לדף הפייסבוק של האתר

היכנסו והצביעו “לייק” (“אהבתי”)

ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר חדש

קדימה לארמגדון

הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית פרסמה לאחרונה דו”ח בנוגע לאיראן ממנו אנו למדים כי באיראן מתבצעת פעילות גרעינית במישור הצבאי.

הדו”ח לא הפתיע איש, לא רק בגלל ההדלפות הרבות על הכתוב בו עוד טרם פרסומו, שהרי ברור לכל בר דעת העוקב אחר היריבויות השונות הקיימות באזורנו, שאיראן לא תותיר בידי ישראל את המונופול על החימוש הגרעיני במרחב שלנו.

דו”ח הסוכנות הזין דלק נוסף למאמצים הישראלים לשכנע את ארה”ב ובעלות בריתה באירופה לנקוט במהלך צבאי נגד התשתית הגרעינית באיראן, תוך רמיזה ברורה כי אם הם לא יעשו זאת ישראל תנקוט פעולה עצמאית. אני מקווה שהנשיא אובמה לא יתפתה להפצרות ממשלת ישראל ושרתיה משדולת איפא”ק ליזום פעולה צבאית, שהרי גם פעולה צבאית אמריקאית יכולה לסחוף את האזור למרחץ דמים נורא. די לו במלחמות עיראק ואפגניסטן המדממות והכושלות שירש מהנשיא בוש, הוא לא זקוק למלחמה שתישא את שמו. נקווה שיעמוד לו הכוח גם לרסן את ישראל.

איראן מחקה את ישראל במדיניות העמימות. שעה שמתחת לפני הקרקע ממשיך הממשל האיראני לפעול במרץ רב למען חימושה הגרעיני, על פני הקרקע מצהירים ראשיה, כי אין להם צורך בנשק זה. הנחת העבודה שלי היא כי ממשלת איראן משקרת בנושא זה בדיוק כמו ממשלת ישראל, ויתכן כי במרתפיה כבר מוטמנים פצצה או שתיים.

עד כמה המצב הוא נפיץ, מסוכן ומטורף אנו למדים ממאמר שהופיע ב”הארץ” (15 באוקטובר 2011), העיתון הנחשב ביותר בישראל, תחת הכותרת “איראן לא מסוכנת לישראל” מאת ד”ר אורי מילשטיין, המוצג כ”פילוסוף צבאי”. מילשטיין הוא מרצה באקדמיה הישראלית.  מילשטיין, איש ימין המקורב לראשי “הליכוד”,  לובש את אדרת ד”ר סטריינג’לאב וכותב כי גם אם יחליטו האיראנים להטיל פצצה  גרעינית על ישראל, “לא יסכן הדבר את קיומה של ישראל”.  במקרה הגרוע ביותר, ממשיך מילשטיין, תפתח איראן פצצה מהסוג שארה”ב הטילה על הירושימה, ואם היא תוטל על גוש דן, האזור הצפוף של ישראל, היא תגרום,לפי המודל היפני ל-200 אלף הרוגים ונזק לרכוש רב. לשיטתו של מילשטיין רוב מדינת ישראל לא תיפגע. בתגובה, הוא ממשיך, תפעיל ישראל את נשקה הגרעיני, בעל כוח הרס גדול בהרבה, ותשמיד את איראן. אם החיזבאללה וסוריה יסייעו לאיראן בירי אלפי רקטות לישראל תשמיד ישראל את סוריה ודרום לבנון, ותנשום לרווחה. כאילו אפשר להפציץ בנשק גרעיני את דרום לבנון ואת סוריה מבלי שנשורת רדיואקטיבית תכסה את  הגליל ומדינות שכנות לסוריה.

תסריט האימים של מילשטיין, מוגש לקורא בעטיפה רכה כלשהי בבחינת “נעמוד בזה ונצא מזה”. הוא עושה לעצמו הנחות. הוא מתעלם מהשפעות ארוכות הטווח של הזיהום הרדיואקטיבי שיפיל חללים למשך שנים ארוכות, הרבה מעבר לגוש דן,  שלא לדבר על  זיהום הקרקע, המים, החי והצומח. הוא מניח כי האיראנים יפתחו, במקרה “הגרוע מכל”, פצצה מדגם 1945 שהאמריקאים הטילו על יפן. האם האיראנים אינם מסוגלים לפתח פצצות אטום ומימן מודרניות כפי שעושה ישראל? ואם יחליטו להפעיל נשק גרעיני נגד ישראל, מדוע יסתפקו רק בפצצה אחת ולא יטילו שתיים או שלוש? ואיך ישראל תשרוד זאת?

מילשטיין הוא בעל מקורות טובים בצבא ובממשל הישראלים, והוא לא בדה את התסריט הזה מליבו בלבד. אני מניח כי אם הוא חושב כך, יש בצמרת הצבאית והמדינית מי שחושבים כמוהו, ונכונים למלחמת גוג ומגוג.

הדבר אך מחזק את העמדה שתומכת ודורשת את פירוז המזרח התיכון מנשק השמדה המונית, בדגש על הגרעיני, אבל גם הכימי והביולוגי, כדי שלאיש בממשל או בצבא באזור בו יש יותר מדי מנהיגים הטוענים לקשר ישיר עם היושב במרומים, לא תהיה האופציה לעשות שימוש בנשק זה. במסגרת זאת יש לכפות על ישראל את פירוק נשקה הגרעיני תחילה, והביולוגי והכימי בהמשך.

