אפרים נוה, רב הקלגסים, מוציא גופות מקבריהן, כדי לבעוט בהן במגפיו המסומרים

לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר

 

לדף הפייסבוק של האתר

 

היכנסו והצביעו “לייק” (“אהבתי”)

 

ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר חדש

 

אקדים ואפתח בדברי שבח ותודה לעו”ד ד”ר חיים משגב, אב-בית-דין בביה”ד המשמעתי הארצי של לשכת עורכי-הדין, אשר הכשיר “יבוא” של אנלוגיות מימי המשטר הנאצי בגרמניה אל תוך השיח הציבורי בישראל של היום.

 

הזכרתי זאת במאמרי לשכת עורכי-הדין – משטרת המחנה, וגם במאמרי עורכי-דין יהודיים בגרמניה הנאצית – ומה אצלנו?

 

לא שאני זקוק למשגב (תרתי משמע) בעניין חופש הביטוי, אבל תמיד טוב שיש אילן גבוה להיתלות עליו, במיוחד כאשר אנחנו נמצאים על מגרש ה”אתיקה”, והאילן הגבוה הוא מכוהני האתיקה, בכבודו ובעצמו.

 

ובכן, למר אפרים נוה, המכנה את עצמו, בחיבה גלוייה, מן הסתם, אפי נוה, שהוא גם יו”ר משטרת המחנה התל-אביבית, מפריע השימוש במילה “קלגסים”, והוא מגיש קובלנה משמעתית כנגד עורך-דין (דורון ניר-צבי, לא קרוב שלי), אשר, במכתב לניצב-משנה אלברט אוחיון, מפקד מרחב שומרון במשטרה, כתב לו “פקודיך הם קלגסים שהגיעו כגנבים בלילה”. ולא זו בלבד שהוא מגיש קובלנה משמעתית, אלא שהוא גם מערער על הזיכוי בפני ביה”ד הארצי של הלשכה, אשר מקבל את הערעור, ומרשיע את עו”ד ניר-צבי, בקבעו כי “למונח זה יש היום קונוטציות שליליות (ההדגשה לא במקור) מעבר למונח ‘אכזריים’, המעמיד את השוטרים במעמד דומה לאויבים, שתכונותיהם ראויות לגינוי”.

 

אתה הבנת את זה, ברוך? אסור לומר דברים שיש בהם “קונוטציות שליליות”, ואסור להעמיד את השוטרים “במעמד דומה לאויבים, שתכונותיהם ראויות לגינוי”.

 

הפעם זה כבר לא “סגנון”. הפעם זו כבר מהות. הפעם זו כבר פגיעה בחופש להביע דיעה!

 

ואם זה פוגע בחופש להביע דיעה, היום זה על השוטרים, מחר של על השופטים, בבחינת שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך.

 

וטוב שהתחלנו עם השוטרים, ועם הפעולות אשר נעשו בשנים האחרונות כנגד ההתנחלויות והמאחזים ב”שטחים” (ואני נזהר שלא להיכנס לוויכוח הפוליטי עצמו, אלא רק לחופש להתווכח).

 

ראו את הסרטון הזה:

 

..

במיוחד החל מהשנייה ה-0:25 והשנייה ה-2:17.

 

חפשו ביוטיוב את כל הסרטונים העונים למילה עמונה, ואמרו בעצמכם, האין המילה “קלגסים” מתאימה לשוטרים אשר מכים באלותיהם ורומסים תחת פרסות סוסיהם את העומדים בדרכם – וגם את אלה אשר אינם עומדים בדרכם?

 

אכן, אפשר – אם רוצים – לתת תיאורים אחרים, אולי פחות חמורים ואולי אף כאלה המצדיקים את השוטרים, אבל זהו בדיוק החופש להביע דיעה, ומי שחולק – החופש הזה שמור גם לו.

