“בוטה” ועוד פעם “בוטה”, ועוד פעם, ועוד פעם … – עד כמה אפשר להזנות מילה אחת-ויחידה?
|
בעברית אין דבר כזה
מאמר-המשך למאמר קודם, בו דיברנו על ההזנייה של המילה “בוטה”, וכאן אנחנו מביאים שלל דוגמאות “מהחיים”, דוגמאות המראות שגם המשתמשים במילה הזאת לרוב לא יודעים למה הם-עצמם מתכוונים.
מבוא
את המאמר מה זה “בוטה”? על כבודה האבוד של המילה “בוטה”, ועל הייחוד שלה, המתמסמס והולך, אותו נכנה בהמשך “המאמר המכונן”, סיימתי בדברים האלה (ההדגשות במקור):
הנה-כי-כן, מילה בעלת משמעות ממוקדת כל-כך, ממוקדת מאוד, הפכה לסופרלטיב כללי למלים “שליליות”, אבל בקצב הזה אין כל מניעה שהיא תמשיך ותתפתח כסופרלטיב כללי למלים “חיוביות” ו”שליליות” גם יחד.
וזה אומר שבמקום סופרמרקט של סופרלטיבים נשארה לנו מכולת שכונתית פושטת-רגל, אשר הספקים אינם פוקדים אותה עוד, ועל מדפיה נותר מוצר אחד בלבד. מוצר יתום אשר אמור לענות על כל הצרכים.
שלב נוסף בדרך להזנייתה הטוטאלית של השפה העברית.
מאוחר יותר, תחת הכותרת בחירות 2006: אבי דיכטר הקשקשן, הצגתי את השאלה אם הוא בכלל יודע מה זה “בוטה“.
אבל כנראה שזה לא מספיק.
הבה נחזור, לריענון הזיכרון, על ההגדרות המילוניות של המילה בוטה: לפי מילון אבן-שושן פירושה עוקצני, חריף, נוקב (“יש בוטה כמדקרות חרב”, משלי יב, יח), ואילו לפי מילון ספיר (המגדיר את עצמו כמילון “חדש, מהפכני, סמכותי ועדכני”, ומוסיף כי “אוצר המילים שבמילון נבחר מכל רובדי הלשון העברית. … המילון כולל מלים חדשות רבות (כולל עגה) …”) פירושה של המילה (על סמך אותו המקור) הוא עוקצני בדיבורו; מתבטא בגסות, תוקפני, חריף, נוקב.
מה שנוסף במילון ספיר, אחרי אבן-שושן, הוא, איפוא, רק מתבטא בגסות, תוקפני, אבל, כפי שראינו במאמר המכונן, התוספת הזאת הינה חלק מהוולגאריזציה הצרה עלינו מכל עבר, ומהוולגאריזציה אל ההזנייה – הדרך קצרה מאוד.
מסתבר שההזנייה אין גבולות לה.
הוולגאריזציה
הוספת המלים “גס” ו”תוקפני” לאוצר המלים הנרדפות למילה “בוטה” מקורה, כאמור, מקורה בכך שמילון ספיר משתדל לרדת אל העם, בבחינת קול המון כקול שדי. אלא שאם קול ההמון הופך להימון (וולגאריזציה), יש לנו בעייה, כי אם להמון ישנן 237 משמעויות נרדפות למילה “בוטה”, גם המילון צריך לשקף את זה – במיוחד אם, לפי הגדרתו את עצמו, אוצר המילים שבו “נבחר מכל רובדי הלשון העברית”, והוא “כולל מלים חדשות רבות (כולל עגה) …”.
למילה “תוקפני” יש, כעיקרון, רק משמעות אחת, ואין שום סיבה להחליף אותה במילה “בוטה”, ובכך לעשות אותה “שותפה” לשלל המשמעויות הלא-ברורות של אותה המילה, אבל השאלה מסתבכת באשר למילה “גס”, לה ישנן לפחות שתי משמעויות: הראשונה – ההיפך מ”עדין”: המוצר הזה עבר גימור גס בלבד; בהערכה גסה יש במדינת ישראל שבעה מיליון תושבים, וכו’, וכו’. המשמעות השנייה – ההיפך מ”תרבותי”: לשון גסה, ביטויים גסים, התנהגות גסה.