הנשיא אנס והמדינה אונסת

נשיאה לשעבר של ישראל משה קצב, הורשע באונס ונשלח ל-7 שנות מאסר. אין הרבה מדינות שמעמידות למשפט ומרשיעות את נשיאיהן על בסיס תלונות של עובדות ששרתו בלשכותיהם. זהו הצד המואר והראוי להערכה של מה שנותר מהדמוקרטיה הישראלית בתחומי הקו הירוק. הצרה היא שצד זה הולך ומתכסה בעננים שחורים וחומים. אם מספרם של שוחרי חרות האדם ימשיך להצטמק, לא ירחק היום ואפילה גדולה תכסה את ארצנו.

אם נשיא אנס נשלח ל-7 שנות מאסר על שני מעשי אונס, מה דינה של מדינה האונסת עצמה על עם אחר, שולטת בו, הורגת בו, שודדת אותו ומתעללת בו 44 שנים? חישוב לא מחמיר מראה כי שלושה מיליון מעשי אונס מתמשכים (כמספר המשוער של הפלסטינים תחת שלטון או שליטה ישראלית) יסתכמו בכמה מיליוני שנות מאסר.

המכבש הימני ממשיך לדרוס

בתהליך איטי אך מתמיד תופשים מתנחלים מספר הולך וגדל של עמדות מפתח. לאחר שרים מתנחלים, חברי כנסת מתנחלים, גנרלים מתנחלים, שופטים מתנחלים, נתפשו לאחרונה כמה עמדות מפתח נוספות על ידי מתנחלים, כמו למשל מנהל מינהל מקרקעי ישראל השולט על 92 אחוזים מהקרקע בישראל. עתה עומד להתמנות לראשונה גם שופט מתנחל לבית המשפט העליון, שופט בית המשפט המחוזי נועם סולברג, תושב ההתנחלות אלון שבות. באמתחתו כבר מספר פסיקות גזעניות.

כך קורה האבסורד שאין לו אח ורע, לפיו נושאי משרה מרכזיים בשלטון הישראלי כלל לא מתגוררים במדינה עליה הם שולטים.

במקביל ממשיך הרוב הימני בכנסת בחקיקה להגבלת פעילותם של ארגוני זכויות אדם. ועדת השרים לחקיקה אישרה הצעת חוק לפיה ייאסר על ארגוני זכויות אדם לקבל תרומות מממשלות, מהאיחוד האירופי וממוסדות האו”ם. כל זאת במדינה שממשלתה מקבלת מיליארדים מממשלות אחרות. עמותות הימין לא ייפגעו כי התרומות אליהן מקורן ביהודים עשירים או ארגונים פונדמנטליסטים נוצרים בארה”ב.

ראוי להכין מקלטים ליום סגריר.

האם האקדמיה הישראלית מאוהבת בראשי שב”כ?

אם נתחשב לשעה קלה בדימוי העצמי של ישראל, ונשייך אותה  לעולם הדמוקרטי, אזי אין עוד מדינה דמוקרטית בה תופשים קצינים בכירים שהשתחררו מהצבא, השב”כ והמוסד משרות כה רבות בכל תחומי החיים בישראל: פוליטיקה ארצית ומקומית, כלכלה, סחר נשק,  וכן, גם אקדמיה.

שני מינויים ראויים לפחות לתמיהה:

הראשון,  כרמי גילון, ראש השב”כ ב-1995/6, אחראי על כמה שכלולים בשיטות העינויים שגרמו לרצח נחקרים בחדרי החקירות, נאלץ להתפטר בעקבות רצח רבין, מכהן כיום כסגן נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים לקשרי חוץ. אלו הפנים שהאוניברסיטה רוצה להציג כלפי חוץ.  מה היה אומר על כך אלברט אינשטיין?

השני, עמי אילון, ראש השב”כ בשנים 1996-2000, מכהן מזה כשנה כיו”ר הוועד המנהל של אוניברסיטת חיפה ומתוקף זאת עומד עתה בראש ועדת  החיפוש לתפקיד נשיא אוניברסיטת חיפה. (למעוניינים, אפשר להגיש מועמדות עד ל-1 בדצמבר).

מה יש בהם, בראשי השב”כ, ששתי אוניברסיטאות מרכזיות  בוחרות בהם כאנשים ייצוגיים כלפי חוץ?

ככלל אוניברסיטאות בישראל אוהבות כנראה להתגדר באנשים שיצאו ממערכת היררכית נוקשה. אלוף עמוס חורב היה נשיא הטכניון במשך כעשר שנים, מנכ”ל אוניברסיטת בר אילן כיום הוא גונדר (מקביל לאלוף) חיים גליק שהיה סגן נציב שירות בתי הסוהר. והם לא היחידים.

להצטייד בקסדות

לפני כשבועיים הפגינו מתנגדי הכיבוש מול התנחלות ענתות שליד ירושלים. מתנחלים מההתנחלות יצאו חמושים במקלות לקראתם וחבטו בהם עד זוב דם. כמה מהם נזקקו לאשפוז בבית חולים. שוטרים לבושי אזרחית, מתנחלים אף הם,  היו עדים לאלימות המתנחלים אבל לא נקפו אצבע.

האלימות כלפי פלסטינים שהפכה כבר לשגרה, עולה מדרגה ופוגעת עתה גם בשוחרי זכויות אדם שבאים מתוך ישראל. זה רק עניין של זמן עד שמתנחלים יפעילו את נשקם נגד מתנגדי הכיבוש הישראלים. אין מנוס,  אלא להתחיל להצטייד באמצעי הגנה, כמו קסדות ואפודים חסיני ירי. פעם זעקנו בהפגנות “הפשיזם לא יעבור”. הוא עבר בשעתו בספרד והוא עובר עתה בישראל.

להכין את הדרכונים.

______________

לדף הפייסבוק של האתר

היכנסו והצביעו “לייק” (“אהבתי”)

ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר חדש