 

נו, ואם הביטוי “קלגסים” יש לו “קונוטציות שליליות”, אז גם לביטוי “כגנבים בלילה” יש “קונוטציות” כאלה, ואם שופט לא מתייחס לטענות ולראיות, ו/או בודה מימצאים וקביעות אשר אין להם אחיזה בראיות ובטענות, וגם קובע כי החלטה מסויימת “אינה לפנינו”, למרות שהיא נמצאת בעמ’ 18 לפרוטוקול – אסור להגיד שהם פוסקים “כגנבים בלילה”, ובוודאי שלא שהם “משקרים במצח נחושה”.

 

לא, זה לא משום שהשופטים לא משקרים, ובמצח נחושה, אלא משום שהאמירה הזאת יש לה “קונוטציות שליליות”.

 

אז מהיום, חברים, אנחנו מקבלים את הביקורת באהבה, למרות שברון-הלב ועוגמת-הנפש – בתנאי שהיא תהיה חיובית …

 

ואם זה לא אותו ה-gleichschaltung מבית מדרשם של הנאצים ימ”ש – כבר לא ידעתי gleichschaltung מהו.

 

אפרים נוה, רב הקלגסים

 

אפרים נוה הוא היו”ר הנוכחי של ועדת האתיקה במחוז תל-אביב.

 

אפרים נוה מלין על כן שמאז נכנס לתפקידו, בשנת 2007, רב מאוד מספרן של התלונות של שופטים כנגד עורכי-דין, ואכן, אם בשנת 2008 הוגשו 83 תלונות כאלה, בשנת 2009 – 115, ובמחצית הראשונה של שנת 2010 לבדה הגישו שופטים 115 תלונות נגד עורכי דין – במספרן בשנה הקודמת כולה, זה לא משום שציבור עורכי-הדין השתנה והחל לפרוק עול – התנהגות של ציבור אינה משתנה בקפיצות כאלה – וזה לא משום שציבור השופטים השתנה, או שמספר החיכוכים בין עורכי-הדין לבין השופטים קפץ גם הוא.

 

לעלייה הדרמטית במספר התלונות של שופטים כנגד עורכי-דין, ישנו הסבר אחד בלבד: כאשר משדרים לשופטים “בואו תתלוננו” – הם באים ומתלוננים, וכאשר משדרים בואו תתלוננו יותר – הם באים ומתלוננים יותר.

 

זה פרי מעלליו של אפרים נוה.

 

הקלגס, דגימת-אקראי

 

כאשר אפרים נוה נכנס לתפקידו, הוא “קיבל” אותי עם 3+4 שנות השעיה, דהיינו משנת 2003 ועד שנת 2010, אבל זה לא הספיק לו, והוא דרש – וקיבל, עוד 10 שנות השעייה + הוצאת לצמיתות מהלשכה – הכל במצטבר, כמובן.

 

אבל גם זה לא הספיק לו, ועד עצם היום הזה הוא ממשיך לנהל נגדי הליכי “משמעת” על דברים שעשיתי – לטענתו – לפני שהוצאתי מהלשכה.

 

הוא הוציא את גופתי הנרקבת מקברה, כדי להמשיך ולבעוט בה.

 

אז הנה, גופתי הנרקבת חיה ובועטת, ומשיבה אש.

 

ומה מפריע לו, לקלגס? מפריע לו שאיחלתי לאדמונד לוי אבטחה צמודה עד יומו האחרון.

 

בינתיים, אגב, האבטחה סביב אדמונד אף תוגברה, וזה מראה שאני ידעתי בדיוק על מה אני מדבר.

 

אז אם זה מפריע לך, אדון נוה, אני מאחל לך את ההיפך: שלא תאובטח אפילו יום אחד.

 

וזה לא שאתה לא זקוק לאבטחה, ולו גורמי הביטחון היו שואלים לעצתי, הייתי אומר להם שגם אתה זקוק לאבטחה אישית מוגברת.

