האם ציפי לבני רומזת בנחישות שהיא הייתה בוחנת, או בוחנת בנחישות שהיא הייתה רומזת?

האם ציפי לבני רומזת בנחישות שהיא הייתה בוחנת, או בוחנת בנחישות שהיא הייתה רומזת?

שמחה ניר, עו”ד
10.10.2013 19:58
הצילום - להמחשה בלבד

הצילום – להמחשה בלבד


ראש המטה של שרת המשפטים מתיימר לדבר בשמה, אבל כל מה שהוא יכול לומר זה רק ניחושים נחושים בקשר לאפשרויות שהיו, “אילללו” *** לו אני שר המשפטים, הוולב”ש הייתה לישיבה מיוחדת תוך 24 שעות, וורדה אלשיך הייתה עפה מזמן.



“לייק” לדף הפייסבוק עו”ד שמחה ניר – שר
המשפטים הבא

המאמר
ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

תחת הכותרת שרת המשפטים לבני רומזת: הייתי מדיחה
את השופטת ורדה אלשיך
מגלה לנו הילה רז (דה מארקר, 6.10.2013) גדולות ונצורות
(בינתיים פורסמו דברים דומים גם בגלובס):

ראש המטה
של לבני הבהיר במכתב לעו”ד רפאל ארגז, שהתלונן נגד השופטת אלשיך, כי אלמלא היתה
השופטת מודיעה על פרישתה בקרוב, היתה השרה בוחנת את הצעדים שבאפשרותה לנקוט ופועלת
בנחישות לטיפול בממצאי התלונה.

השאלה הראשונה היא מדוע השרה לא חותמת בעצמה על המכתב הזה.
אני מציג אותה במקום הראשון, משום שלא רק שזו תופעה בלתי נסבלת, אלא משום שבמשרד
המשפטים הזה כאשר עונים “על דעת השר”, אין שום וודאות שלשר בכלל יש
“דעת”, וקרוב לוודאי שפקיד כלשהו מחליט מהי “דעתו” של השר,
בלי לשתף את השר, ובלי
שהשר בכלל יודע מה מבשלים “בשמו”
.

ומה פשר “בוחנת” את הצעדים שבאפשרותה לנקוט?

האם שרת משפטים בישראל לא יודעת אילו צעדים
“באפשרותה” לנקוט?

בקדנציה הנוכחית לשה ציפי לבני היא שרת המשפטים כבר כחצי
שנה – הרבה לפני שורדה אלשיך הודיעה על כוונתה “לפרוש בקרוב”. מה מנע
ממנה, ביומה הראשון בתפקיד, להביא לוועדה לבחירת שופטים הצעה להעיף את אלשיך
לאלתר?

ועוד, על סמך אותו המקור:

סגנית נשיאת
בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופטת ורדה אלשיך, שביקשה לפרוש באמצע נובמבר מכס השיפוט,
לא תוכל להתמנות לתפקידים בעלי אופי שיפוטי שבסכמות מינויה של שרת המשפטים, ציפי לבני
– כך עולה ממכתב ששיגר בשבוע שעבר ראש המטה של לבני, עו”ד הושע גוטליב, לעו”ד
רפאל ארגז. … גוטליב רמז כי אם השופטת אלשיך לא היתה מודיעה על כוונתה לפרוש בקרוב,
היתה השרה לבני פועלת להדחתה
.

שאלה: אם, אלמלא הפרישה הקרובה, הייתה לבני פועלת להדחתה של
אלשיך, הרי שהשרה כבר יודעת מהן האפשרויות, ואם זה רק “רמז” – מי בכלל
מבטיח שלבני אמנם הייתה פועלת כפ]י שראש המטה מצהיר?

וגם זה עו”ד לא הכל:

בתשובה לפנייתו
של ארגז ציין גוטליב כי השרה לבני לא כיהנה בתפקיד במועד קבלת ההחלטות בעניינו של ארגז
לפני כשנה וחצי. לעניין התלונה השנייה, בעניינה של החייבת סייג סופר, הוא מבהיר כי
“במצב דברים רגיל, היתה שרת המשפטים בוחנת את הצעדים שבאפשרותה לנקוט בעקבות החלטת
הנציב. זאת גם על רקע החלטת הנציב בתלונה הראשונה ובהתחשב במכתבו של נשיא בית המשפט
העליון מיום 30 ביולי 2012 בו ציין כי הוא רואה את הדברים בחומרה, הזהיר את השופטת
‘מפני הישנות מקרים דומים בעתיד’ וצירף את הדברים לתיקה האישי
“.