אבל המילה “גס” אינה מילה גסה. ולא ברור מדוע צריך להחליף אותה במילה הבעייתית “בוטה”, אשר, כפי שראינו במאמר המכונן (ובהמשך נראה גם כאן), מי שמשתמש בה כבר לא יודע למה הוא מתכוון.
נתחיל מ”הפרה בוטה”, החידוש הכי שכיח, אשר, נכון לכתיבתו של מאמר זה, נמצאת ב-GOOGLE כ- 22,700 פעמים.
מדוע אי אפשר לומר “הפרה גסה”, “הפרה יסודית”, “הפרה חמורה”? האם הפחד מהדו-משמעות של המילה “גס” מצדיק בריחה אל הרב-משמעות של המילה “בוטה”?!
קחו לדוגמה את זה:
סרביה: נצמצם קשרים עם מדינות שיכירו בקוסובו
ynet ידיעות אחרונות – Israel
” זוהי הפעם הראשונה שמתרחש דבר כזה, ומדובר בהפרה בוטה של החוק הבינלאומי” (כל ההדגשות בטקטסטים המצוטטים, מכאן ואילך, אינן במקור, והוספו על ידי).
לא עברית, אבל הכוונה ברורה, ואם המשורר ויתר על הניואנסים של חומרת ההפרה (חלקם הוצעו לעיל) – זב”שו.
וכיוון שהביטוי “הפרה בוטה” אינו משאיר ספק באשר לכוונת המשורר, אני מוכן, ולו בחירוק-שיניים, להשלים איתו, למרות עלבונה של השפה העברית.
מה זה “מלים בוטות”? מה זה “דברים בוטים”?
קחו, למשל, את זה:
עדיין מקדים את זמנו
ynet ידיעות אחרונות – Israel
השנה היא 1954, וכך נראית המהפכה החשובה ביותר בשירה העברית. היא מגיעה אל מדפי הספרים בכרך קטן ששמו מעורר אולי מעט רתיעה אצל הקורא הפוטנציאלי: ברזים ערופי-שפתיים? מהם הברזים הללו? איך הם נראים? ולמה מלים בוטות כאלה, רומזות לאלימות ולקורבנות כאחד, בשמו של ספר שירים – מה יש, שמות יפים כמו “שמחת עניים”, “עיר היונה” או “כוכבים בחוץ” כבר לא טובים?
“מלים בוטות כאלה … רומזות לאלימות ולקורבנות” – הכוונה, למי שלא הבין, היא ל”ברזים ערופי שפתיים”. אולי המלים האלה אכן “רומזות לאלימות ולקורבנות” (השאלה הזאת חורגת ממסגרת המאמר הזה), אבל לאיזו הגדרה מילונית עונה כאן המילה “בוטות”?
ומי יענני מה זה:
בוטלה הרשעתו של רו”ח דוד גולדברג בהטרדה מינית; ירצה עבודות שירות
גלובס – Israel
ההטרדות נגעו לאמירות מיניות שאמר גולדברג למזכירות, ובהן דברים בוטים באשר למידת החזייה וסוג התחתונים שלהן ועוד.
והשאלה היא: אם אכן ישנם “דברים בוטים באשר למידת החזייה וסוג התחתונים” של המזכירות, האם ישנם גם דברים לא בוטים באשר למידת החזייה וסוג התחתונים שלהן?
ומה זה “התנהגות בוטה”?
ועוד באותו העניין:
בוטלה הרשעתו של רו”ח דוד גולדברג בהטרדות מיניות מילוליות; יבצע 250 שעות שירות לטובת הציבור
The Marker – Israel
גולדברג הודה במהלך משפטו בהתנהגות בוטה כלפי עובדיו, אך הסביר אותה ברקע אישי משפחתי טרגי, ובעבודתו רוב שעות היממה, אך השופטת קבעה כי היא אינה מקבלת את הסבריו.
וזה בעייתי במיוחד, משום שכאן כבר מדובר בתוצאה משפטית, וה”הודאה” לא הייתה ב”עובדות”, אלא ב”מסקנה משפטית”, או לפחות בעובדות לא חד-משמעיות, ואיך אפשר לקבוע מסקנות משפטיות על סמך “הודאה” כזאת (אלא אם כן הדיווח שבכתבה אינו מדוייק).
אפשר, כמובן, להסיק דברים מההמשך:
השופטת דורית רייך-שפירא הדגישה בהחלטה כי טענת גולדברג שלא ידע מהם הדברים היוצאים מפיו ולא הבין עד כמה קשות הפגיעות שהוא שפגע במתלוננות, לא מקובלת עליה. …
אבל אם אלה הדברים, מה מונע מלומר התנהגות לא-ראוייה, התנהגות גסה, התנהגות שפגיעתה קשה, וכו’?
מקור ותרגום: מה זה “המשך בוטה”?
ראו את הידיעה הזאת:
אבו עלא: הבניה ירושלים – המשך התוקפנות
ערוץ 7 – Israel
ראש צוות המשא ומתן הפלסטיני, אחמד קריע, יצא נגד הכוונות לבנות בירושלים, “כוונות משרד השיכון הישראלי לבנות אלפי יחידות הדיור בירושלים הן המשך בוטה לתוקפנות הממשלה הישראלית ומדיניות הכיבוש שמנהלות כל ממשלות ישראל”.
כשאני קורא את המשפט שבתוך המרכאות, הנחזה כציטוט, אני תוהה אם זאת העברית שאבו-עלא למד בכלא הישראלי (אם הוא אכן היה שם, כמו רוב חבריו), ואם כן – זו בהחלט עברית יפה, אפילו למי שהעברית היא שפת-אימו, ואת המילה “בוטה” הוא למד בהמשך, כחלק מההזנייה של השפה העברית – קרוב לוודאי אחרי שחרורו מהכלא.
אבל אם זה התרגום של ערוץ 7, הרשו לי לתהות אם גם השפה הערבית עברה את אותה ההזנייה (והתרגום אמין), או שההזנייה היא מייד אין איזריאל, נטו.
או, למשל, הכתבה הזאת:
המירוץ לנשיאות על פי מישל אובמה
הארץ – Israel
בוחרים רבים מתחברים לסגנון הייחודי שלה – ישיר, בטוח בעצמו ולעתים אף בוטה יותר מזה של בעלה – שמקנה לקמפיין גוון קשוח יותר ובה בעת מאפשר לה להישאר מנותקת מכל זה. … אובמה, אשה גבוהה ומרשימה, היא עורכת דין בוגרת הרווארד. …”.
המקור הפעם הוא סוזן סאולני, ניו יורק טיימס, ואני מנחש שהכתבת הזאת לא למדה עברית בכלא הישראלי, אם בכלל, ושהכתבה שלה תורגמה מעברית לאנגלית, עבור הניו-יורק טיימס, ובחזרה לעברית, עבור הארץ.
אבל אם התרגום הוא מדוייק ואמין, וסגנונה של עו”ד אובמה הוא אכן “בוטה” (ואולי גם “משתלח“), ייתכן מאוד שתהיינה לה בעיות עם לשכת עורכי-הדין שלה…
מכל מקום, כאשר אני קורא את הכתבה, אני לא מקבל מושג, ולו הקלוש ביותר, על סגנונה של מי שעשויה להיות, בעגלה ובזמן קריב, הגברת הראשונה של המעצמה היחידה שעוד נותרה בכפר הגלובלי.
מה זה “צבעים בוטים?
עוד דוגמה:
מחזור הדם
הארץ – Israel
מלאכת פרכוס המציאות, או צביעתה בצבעי מלחמה ואימה בוטים, היא פרקטיקה מקובלת בכל צהובוני העולם.
ואני שואל מה זה “צבעים בוטים”, ואם לא עדיף לומר צבעים עזים.
ומה זה “עזים אך לא בוטים”?
אם אמרנו שבמקום “צבעים בוטים” עדיף לומר “צבעים עזים”, מסתבר שזה לא כ”כ פשוט …
מאת דניאל רוגוב
הארץ – Israel
נפתח בטעמים וניחוחות עזים אך לא בוטים של פירות הדר, תפוחים, לחם לבן קלוי, מאלט, שמרים, אגוזים קלויים ותבליני המזרח הרחוק, הכל על רקע עשיר במינרלים.
נו, ומי יגיד לנו מה זה, למשל, טעם וניחוח עזים אך לא בוטים של לחם לבן קלוי, על רקע עשיר במינרלים?
מה זה “יסוד בוטה”?
