תוכנית ויסקונסין: פגיעה בעיקר בנשים

67% ממשתתפות התוכנית הן נשים. יחד עם זאת, התוכנית תוכננה והיא מיושמת מבלי שיבוצע ניתוח מגדרי של אוכלוסיית המשתתפים ומבלי שיאספו נתונים באשר לצרכיה.

[ ::: נשים ::: ]

2006 / 07 / 02

בימים אלה מתפרסם נייר עמדה של פורום “נשים לתקציב הוגן” הבוחן את השלכותיה של תוכנית ויסקונסין על נשים. בנייר חושף הפורום את העובדה לפיה תוכנית ויסקונסין היא למעשה תוכנית לנשים: 67% ממשתתפות התוכנית הן נשים. יחד עם זאת, התוכנית תוכננה והיא מיושמת מבלי שיבוצע ניתוח מגדרי של אוכלוסיית המשתתפים ומבלי שיאספו נתונים באשר לצרכיה. כתוצאה, התוכנית, על מטרותיה והאמצעים שהיא מקצה למימושן, אינה מתאימה לנשים ואף פוגעת בהן.

במסגרת התוכנית נשללות מדי חודש קצבאותיהן של אלפי משפחות מסיבות שונות. אמנם הנתונים שפורסמו עד כה (אם על ידי המוסד לביטוח לאומי ואם על ידי מינהלת התוכנית), אינם כוללים פילוח מגדרי ולא ניתן לדעת מהו שיעור הנשים שקצבתן נשללה, אולם, ידוע כי נשים היוו לפני התוכנית 65% מסך מקבלי קצבאות הבטחת ההכנסה בישראל.

התוכנית מתבססת על ההנחה לפיה בישראל שיעור ההשתתפות בכוח העבודה האזרחי נמוך משמעותית בהשוואה לממוצע במדינות החברות בארגון המדינות התעשייתיות: ה-OECD, אולם בחינה של הנתונים מראה כי הם מתייחסים לגברים: 83.2% מהגברים הישראלים משתתפים בכוח העבודה בהשוואה לשיעור ממוצע של 92.1% בארצות ה-OECD. מנגד, שיעור ההשתתפות של נשים ישראליות בכוח העבודה האזרחי דומה ואף גבוה משיעור ההשתתפות הממוצע של נשים במדינות OECD: 70.4% לעומת 69.2%.

בהיעדר ניתוח מגדרי, לא מוקצים משאבים ואמצעים מתאימים לנשים:

1. במסגרת התוכנית אין אכיפה ממשית של שכר ותנאי העסקה הוגנים ואין התייחסות לסוגיית העובדות העניות, וזאת למרות שנשים מהוות כשני-שלישים מן השכירים בקבוצות השכר הנמוכות במשק ו-75% מכלל העובדים במשרות חלקיות “בניגוד לרצונם”.

2. לא נעשה ניסיון ממשי להשמות במשרות קבועות וארוכות טווח; בנוסף, מאז תחילתה חלה עלייה בשיעור השתתפותן של נשים בתוכנית. כלומר – יציאה מהתוכנית והשמה בעבודה מאפיינות בעיקר גברים.

3. התוכנית אינה מציעה כמעט הכשרות מקצועיות או תוכניות להשלמת השכלה; במקום הכשרה מקצועית, מופעלות חלופות זולות, כדוגמת סדנאות “ללימוד הרגלי עבודה”, לחיפוש עבודה ולכתיבת קורות חיים. נשים מקבלות לעתים יום “הכשרה” נוסף על זה של הגברים, המוקדש לסדנת טיפוח. אשה שמסרבת להשתתף, מסכנת את קצבת הקיום שלה.

4.  רבות ממשתתפות התוכנית, בעיקר בקרב הנשים הערביות, הן מבוגרות. רובן לא למדו כלל או שרכשו השכלה יסודית בלבד; והן מעולם לא עבדו מחוץ לבתיהן. התוכנית אינה נותנת מענה ראוי לנשים אלה.

5. ראיונות עבודה, סדנאות ל”למידת הרגלי עבודה” ופרויקטים של “שירות לקהילה” מתקיימים בשעות בהן אין מסגרות טיפול בילדים. תוכנית ויסקונסין עצמה, אינה מספקת מסגרות כאלה.

דרישות והמלצות פורום נשים לתקציב הוגן:

1. יש לבטל את תוכנית ויסקונסין. התוכנית במתכונתה הנוכחית נכשלת בשילוב נשים בשוק העבודה.

2. יש לספק מסגרות טיפול ראויות לילדים ומטופלים אחרים.

3. יש להשקיע בשיפור כישוריהן של נשים והתאמתם לדרישות של שוק העבודה. בהקשר זה על המדינה ללמוד מעמותות הפועלות בשטח מזה זמן רב ורכשו את הניסיון והמומחיות הנדרשים ליישום תוכניות לקידום נשים לעבודה.

4. הממשלה צריכה להשקיע בתוכניות תעסוקה מותאמות ומתוקצבות למאפיינים ולצרכים המובחנים של האוכלוסיות השונות.

5. בתנאי שוק העבודה הקיימים, אין טעם באילוץ נשים מבוגרות, שמעולם לא עבדו מחוץ לביתן, לעבוד כשכירות בשוק העבודה. כל עוד אין תוכנית תעסוקה המותאמת לנשים אלה, יש להניח להן לעבוד בביתן.

6. על ממשלת ישראל להקצות תקציבים לאיתור, יצירה ושיפור מתמיד של מקומות תעסוקה מתאימים לנשים.

7. ולבסוף, כל תוכנית המבקשת לעודד תעסוקה חייבת להקצות משאבים ליישום תנאי העסקה הוגנים ולפיקוח עליהם.

המסמך פורסם על ידי פורום “נשים לתקציב הוגן” המונה עשרות ארגוני כלכלה, חברה ונשים, ופועל לקידום מדיניות כלכלית הוגנת לנשים. לפרטים נוספים: רכזות “נשים לתקציב הוגן”: יעל חסון, 03-5608871 ועולא שתייוי, 052-4750589.