נו, אז מה אם ציפי לא הייתה שרת המשפטים לפני שנה וחצי, כאשר
קודמה בתפקיד, יעקב נאמן-לעצמו, החליט שלא להעיף את אלשיך? האם השרה שהחליפה אותו
לא יכלה לגבש דיעה משלה?

בהמשך אנחנו רואים התייחסות להחלטה נוספת של הנתל”ש,
שמצא כמוצדקת תלונה נוספת של אלשיך, והשאלה היא מדוע רק “לבחון”, ומדוע
לתת לשופטת “חנינה” על סמך זה שהיא “ממילא פורשת”?

ועו”ד:

גוטליב מציין
עוד כי השיקולים שלא להדיח את השופטת אלשיך נועדו שלא לפגוע במתדיינים בפניה
“על שולחנה (של השופטת אלשיך – ה”ר) מצויים תיקים על סף סיום, בהם התנהלו
דיונים לא מעטים, אשר הפסקת הטיפול בהם תגרום נזק ממשי למתדיינים.

שטויות: בכל מקום בו מעיפים שופט נשארים תיקים
“פתוחים” שיש צורך להעבירם לשופטים אחרים, ואם נקבל את
ה”הסבר” הזה, לעולם לא נוכל להעיף שופטים.

ועושד מפי ראש המטה:

“יובהר
כי שרת המשפטים אינה סבורה כי יש בהודעת השופטת אלשיך על פרישתה כדי לרפא את הפגמים
שתוארו בהחלטות בעניינה”.

אז אם השרה לא סבורה שהודעת הפרישה מרפאה את הפגמים
שבהתנהגותה של השופטת – מדוע לשלם מס-שפתיים, ולא לעשות את מה שצריך לעשות?

והנה הצימוק שבעוגה:

לקראת סיום
הוא רומז במכתבו כי אלמלא השופטת אלשיך לא היתה מודיעה על פרישתה היתה השרה שוקלת להדיחה.
גוטליב מאותת על מאבקה המוצלח של לבני בקדנציה הקודמת שלה להדיח את השופטת לשעבר הילה
כהן. ב-2005 הועמדה כהן לדין בבית דין משמעתי של השופטים לאחר שפיברקה פרוטוקולים של
דיונים שלא התקיימו. שופטי בית הדין המשמעתי גזרו עליה נזיפה והעברה לבית משפט אחר,
אך השרה לבני התעקשה להדיחה מכהונתה. בצעד תקדימי כינסה לבני את הוועדה למינוי שופטים
והביאה להדחתה של כהן.

אז הנה התשובה, מר גוטליב, מפיך-אתה: קודם אתה אומר שהשרה
“הייתה שוקלת”, אבל אתה עצמך מגלה לנו שכבר בקדנציה הקודמת שלה בתפקיד
הזה ידעה ציפי לבני מה עושים במקרים כאלה, ואפילו שהם בהרבה פחות חמורים.

ועו”ד שני צימוקים:

במכתבו הנוכחי
מזכיר גוטליב כי “שרת המשפטים פועלת בנחישות לטיפול בממצאי תלונות כנגד שופטים
המובאים לפתחה, כפי שהוכיחה בכהונתה בעבר ובכהונה הנוכחית”. בסיכום המכתב מודיע
גוטליב כי “אין ספק שחומרתה של כל אחת מהחלטות הנציב, כמו גם הצטברותן, יעמדו
לנגד עיני השרה בעתיד במקום בו יובא עניינה של השופטת ביחס למינויים שבתחום סמכותה
של השרה”.

ואני שואל איפה הנחישות?

במקרה הקודם אנחנו יודעים: ציפי גילתה שהיא “חכמה על
חלשים”, על שופטת קטנה בבימ”ש לעניינים מקומיים, אשר יחסה לנאשמים היה
לצנינים בעיניה של הרשות המבצעת, ומבצע אדיר של יחסי-ציבור שליליים נתן לה רוח
גבית.

אבל במקרה הזה אנחנו מטפלים בורדה אלשיך, מפרקת-המיליארדים,
ורדה אלשיך, בעלת הפה הגדול, ורדה אלשיך שאנחנו לא יודעים מה היא לחשה לגרוניס
באוזן, כדי שזה יירד מעליה.

וחוץ מזה – מה זה “אין ספק”, זולת הבעת דיעה
פרטית, שאינה שונה מדעתו של כל אדם, ואינה מחייבת את השרה הנוכחית – ובוודאי שלא
את השרים שיבואו אחריה.

וחוץ מזה – מי אמר שורדה אלשיך בכלל מעוניינת במינויים
כאלה?

______________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות –
נא לשתף!

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן
אלישבע”
*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף
הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר
*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה:
זרוק
אותו לאיראנים
איך
נפטרנו מאשר גרוניס



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר