“איש מדהים” – בשולי מסקנות וועדת וינוגרד
“איש מדהים” – בשולי מסקנות וועדת וינוגרד
|
ביטוי המפתח היום כלפי כל פישר במערכת הביטחון או בפריפריה שלה, שלמד מדע המדינה או משפטים ומדבר באופן מרשים, ביטוי המפתח הוא “איש מדהים”.
כאן כלול הכל, השליפות מן המותן, הדיבור הנחרץ, ההברקות המילוליות המהממות שאין מאחוריהן כלום. לדעתי, מאחרי חזות המצ’ואיזם המהמם והמבריק הזה – יש התפשטות החשיבה המאגית, הכריזמה של כלום, זו השרלטנית, וכללית, נפוצים אלמנטים המאפיינים את העידן הקמאי, ההשאתי – סוגסטיבי.
המגלומניה העיקרית היא שיש כמה אופציות. המגלומניה נעורה בחוגים שולטים ובפריפריה שלהם, כשביטוי המפתח היום כלפי כל פישער במערכת הביטחון או בפריפריה שלה, שלמד מדע המדינה או משפטים ומדבר באופן מרשים: “הוא איש מדהים”.
כאן כלול הכל, השליפות מן המותן, הדיבור הנחרץ, ההברקות המילוליות המהממות שאין מאחוריהן כלום. לדעתי, מאחורי חזות המצ’ואיזם המהמם והמבריק הזה – יש התפשטות החשיבה המאגית, הכריזמה של כלום, זו השרלטנית, וכללית, נפוצים אלמנטים המאפיינים את העידן הקמאי, ההשאתי – סוגסטיבי.
פגשתי גם את הביקורת על הדבר הזה – חידלי אישים צרי כתפיים, רופסים, בדרך כלל עלובי נפש ממדעי החברה, פסיכולוגים קלינים, לעיתים מדברים בעגה אמריקנית – הצדקתנות הריקה של אנשי מאגיה מסוג אחר, כשעמיתיהם בארצות הברית, שם התצורה הזאת טהורה יותר, רואים בהם את השליימאזלים שבאו לישראל להרשים את המקומיים ולעשות כסף עם מבטא “אנגלו סכסי” וחזות נאורה. זו גם זו – עליבות, וחוסר יוצלחות. הסגנון הזה השתרש בקרב היאפיות המקומית.
אנשים מדהימים באמת הם אנשים כביל גייטס, ממציאים, הוגים בעלי שיעור קומה, אנשים מחושלים באמת עם משמעת עצמית. זה נדיר כאן.
בקיצור ולעניין: חברה שפשו בה יסודות השאה, מאגייה, יחצנות כחזות הכל, מלל אין סופי מול היפוכו אך בן סוגו – דיבר מאצ’ואיסטי. ומעל לכל זה, מושיע האומה איש התחבולות ברק.
המגלומניה האמיתית היא שיש כמה אופציות. אך אין כמה אופציות, אין לבנות על גנרלים חסרי חוכמה, או על מנייאקים עיקשים, גם לא על פסיכולוגים קליניים צרי כתפיים, ולא על בעלי מבטא אנגלו סאכסי ולא על הון הסמים.
אולמארט לפחות מייצג חוגי תעשייה, חוגי היי טק, חלקם רציונליים, וזה האלמנט הנבון היחיד כרגע, ממנו אפשר להתחיל. הבורגנות הישראלית התעשייתית, אין דבר אחר. מעבר לזה – אלמנטים פגניים לא רציונליים בעליל – הימין המתנחלי, וכאן הבשר מצטמרר – זה טרוף, זה משוגעות, זו היסטרייה קשה, זה גזלנות.
ויש העם הפשוט, הנבון לעיתים, אך כל חשיבה פוליטית אמיתית בו מתועלת לאופיום של שיכרון הדמים בעזה, החיזבאללה בלבנון. קשה להגיע אליהם, זה המון שהדרך עבורו להשתחרר מגורל מצמית, זו החבירה לגורמי הון עבריינים, לשוק האפור, לעוסקות מורשית עתירת נכלים. האשראי הממשי, הסולידי נמצא ממנו והלאה.
אין אופציות נוספות בחברה שפשה בה הסאוב, שפשטו בה אלמנטים פגניים/השאתיים פרט לאופצייה של התפייסות היסטורית עם שכנינו וסיום הכיבוש. במלואו.