“הנני בא לעורר שוב את הרגש הזה של אהבת רע בימינו הנאורים”
הארץ – Israel
אלא שבתורתו של בליהר היה גם יסוד אנטישמי בוטה …
הצגת כל הסיפורים בנושא זה
ואני שואל, בכל הרצינות: אם אכן יש “יסוד אנטישמי בוטה”, האם יש גם “יסוד אנטישמי” לא בוטה?
ואם יש – מהו? האם מוכן הארץ לתת לנו דוגמה ל”יסוד” כזה?!
מה זה “מעשה בוטה”?
בכתבה הזאת ישנו גם דיווח, וגם פרשנות, גם מן הדיעות וגם מן הידיעות, כאשר הפרשן מאמץ (אולי באירוניה) את הטקסט של הוועדה:
64 אלף שקל לנתב אוניות
The Marker – Israel
“ניצול מצב חירום בידי ועד העובדים באשדוד, כדי להגיע להישגים כלכליים בשכרם תוך כדי המלחמה, הוא מעשה בוטה שלא נשמע כמותו”, כתבה הוועדה. מעשה בוטה, אך גם יעיל מאין כמוהו. החזקת המדינה בגרונה, מתברר, נשאה את פירותיה והנהלת נמל אשדוד נכנעה לתכתיבי העובדים …
ואני הקטן, לו נתבקשתי לנסח את הדברים, הייתי מוצא כמה וכמה שמות-תואר למעשה הזה – אבל “בוטה” לא היה ביניהם, כי אני, בבורותי כי רבה, לא יודע מה זה.
מה זה “מעילה בוטה”?
קחו, למשל, את זה:
מאסר בפועל ל”סקס ליין” על “אפס הכנסות”
Nfc חדשות מחלקה ראשונה – Israel
כדי להעמיד נאשמים על מלוא חומרת מעשיהם ותוצאותיהם, לתת ביטוי לאינטרס הציבורי-חברתי של הוקעת העבריין, להגן על הציבור מפני פגיעתו, ושלא לפטור בלא כלום או בעונש קל מי שמעל מעילה בוטה באמון הרשויות, וגרע כספים ניכרים מהקופה הציבורית”,
ואמרו לי מהי “מעילה בוטה”? האם ישנו קריטריון לאבחנה בין מעילה “רגילה” למעילה “בוטה”? האם האבחנה היא איכותית, או כמותית, לפי סכום המעילה? ואם היא כמותית, האם אין להביא בחשבון גם את עצמתה של הפגיעה, יחסית להונו של הנמעל?
ניסיתי ללמוד מהטקס המלא ממה המאפיין את המעילה ה”בוטה”, אבל, לבושתי, לא הצלחתי.
ומה זה צריך להביע?
קראו בעיון:
ה”אלופה” מסבכת את “הוט”: מין ואלימות לילדים בני 8?
Bizportal – Israel
כמו כן, במדינות שונות מקובל לקבוע “סיווג תיאורי”, אשר מלווה את ה”סיווג הגילאי”, כגון: “קיימים ביטויי אלימות”, “נעשה שימוש בשפה בוטה“, “קיימים ביטויים מיניים” וכו’.
ואמרו, בבקשה, מה זה צריך להביע. מה זה “סיווג תיאורי”, אשר מלווה את ה”סיווג הגילאי”, כגון: “קיימים ביטויי אלימות”, “נעשה שימוש בשפה בוטה“, “קיימים ביטויים מיניים” וכו’?
האם “שפה בוטה” נמצאת אי-שם בין “ביטויי אלימות” לבין “ביטויים מיניים”, על אותה ה”סקאלה”, על אותו המישלב הלשוני?
עוד “סקאלה”?
מועצת הכבלים והלוויין תבחן רפורמה בנושא סיווג השידורים
גלובס – Israel
“הטלנובלות, הפכו בשנים האחרונות פופולאריות מאוד בקרב כל שכבות הגיל, על אף שחלקן עוסקות בנושאים דוגמת אלכוהול, סקס, סמים, התאבדות, אלימות ושפה בוטה, אשר אינם מתאימים לצפיית ילדים”.
ואני שואל איפה נמצאת השפה ה”בוטה” על הסקאלה אלכוהול-סקס,-סמים-התאבדות-אלימות?
או חידה מסוגת השלם את הסדרה: אלכוהול-סקס-סמים-התאבדות-אלימות-………
גילוי נאות: אני בחיים לא הייתי פותר את זה.
ומה זה “צעדים בוטים”?
כיצד יוציא מקיין את השמרנים לקלפי? ידגיש את תמיכתו בישראל
הארץ – Israel
אם ינסה לרצות את השמרנים בצעדים בוטים מדי, ירחיק ממנו את בוחרי המרכז – ואתם את הסיכוי לנצח בבחירות הכלליות.
ואם בצעדים לא-כל-כך בוטים, מה סיכוייו בבחירות? ואיך מכמתים את ה”בוטות” של הצעדים?
מה זה “התערבות בוטה”?
בישראל לא אוהבים מצליחנים
הארץ – Israel
הוא אמנם חזר בו מדבריו, אבל אם זו לא התערבות בוטה, מה זה כן?
האמת? גם אני שואל …
מה זה “פרשנות בוטה”?
חרמנות ישראלית
הארץ – Israel
אחרי הכנה שכזאת, אין פלא שהקהל הישראלי קיבל את שראפובה בהתלהבות שטופת תאווה, שהגיעה לשיאה במהלך המשחקים עצמם, כשהצופים באיצטדיון ברמת השרון חיקו את קריאות המאמץ של שראפובה על המגרש כשהם מוסיפים להן פרשנות מינית בוטה.
האם מבקש הכותב לומר כי יש פרשנות מינית “בוטה”, ופרשנות מינית “לא בוטה”?
מה זה “מסמך בוטה”? כמה אפשר עוד לקשקש?
ראינו קודם “סקאלות”, או “סדרות” של ביטויים, אשר המילה “בוטה” מושתלת בהן בצורה משונה מאוד, אבל כאן זה כבר בא בצרורות: ברשימה בת 574 מלים, תחת הכותרת תביעה אלימה, בוטה ומייאשת כותב הסטודנט אופיר גרייצר בהגדה השמאלית, בין השאר:
מעבר לכך שזה קצת תמוה שהמכללה פעלה באופן שמזכיר את המדיניות של ידיעות אחרונות – לפרסם באופן בוטה לכל מאן דבעי את החלטותיה …
והשאלה: האם אפשר לפרסם “באופן בוטה” ובאופן “לא בוטה”? מה ההבדל?
וממשיך הכותב:
המכתב של צחור בשילוב עם החלטות הוועדה מייצרים שני מסמכים אלימים, בוטים, שקריים ונואשים …
… להכריח אדם … לחתום על מכתב … – זה דבר מטומטם, אכזרי, בוטה, וללא ספק – פאשיסטי.
אבל זה עוד לא הכל, משום שאל רשימתו זו מצרף גרייצר את מכתבו בן 646 המלים של הפרופ’ חיים בראשית אל הפרופ’ זאב צחור, בו מגיב הפרופ’ בראשית על מכתבו של הפרופ’ צחור אל המרצה ניזאר חסן, ואומר, בין השאר:
אם ישראל כבר הגיעה למצב שנשיא מוסד אקדמי מכובד כותב בשפה לאומנית, משתלחת ובוטה …
… הפנים המכוערות של הכיבוש הבוטה. …
הנה כי כן, שישה (!) מופעים של המילה “בוטה”, בנפרד או במצורף למלים אחרות, בצמד-מסמכים המונים יחד רק 1220 מלים. המילה הזאת מהווה חצי אחוז (!) מ”אוצר המלים” של הכותבים!
ומבלי להתייחס ל”בוטות” של הכיבוש (עניין נפרד) הרשו נא לי לשאול: מה יש במכתב הזה אשר כתוב “בשפה לאומנית, משתלחת ובוטה”? האם האינטלקטואלים האלה, שאת דיעותיהם אני מכבד ככבדי את דיעותיו של כל אדם (אבל כדי לא לערב לינגוויסטיקה ופוליטיקה השתדלתי להשמיט כל תוכן אשר יסטה אותנו מהדיון על המילה “בוטה”), אכן מבינים מה הם אומרים?!
גילוי נאות: אני לא!
סיכום-ביניים
המובאות כאן הן מעט-מזעיר ממה שאפשר למצוא בכתובים, ברשות הרבים. יכול להיות שאוסיף כאן עוד דוגמאות “בוטות”, ככל שיעלה המזלג, להזנייה הזאת, אבל דומני כי הגיעה העת שהאקדמיה ללשון העברית תעשה משהו.