ב”ה

 

 

 

תמחה את זכר עמלק מתחת השמים

 

חובת ההתקוממות נגד כל אומה או קבוצה החדורה שגעון של שנאה, והמכוונת את משטמתה כלפי כנסת ישראל. כשאומה חורתת על דגלה ‘לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד ‘(תהלים פ”ג, ה’) היא הופכת [להיות] עמלק” (“איש האמונה”, הוצאת מוסד הרב קוק, תשמ”א, עמ’ 101. מתוך מאמר של הרב משה צוריאל).

 

מחיית זכר עמלק מתחת השמים היא חובת קבע, הוראת קבע של הקב”ה. את הרע יש לבער. ודווקא בעת מנוחה, שקט ושלווה, כי לרע המוחלט אסור לחכות שיוכיח את עצמו ככזה, הוא כבר ידוע! ויש לעשות זאת, דווקא, במה שמכונה על ידי החפים מכל מוסר – “מלחמת ברירה”! לרע אין מושיטים יד לשלום, את הרע, כאמור, חובה לבער! ודווקא בישוב הדעת, בהכרה מלאה, כי זו המצווה המוסרית ביותר בעולם. זו משמעות – אור לגויים. במעשה כזה יוכיח עם ישראל, שהוא, אכן, עם סגולה, בלי שום שיקולים זרים! המושיט יד לשלום לשטן, הוא תואמו!

ואת זה, בדיוק, עושה ישראל כבר עשרות שנים. היד המושטת מפילה, תוך כדי שליפתה, אלפי חללים, על ימין ועל שמאל, שום דבר לא יעכב אותה מלהגיע אל ידיהם המגואלות בדם של האויבים שאתם עושים שלום.

ואם ישראל אינה מכה ברוצחיה סביב, איך תגיע למצב בו תשמיד את הזרע הרע הזה, לאחר הבסתו ולאחר הבאת מנוחה לעם ישראל? על פי מהלך הדברים הנוכחי, זה לא יקרה לעולם. ואכן, כיום, “ישראל” לעג וקלס בגויים. מדינה מחללת שם שמים ומחללת כבוד ישראל, בצורה השפלה ביותר.

 

כאמור, בתוך שאר כל סיסמאות הסרק והתועבה של מהרסינו ומחריבינו מבית, אנו מוצאים “מלחמת ברירה” ו”מלחמת אין ברירה”. ככל סיסמאותיהם מעידות גם אלה על השפל המוסרי, שאין למטה ממנו, המאפיין את המלשינים, המוסרים והרודפים את אחיהם. עד לכדי כך מגיע השפל, שאת חוסר המוסר הטוטאלי הזה הם מציגים כהומניזם.

מה תהיה “מלחמת ברירה”?

השמדת מרצחי עזה. כל עוד תושבי שדרות הם הזוחלים מתחת למטות יומם ולילה, כדי להימלט מפצצות המוות, היציאה למלחמה תהיה חסרת הצדקה, כלומר, “מלחמת ברירה”, יען כי, יושבי קרנות שיינקין, יכולים להמשיך לשתות את הקפה או את השיכר, או להזריק קוקאין, יכולים להמשיך למלא את קיתונות עטיהם ומקלדותיהם ברעל ולהזריקו לעם, בין זחילתו אל מתחת למיטה לבין זחילה אל הטלויזיה, הגרועה מכל קטיושה – סם המוות, המשחית כל חלקה טובה בישראל, רוחנית ופיזית.

כל עוד, לדעתם, או למשאלת לבם, לא הונח הסייף על צווארם, יהיה זה ממש לא מוסרי להילחם בגרועים מן הנאצים, כי –

 

א. גם “ישראלים” עלולים להיהרג, ותפקידו של חייל בצה”ל, לחזור הביתה בשלום, גם,     

    כשכבר אין לו בית. לסכן את חייו על הגנת העם ומולדת, לא יעלה על הדעת….

ב. בתוך הג’יהאדונאצים יש גם “חפים מפשע”, מציאות שהיא בבל תיראה ובבל תימצא בעם

היהודי. בעם ישראל כל שלהבת פס

היא “כובשת”, “מדכאת” ו”מתעללת” ב”חסידי אומות העולם…”. על כן, יציאה למלחמה,

כל עוד יש למוסרים האפשרות להמשיך בהזרקת

    הרעל, תהיה בלתי מוסרית בעליל.

