצויים”, עליית הציונל-סוציאליסטים, גדולי האנטישמים בעולם, מאז ועד היום.

 ועדיין אתם נושאים ונותנים עם אחוות האנטישמים הבינלאומית, כדי להפוך, סוף סוף, את ה”משא ומתן” למתן ומתן ומתן ומתן….

“אני מקלל את כל אלה הקרויים יהודים, אשר יעברו על אבדן שבעת מליון הטובים, הנכוחים באירופה, לסדר יומם המאוס. אני מקללם, משום שאין ביכלתי להרגם” (יצחק כצנלסון, הי”ד, 13.9.1943)

כל מדינת הרשע והפשע שלך, מטווחת על ידי הפארטנרים של פואד, ואתם ממשיכים, לתת ולדרוך על הגויות שבדרך. ואתה, מורשת הרוצח רבין בידיך, תוקף את ה”מתבכיינים”. לכם אין דמעות ל“תשעה באב” יומיומי, המחזיר אותנו לעוד גלות בת שנות אלפיים, אתם נאמנים למדינה שלכם. וזו מורשת בן גוריון ימח שמו – הוא לא התבכיין על עם מושמד, הוא התבכיין ל”מדינה” משלו, על אפרם, שאותו זרה על גלגלי ההסטוריה, כדי שינועו תחת מרכבת הדמים שלו – אל הדיקטטורה. לא היו לו דמעות לתינוקות שרופים, לא מפני שלא נותרו בו כאלה, אלא, מפני שהוא נולד בלי דמעות על ענות העם היהודי. הוא נולד עם לב ערל, כמו כל השמאל, זה בלי הכיפה וזה עם הכיפה האורבך’ית. כבר מזמן היית צריך להסיר אותה. אצלך, כמו אצל אברום הכיפה היא סמל מסחרי חסר משמעות, לבד מן הכסף!!! הפקרת היהודים היתה מדיניות מכוונת של בן-גוריון, כיד כשרונו המתועב עליו –  “להפוך את האסון ליתרון”, כפי שמעיד עליו הביוגרף שלו, שבתי טבת. כלומר, על אפרם של מליוני יהודים, יאשרו לו המרצחים את כינון הדיקטטורה שלו, שרשעים כמוך יציגו אותה כ”דמוקרטיה” שיש לציית לה, גם כשהיא מצווה עליך לתקוע לעצמך סכין בגב ובלב!

הספר הבא שלך יהיה – “מחר אולי נעלה על מגדל שלום ונזרוק סוכריות על אל-קודס….”.

יש לך מושג כמה קינות דברי כיסופים ונחמות, נכתבו על ירושלים במשך הדורות? אלה נכתבו מתוך כאב לב נורא ואיום, לשם שמים, לשם עם ישראל ולשם ארץ ישראל, אתה תכתוב את שלך, לשם הכסף, הרשות להתחנחן לפני עירית לינור והבראנז’ה והשמירה על המקום הטוב באמצע כל הרוע הזה…

שתלכו, אתה והמדינה שלך ומקבלי פרסיה, לכל הרוחות, שלא ניתקל עוד בכתבי הפלסתר שלכם.

אני שמתי לב לנמושותך כבר לפני שנים רבות, כשכל הציבור הזה, שאתה מתעלק עליו, תרתי משמע, חיבב אותך.

עכשו אחפש את הידרשויותי הקודמות אליך. אפס!!!