הערב התכנסנו להעניק ל-7 נבחרינו את אות “אביר הלוחם בפשע לשנת 2007”, שחלקם עשו ועושים עד היום  מפעל חיים במאבקם בפשע ובשחיתות: ח”כ זהבה גלאון; ח”כ פרופסור אריה אלדד; משה מזרחי, ניצב בדימוס; משה טוב, רב פקד בדימוס; שמואל רוזנבלום, סגן מפקח בדימוס; יעקב עייש, רב פקד בדימוס; אברהם שינברג ז”ל, רב פקד בדימוס.

התנועה קמה בסוף שנת 2006 והציבה לה מטרות ויעדים לצמצום ממדי הפשיעה והשחיתות ולעשיית צדק חברתי במצע של חוק וסדר ציבורי.

רבים הם אלה האומרים לי ולחברי “מה אתם מסוגלים לשנות, הרי הכול במדינה רקוב ומושחת והכול מסריח מהראש”, ואני אומר להם: “המצב הזה הוא רק בגללכם, כי אתם יושבים בחיבוק ידיים ושותקים  וכך נותנים לזה לקרות”.

מאז ומתמיד הייתה פשיעה ואנו בתנועה לא מתיימרים לחסלה. אבל, פשיעה כזו חמורה, שבאה לידי ביטוי בפשע מאורגן ואלים, כאשר בכול יום נרצחים בני אדם, ושוטרים ושופטים מאוימים ומחוסלים ללא פחד וחשבון לחוק ולמשפט, עוד לא הייתה, כי אין כבר הרתעה, כבוד ובושה.

“הפשע המאורגן”, שאותו נוהגת משטרת ישראל לכנות בשמות ארגוני פשיעה ו/או משפחות פשע ולא אומרת במפורש “פשע מאורגן”, כי מדובר בהון ובשלטון, שהוא חלק בלתי נפרד ממרכיבי הפשע המאורגן – ולא צריך להיות חכם כדי להבין את הסיבות.

הפשע המאורגן הוא אשר, למעשה, צריך להדאיג אותנו ברמה הלאומית מכל פשיעת רחוב, כי עיסוקו גם בשחיתות, וכאשר קיימים פחד ואלימות, כי יש נורמות של קבלת שוחד במוסדות השלטון, ההחלטות המתקבלות לא חיוביות לטובת הציבור הרחב ומתקבלים חוקים בכנסת, שאינם רצויים לציבור הרחב ולאופן אכיפת החוקים. כך הופכת המדינה ואזרחיה ככלי שרת בידי זרועות הפשע המאורגן, שמיצר את “חייליו” בכל הרמות – כולל ברמת השטח. החיילים הללו הם שלמעשה פוגעים באיכות חיי היום-יום, דבר שהוא כסרטן המתפשט והורג.

הפשע המאורגן הוא אשר תומך ושולח ומממן את ה”חיילים” –

כי הוא זה שקונה את הרכוש הגנוב;

כי הוא זה שמבצע את האלימות המסוכנת;

כי הוא זה שיוצר את הענישה הבלתי חוקית ועומד מאחוריה;

כי הוא זה שמבריח ומייבא את הסמים המסוכנים;

כי הוא זה שמפעיל את בתי הקאזינו שדרכם זורם ההון השחור ורבים הם שמפסידים בקאזינו והולכים בדרכי הפשע להחזיר חובות;

כי הוא זה שמפעיל בתי זונות וסוחרים בנשים לזנות, הכולאים ומכים אותן;

כי הוא זה שמשחית נבחרי ועובדי ציבור הפוגעים בכלכלת ישראל;

כי הוא זה שהגיע עד לרמת המחוקק ולממשלה, למשטרה ולגופי המיסים באוצר ואינו משלם מיסים במיליוני ש”ח חובות לאוצר המדינה.

ועל כן הפשע המאורגן הוא מדאיג במיוחד את התנועה שלנו וצריך להדאיג במיוחד את רשויות החוק במדינה, את המחוקקים, את הממשלה ואת כל אחד מאזרחי המדינה. זאת היא חובתנו לטפל בכך למען הצלת אזרחי המדינה, ילדינו ונכדינו, שיוכלו בעתיד לחיות בכבוד ובחרות, ללא פחד ובביטחון מלא בצדקת הדרך. אנו חייבים להם, להיאבק נגד הרשע והפשע בעדיפות לאומית ולא כדרך אגב, ולהצביע נכון ובאחריות גדולה בבחירות הקרובות לכנסת ולרשויות המקומיות.

לפיכך התנועה למאבק בפשע ובשחיתות בישראל עוסקת במטרות וביעדים שעיקרם הם:

1.            מאבק ציבורי למען משטרת ישראל, פרקליטות המדינה, בתי המשפט ושירות בתי הסוהר, קרי, במערכת אכיפת החוק שתהיה חזקה, יעילה וצודקת. תמיד צריך לזכור, שיש לנו רק מדינה ומשטרה אחת וטוב שכך וחובה לחזקה ולתת בה אמון, גיבוי ותקווה.

2.            מאבק ציבורי לצמצום העוני כגורם לפשיעה. צמצום העוני חייב להיות יעד לאומי.

3.            לפעול למען הקנית חינוך נגד פשע ואלימות מגיל גן חובה.

4.            מאבק ציבורי נגד הפשיעה והשחיתות בישראל על ידי יצירת  חוקים הקובעים נורמות התנהגות, סמכויות וכלי חקירה ומשפט ובמיוחד לענישה מחמירה בעבירות של אלימות נגד נבחרי ועובדי ציבור שוטרים,שופטים, עורכי דין, ראשי עיר על רקע מילוי תפקידם. בזמנו, רצינו עונש מוות לרוצחי בעלי תפקידים כנ”ל כמובן רק על רקע מילוי תפקידם אבל, אמרו לנו שזה לא ילך ועכשיו אנו דורשים את ביטול החנינה וביטול זכויות יתר של תנאי נופש בכלא, התייחדות מינית ומאסר עד המוות, כי חייב להיות מחיר כבד לרוצח מהסוג הזה.

5.            לפעול ציבורית למען קורבנות הפשע ובני משפחתם.

6.            לפעול ציבורית למען שיקום העבריינים בעת מאסרם ואחרי שחרורם.

בקיצור, היעדים שהצבנו הם רבים, כי מצב הפשיעה מחייב מהפך בדרכי החשיבה ובשיטות הפעולה שיהיו אפקטיביות ומועילות והרשימה ארוכה, והעיקר שבהם היא הדרישה מהממשלה להקים ועדת חקירה ממשלתית שתחקור את מחדלי המשטרה ויכולותיה ושתסיק מסקנות והמלצות במערכות, שתביא לרפורמה משולבות של כל גורמי אכיפת החוק שגם הן חסרות יכולות מספיקות ומבלי לחפש כול אשמים למצב שאליו נקלענו.

התשובות שקבלנו הן:

ראש הממשלה מתנגד וכך גם השר לביטחון פנים ולעומת זאת בכנסת יש תומכים וביניהם חברת הכנסת זהבה גלאון, שנמצאת איתנו היום ואמרה לנו שאומנם אנו צודקים, אבל אין סיכוים לרוב בכנסת הזו ולכן, חבל על המאמץ והזמן.

אנחנו בתנועה יודעים ומשוכנעים, שבלי ועדת חקירה כזאת לא יזוזו דברים ולא יחול שינוי משמעותי וכי אם לא יהיה שילוב בין כול זרועות אכיפת החוק וגם אם תהיה משטרה יעילה, השפיטה והענישה יפגרו אז לא יהיה פתרון והפשיעה תתעצם.

שמחנו לשמוע, שהמשטרה עושה רפורמה מבנית, כך שתהיה משטרה פדרלית, ארצית רק למאבק בפשיעה ובפשע המאורגן, ומשטרה אזורית שתעסוק בשאר התחומים וזה מה שהמלצנו לשר לביטחון פנים מר דיכטר במשך השנה הזאת וסביר להניח שהוא אשר השפיע על המפכ”ל הנוכחי, שהוא מקצוען בתחום הפשיעה יותר מקודמו שבא ממג”ב. נאחל להם ולנו הצלחה.

המשטרה חייבת לשנות את הקונספציה בשיטת הלחימה בפשע ברמת הרחוב, ולהפסיק להישען על מתנדבים וסיורים גלויים שאינם יעילים ואינם מצמצמים את הפשיעה, אלא רק נותנים לציבור אשליה שיש ביטחון ונוכחות משטרה בשטח ולמעשה הם לא יוצרים מניעת פשעים, ולכן צריך לעבור לשיטה של גילוי פשעים בעדיפות ראשונה וזאת רק עם כוחות הבילוש והמודיעין בחשיפה ואליהם, חובה וצריך להזרים את עיקר התקציב.

היכולות של משטרת ישראל ושל מערכת אכיפת החוק להתניע ולהניע קדימה  את תהליכי החקירה, העמדה לדין והמשפט עצמו, כיום, הן לפי דעתי המקצועית, מוגבלות ובלתי אפקטיביות.

המחוקקים רצו לשמור על כבוד האדם וחירותו וכרסמו מסמכויות המשטרה ומבתי המשפט לעצור, למנוע ולחקור באין מפריע וגרמו למשטרה ולציבור הרחב נזק רב ללא תועלת וכך הם  גרמו בעקיפין וללא כוונה לפשיעה ברמה ובהיקף כזה.

המשמעות היא שלא רק המשטרה אשמה במצב וחובה לתקנו מיידית ולהחזיר לה בחוק את כלי החקירה והמשפט.

רשימת היעדים שלנו ארוכה ולא ניתן כאן ועכשיו לפרטם מפאת חוסר הזמן, שמוקדש למעשה לטובת הטקס, עלינו בתנועה חובה לחדד את הדברים ולהיאבק ציבורית בכנסת ובממשלה ובמיוחד לעורר את המשטרה והציבור לפעול ליישום המטרות והיעדים של התנועה, כי אחרת יהיה מאוחר.