זה הרעיון שהדריך את משתפי הפעולה עם הנאצים, בתחילה בשתיקה, אחר כך גם במעשה. כל עוד נרצחו רק היהודים, ונראה היה ששלום העולם מובטח, לא יצאו בנות-הברית למלחמה על מפלצות האדם הגרמניות, רק כשהחרב הונחה על צווארם, יצאו פתאם למלחמת אין ברירה, המתוארת כך, על ידי בן-גוריון, ודווקא ב”מגילת העצמאות:

 

“במלחמת העולם השנייה תרם היישוב העברי בארץ את מלוא חלקו למאבק האומות שוחרות השלום כנגד הנאצים…”.

 

מושגיהם של בן-גוריון ויורשיו על השלום, זהים לגמרי למושגי הנאצים. גם היטלר הצליח להבהיר לקולונל מיינרצהאגן שמטרתו ברדיפת היהודים היא – להבטיח את שלום העולם.

(בביקורו השני נשא עמו הקולונל אקדח, אך לא השתמש בו. הוא טען שאילו חיסל בשלב זה את היטלר, איש לא היה מבין למה, הוא היה נחשב למטורף, אבל, בכך הוכיח, שניתן היה לחסל את היטלר, בכל עת ובכל שעה..).

 

המושיט יד לשלום לארכי-נאצים, המבקשים להשמיד את העם היהודי, כשמניעם היחיד היא שנאת ישראל, לא רק אינו טוב מהם, אלא, גרוע מהם עשרת מונים. כל מי שלחץ את ידי ערפאת, אבו-מאזן, דחלאן, ג’יבריל ראג’וב ושאר הטינופת הזו, הוא חלאת המין האנושי!

 

“מדינת ישראל”, היא מדינה “שוחרת שלום”, ועל כן, לא תצא למלחמה בג’יהאדונאצים, כשרק יהודים נטבחים! ישראל אינה יוצאת למלחמות – “יש ברירה”.

 

הג’יהאדונאצים יכולים להביא את הגיהינום על שדרות, אבל, המנוולים, העומדים בראש ה”ישוב” מבלים בקוקטיילים, בבתי מלון מפוארים ברחבי העולם, בטיסות טראנס-אוקיינוסיות, והכל על חשבוננו. כבר מזמן לא מעניין אותם מה קורה בפרובינצית הבננות ב”דרום סוריה”. זהו נדל”ן, לא בעל ערך, מי יודע מה, על כן, וודאי וודאי, כדאי לסחור בו, כל רווח, ולו חיוך או לחיצת יד, הוא רווח נקי!

 

זהו גם מוסרו של המושג “דם על הידים”. להיטלר, למשל, וגם לאייכמן, לא היה דם על הידים, על כן, “ישראל” היתה משחררת אותם מן הכלא. אין לי ספק בדבר. אלא, אייכמן, בשעתו, נלכד וגם הוצא להורג, משום שידע יותר מדי על שיתוף הפעולה של הנהגת ה”ישוב” עם הנאצים, ועל חלק הארי שלה, בהשמדת יהדות הונגריה ובולגריה. כאן, אין, אפילו, מקום לויכוח. הכל מוכח ומתועד.

השופט חשין, אבא של, שישב בדינו של גרינוולד, שנתבע על ידי המימסד הבן-גוריוני על הוצאת דיבה, בגין סיפור האמת על קסטנר ועל שיתוף הפעולה שלו עם אייכמן וקורט בכר, ציין, ש”ישראל” ממהרת להעמיד לדין יהודי, ניצול שואה, שששת אחיו וכל בני משפחותיהם הושמדו על ידי הנאצים, עוד בטרם ביקשה את הסגרתו של פושע נאצי אחד…

ואז רצח המימסד הזה את קסטנר, כי הוא, בוודאי, ידע יותר מדי, ולאחריו את אייכמן, כאשר לא נעשה שום נסיון ללכוד פושעים נאציים אחרים, כי אלה לא ידעו על מעללי מחוללי מדיניות ה”עליה הסלקטיבית”.

כי שלום עושים עם אויבים, אחים רודפים. זו כל תורת ה”ציונות הסוציאליסטית” על רגל אחת. זה יכל היה להצחיק, אילולא היה זה נורא כל כך – הדיקלום על “מדינה יהודית דמוקרטית”, כשרק אידיוט אינו מבין, שה”דמוקרטית”, כוונתה לבטל את היהדות. ב”דמוקרטית” מתכוונים לכך – שבית ה”נבחרים” יכל לקבוע בצורה “לגיטימית”, שמילת הילדים אסורה, שאכילת חזיר, חובה, שמצעד התועבה הוא קידמה וחופש, וכו’ הם ידעו תמיד לעשות את השימוש הטוב ביותר במלים, באמצעות מנגנון התעמולה שתמיד בידיהם. וכידוע – חיים ומוות ביד הלשון, ובמלים של מנגנון התעמולה הרבין’י – “מלים הורגות”, הורגות עם ומורשתו, על כן, ילדות יהודיות בנות 15-13 נעצרות בגין אהבת העם והארץ, ומרצחים ערביים, רוצחי העם היהודי ושודדי ארצו, משוחררים ברבבותיהם, מאז ימי “מדינת ישראל” הראשונים.

אם העם הזה לא יתעשת ויעמוד על זכויותיו, כמו לגרש מן הארץ את משתפי הפעולה עם האויב הארכיעמלקי. פה תהיה קבורתו, ר”ל.

 

 

                          

דובר עיריית שדרות: פצועת הקסאם בת ה-17 נפטרה מפצעיה

פורסם:  21.01.05, 09:25 

איילה חיה אבוקסיס, שנפגעה מירי רקטת הקסאם לפני שבוע כאשר סוככה בגופה על אחיה הקטן, נפטרה מפצעיה בבית החולים. כך הודיע דובר עיריית שדרות, יוסי פנחס כהן.

עם זאת, דוברת בית החולים סורוקה טענה כי ניתוקה של אבוקסיס ממכשירי ההחייאה עדיין לא בוצע באופן סופי, וצפוי להתבצע בדקות הקרובות.

 

2 ילדים נהרגו מירי קסאם בשדרות  

רקטה נחתה ליד קבוצת ילדים בעיר והרגה את דורית אינסו בת השנתיים ואת קרוב משפחתה, יובל אבבה בן ה-4. 30 בני אדם נפגעו, בהם אחד קשה. חילופי אש כבדים הלילה בצפון הרצועה 

אמיר בוחבוט ומרואן עת’אמנה

30/9/2004 5:09 

 עוד מכה קשה לעיר שדרות: שני ילדים, דורית אינסו, בת שנתיים, וקרוב משפחתה, יובל אבבה, בן 4, נהרגו אתמול אחר הצהריים לאחר שרקטת קסאם נחתה סמוך לקבוצת ילדים ששיחקו ברחוב. לפחות 30 בני-אדם נפגעו, בהם אחד קשה ו-11 קל עד בינוני. שאר הפצועים במצב קל או סובלים מחרדה. ארגון החמאס קיבל את האחריות לירי. שתי רקטות נוספות נחתו מחוץ לעיר.

 

 

קסאמים בשדרות: אם ובנה נפצעו, הלימודים בוטלו

 

מטח רקטות הרעיד אמש את העיר שדרות. תושבת העיר נפצעה קשה בראשה כאשר אחד הקסאמים פגע בביתה, בנה נפצע בינוני. אל בית החולים באשקלון הגיעו 18 פצועים, מרביתם באורח קל ונפגעי חרדה. רקטה אחת נחתה בבית ספר יסודי בעיר, אחרת פגעה במספר חנויות במרכז המסחרי. החמאס איים לשגר עוד עשרות רקטות, מד”א הכריז על העלאת הכוננות לרמה הגבוהה ביותר ובעירייה הוחלט על ביטול הלימודים הבוקר

 

שמוליק חדד  עדכון אחרון:  16.05.07, 00:17 

 

יותר מעשרים רקטות נחתו בשדרות, באחת המתקפות הקשות לאחרונה.