25/05/2008.

לכב’

שר המשפטים

פרופ’ דניאל פרידמן

משרד המשפטים

רח’ צלאח א-דין 29

ירושלים – 49049

                        הנדון: פשע נגד האנושות.

                        שר נכבד,

                        לפני שנים רבות, כנסת ישראל הגדירה את המונח “פשע כלפי האנושות” (להלן פכ”א) ומה הם הפשעים הנכללים בסוג זה של פשע. בין אלה, הוגדר גם כפכ”א, “גירוש של אוכלוסיה אזרחית” (מביתם).

                        למיטב ידיעתי, אין סייגים להגדרה הזו. לא כתוב שבנסיבות כאלה ואחרות כן מותר לגרש אוכלוסיה כלשהי. זאת משום שגם על פי החוק הבינלאומי, גירוש אוכלוסיית אזרחים מביתם הוא פשע חמור, יהיו הסיבות לכך אשר יהיו.

                        דהיינו, כאשר ממשלת ישראל גירשה אלפי יהודים מביתם בגוש קטיף או מצפון השומרון, הממשלה ביצעה פכ”א, הן על פי החוק הישראלי והן על פי החוק הבינלאומי. יתירה מזו, ההגדרות של פכ”א מופיעות בחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש”י – 1950!!!

                        זאת אומרת: בהתנתקות, ממשלת ישראל, בתמיכת היועץ המשפטי לממשלה, בתמיכת הכנסת ובהסכמת בג”ץ, ביצעה פכ”א נגד אוכלוסיית יהודים, על פי חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם!!! אם מישהו יגיד לי שיכול להיות אבסורד יותר גדול מזה, לא אאמין לו.

                        ושאיש לא יגיד לי שהחוק הזה מתייחס רק לנאצים. הרי פשע הוא פשע, הוא פשע, בין אם נעשה על ידי אדם עם ציור של צלב קרס בשרוול או על ידי אדם שאין לו ציור כזה. בדיוק כפי שלא ניתן לומר ששוד בנק הוא פשע רק אם בוצע ע”י אדם שחור אך הוא אינו פשע אם בוצע ע”י אדם לבן.

                        כעת אדוני, ראש הממשלה בה אתה נמנה, מתכוון לגרש אלפי יהודים מרמת הגולן בתמורה לפיסת נייר עם חתימת עריץ בשם אסד.

                        תהיה התמורה לגירוש הזה אשר תהיה, אודה לך מאד באם תבהיר לו שהחוק אינו מאפשר לו לגרש מביתם, אוכלוסייה שלמה של אזרחים, אלא אם כן, הוא רוצה לעמוד לדין על פכ”א על פי חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם!!! (כאילו לא מספיקה העובדה שהוא יצטרך, ככל הנראה, לעמוד לדין על עבירות אחרות שכרגע נחקרות ע”י משטרת ישראל).

                        בהזדמנות זו, הרשה לי לחזק את רוחך ואת ידייך במהפכות שהנך עושה במערכת המשפט בישראל. מאד אהבתי והתרשמתי מהתשובה שלך לאהרון ברק, על דפי ידיעות אחרונות, ב-10/04/2008. יישר כח.

                        בכבוד רב,

                                                                                                משה רוזנבלט