ב”ה

“דמוקרטיה” ו”סמכויות מיוחדות”

                                               בשעתו, כשהיה נראה שאולמרט יידרש לתת את הדין על עבירות                                       

                                               “קלות” לעומת הפשעים שהוא מבצע נגד העם היהודי ונגד האנושות,

                                               היה משה נגבי נורא, נורא מודאג, ואפילו השתמש בביטוי “חס וחלילה”!

“שברתי את הראש” איזו כותרת לתת לדברים שרציתי לומר, ואיך להתחיל בניסוח הרעיון. אולי – “בישראל רק לראש הממשלה יש הזכות לרצוח..”. או – “רק בישראל יש לראש הממשלה הזכות לרצוח…”, או, “רק ל’ראש ממשלה בישראל’, יש חסינות על רצח-עם…”, או – “על כל פשעים תכסה ה’דמוקרטיה היחידה במזרח התיכון’…”, או, “רצח עם בחסות הדמוקרטיה…”.

ולא תאמינו מי בא לעזרתי. הגיס של אברום בורג, באי-כבודו ובעצמו, חתנו של יוסף בורג, פרופ’, ח”כ, יו”ר, דיקן.. ומה לא – מנחם בן-ששון. הוא זכה בכל הכיבודים האלה בזכות! בזכות היותו נמנה על אותם תולעים, מסוג ה”צד”ר”. הצלופחים, וליתר דיוק – בראקודות, המצליחים להשתחל פנימה והחוצה מכל מצב, בהתאם לרצוי ולמצוי, מבלי להתאמץ, בקול רך ותרבותי, ותמיד להראות יפים… בעיני כולם…

להלן הניסוח, שממש “הציל” אותי:

“רצח רה”מ הינו מעשה מסוכן לסדר הדמוקרטי משום שבידי רה”מ סמכויות מיוחדות רבות. ההצעה באה בעיקר להעמיד על חומרת ההפרעה הקיצונית ביותר של הדמוקרטיה בישראל. אני חושש שהחוק לא ירתיע אידאולוגים הרוצים להכריע את חיי הציבור ברצח רה”מ אך המסר שהוא מביא חשוב בעיני”.

בשעתו, כשהיה נראה שאולמרט יידרש לתת את הדין על עבירות פליליות, “קלות” לעומת הפשעים  שהוא מבצע נגד העם היהודי ונגד האנושות, היה משה נגבי נורא, נורא מודאג, ואפילו השתמש בביטוי “חס וחלילה”! גם שאר מצילי “שלום העולם”, נכנסו לחרדה. וכרגיל, הם היו “הגיוניים”, “הגונים” ושוחרי “שלום האומה” – לא ייתכן לבלבל עכשיו לראש הממשלה את הראש עם ה”שטויות” האלה, כשהוא הולך למהלכים חשובים בדרך אל ה”שלום”.. ל”ו..

האם לחזור שוב על דברים שאמרנו אלף פעמים ויותר? אולי בהמשך.

אין בכלל ספק, שהחוק הזה נועד באופן מיוחד להתעללות ביגאל עמיר, כדי שזה יסתום את פיו ולא יספר את כל הידוע לו על רוצחי רבין, שייעדו אותו, את יגאל, להיות קרבנם, הוא הקרבן שנזרק לכלבים, כדי להסיח את דעתם ואת רירם מן הנבלות.

כי ממה נפשך – אם ה”ימין” חיסל אותו, שזו סברה שאין בה שמץ של הגיון, הרי הוא כבר למד את הלקח מעל ומעבר. ואם השמאל חיסל אותו, וזה קרוב לוודאי, הרי הם יצליחו תמיד לגולל את פשעיהם על ה”ימין”. מציאות כזו “ניבא” כבר אליהו גולומב: “מנגנון התעמולה בידינו, ואנו נכוון את כותב ההסטוריה. לא משנה מי יירה את הכדור הראשון, אתם תמיד תהיו האשמים…”. וזה עובד!!

ברצח רבין הם הרגו שתי צפורים במכה אחת; גם נפטרו מן הנטל האלוקטוראלי הזה, וגם יצרו פרובוקציה מוצלחת מאד נגד העם היהודי החפץ חיים ומולדת.

אנשים שכחו את האש והגפרית, ששפכו על רבין החברים לסיעתו ואנשי תקשורת, בעיקר משה נגבי, שרעדו מזעם ומאימה, כאשר הוא קיים את הבטחתו – “אני אנווט, אני אנהיג, אני אכוון, אני..”, כאשר כל הסקרים הראו ל”עבודה”, בראשות ה”טפלון”, רבין, נפילה מוחצת על הקרשים, נוק-אאוט מוחלט!                                                                                ה”ימין” היה צריך רק לחכות בשקט ולפנות מקום לנפילת ה”עבודה” מלוא קומתה ארצה. אך מישהו שלח יד תומכת ל”עבודה” וניסה לעצור את הנפילה בשלש יריות, אך פספס והעבודה נפלה. לא בעצמה שהובטחה טרם הפרובוקציה, אך כואבת וסופית בהחלט.

עובדה היא: גם שהתחיל “צייד המכשפות” (ע”ע מרגלית הר-שפי ה”מתנחלת”), במחול שדים והחלקה אמנותית על דמו של רבין, כשהציבור הנרדף, על-ידי רודפיו המקצועיים, גדולי שונאי ישראל בכל הזמנים, השמאל, התיישב אוטומאטית על ספסל הנאשמים לעשות “חשבון נפש” ולהתנער מן ה”עשבים השוטים”, “העבודה” נפלה!!  הלוזר שוב הפסיד.. אז, היום הוא נשיא!

(זו השיטה בשמאל, ככל שאתה חדל אישים גדול יותר, יש לעשות יותר להזמת האמת הזו, ואתה נבעט גבוה יותר. אילולא התנדב “מר בטחון”, רבין, לירות ב”אלטלנה”, שהניפה דגל לבן, מעשה שמילא את רבין ברוח גבורה, בן-גוריון לא היה גומל לו בתפקידים, שבהם לא היה זוכה, אילו נאלץ להתחרות עליהם בראויים ממנו, שכן הוא היה סוציופת, מוגבל, נפשית וקוגנטיבית. וכן, היה עילג שפה. ומעל הכל – פחדן!).

מחול השדים נתגלה כ”מחול ויטוס הקדוש”. מחול עיוועים של אנשי עיוועים!

מעולם לא עלה בדעתו של ה”ימין” לדרוש “חשבון נפש” ואף לבוא חשבון עם השמאל=”מדינת ישראל”, על קידום תכנית השלבים הערבית לחיסול הישוב היהודי בארץ ישראל, על אלפי גופות יהודים.

ו”ראש ממשלה בישראל” מבטיח להמשיך בפשעים; אין מנוס, לדבריו, ממנוסה נוספת מארץ ישראל ומריכוז היהודים ב”גבולות אושוויץ”. הוא גם מנסה לשכנע את כל העולם, שאין מנוס מביצוע הפשע המזוויע הזה… האיש הזה ומשפחתו צריכים היו מזמן להיזרק לכלא, ובוודאי להיות תחת מעקב שירותי הבטחון. איך ייתכן שבעלה של משתפת פעולה עם רוצחי העם היהודי ואב ילדיה, שמעשה אמם בידיהם, משמש ראש ממשלה במדינה אותה הם מבקשים להשמיד? מישהו יכל להסביר?

אני יכולה – זו מורשת ה”מדינה שהשמאל בנה” לחורבן ה”עולם הישן”, העולם היהודי!! אולמרט הוא רק פודל חולה כלבת, שהיה מוכר גם את אמו יולדתו, כפי שמכר את אביו, כדי לקדם את האינטרסים שלו, במקרה זה, בין השאר, סגירת תיקים פליליים.

אולמרט אינו צריך לחשוש כלל. כלומר, אם לשמאל אין כוונות לחסל אותו, כדי לארוג עלילת דם חדשה. שום יהודי שפוי לא יבזבז עליו כדור. את המגיע לו יקבל מידי שמים. וחבל שכך. שכן, לו הייתה כאן מדינה יהודית ולא מדינה אנטישמית, האיש היה עומד מזמן למשפט העם, למען ישמעו וייראו כל עמי תבל; היו יודעים כי יש דין ויש דיין בישראל. אבל אין! וזה חבל! וזה הקטע המצער בחיסול רבין – הוא צריך היה לעמוד לדין, יחד עם כל פושעי אוסלו, וגם זה היה באיחור של 45 שנה, שכן צריך היה לקבל כמה מאסרי עולם מצטברים כבר אז, בתש”ח, ובכלא לא היה מוסיף להזיק ולא היה נרצח! מעניין אם היו מניחים לרוצח המתועב הזה להתייחד עם לאה, ולהביא את ילדיהם, נכדים לרוזה האדומה, שונאת ישראל, לעולם!

קטעים מתוך – “הממשלה אכלה אותה”

    דן מרגלית, “הארץ”, 16.2.1995

            קטעים מתוך “כליא ברק”

   ישראל הראל, “הארץ”, 16.2.1995