 

אתה זקוק, משום שאתה מסוכן לחירותם ולפרנסתם של עורכי-הדין, והתיזמור שלך עם ערכאות המשמעת של הלשכה – כולל ערכאות הערעור שבמערכת המשפט הכללית – עשויים להביא לכדי ייאוש בני אדם שחייהם נהרסו, והם משוועים לצדק וזועקים שמים-וארץ – אבל אין עונה.

 

הייאוש הזה יכול להביא אדם לידי התאבדות, לידי רצח, ולפעמים גם-וגם.

 

לא, אני לא מאיים עליך, ולא קורא לעשות לך את זה. אני גם לא נמצא בארץ, כך שזה גם בלתי-אפשרי מצדי – אפילו רציתי. אני רק מציג את הדברים כפי שהם נראים על ידי אחרים.

 

הנה, בשנת 2000 חזיתי למערכת המשפט מכה אנושה וכואבת, אשר יכולה לבוא לידי ביטוי גם ברצח שופט, וגם בהתאבדות של שופט, והנה, קיבלתם את זה גם בשנת 2004 (רצח השופט עדי אזר) ובשנת 2011 (התאבדותו של השופט מוריס בן-עטר).

 

אבל אתם תמשיכו לא להקשיב לחכמים מכם, ותבואו בתלונות על כך שהציבור רואה אתכם כ”אוטיסטים”.

 

אני נמצא מתחת מגפיו המסומרים

 

ראו את צמד-התמונות הזה:

..

מצא את ההבדלים

 

ואמרו בעצמכם: האין זה מצמרר?

 

ואל תזכירו לי את התמונה המפורסמת של יצחק רבין במדי האס-אס, כי אם רבין לא היה נרצח, היא לא הייתה זוכה לאלפי מאמרים על משמעותה, ואיש גם לא היה זוכר אותה.

 

אל תזכירו את התמונה הזאת, כי כבר הראיתי שמותר לעשות אנלוגיות עם המשטר הנאצי, ואם ניתן לעשותן באופן מילולי, מותר לעשותן גם באופן חזותי.

 

ואל תגבילו אותי בחופש-הגרפיקה, כי זה מה שאני רואה כאשר אני נמצא תחת מגפיו המסומרים של הקלגס הזה, והמסמרים מכוונים הישר אל עיני.

 

כן, הוא היה רוצה – ממש משתוקק – להוציא לי את העיניים, שלא אראה מה שהוא עושה.

 

והוא עושה זאת גם לכם, עורכי-הדין.

 

היום הוא חותר לראשות ועד מחוז תל-אביב, מחר הוא ירוץ לראשות הלשכה כולה.

 

דורון ברזילי, מאחוריך! …

 

דורון ברזילי רץ היום לראשות הלשכה, והוא יצר ברית של תמוך בי ואתמוך בך עם הקלגס אפרים נוה, אבל בסרט שכזה כבר היינו.

 

בבחירות של שנת 2003 הייתה ברירת כזאת בין יראון פסטינגר, שרץ לראשות הלשכה, לבין אילו בומבך, אשר רק לראשות ועד מחוז תל-אביב. הזהרתי את יראון שהוא נותן לבומבך פוזיציה טובה להתמודד נגדו בבחירות שלאחר מכן, ב-2007 – וכך הווה: אם בומבך היה נשאר בממדים של יו”ר ועדת האתיקה – תומכיו היו חוברים ליראון, ומפילים את יורי גיא-רון.

 

אומרים “והשאר היסטוריה”, אבל אני צופה שאם אפרים יזכה בראשות מחוז תל-אביב, בבחירות הבאות הוא יתמודד מול דורון ברזילי – בין אם זה האחרון ירוץ אז לקדנציה ראשונה של ראשות הלשכה, בין אם יזכה הפעם, וירוץ לקדנציה שנייה.

 

ותזכרו שאמרתי לכם.

 

על מה לא אסלח לו, לאפרים נוה?

 

אפרים נוה נכנס לנעליו של אילן בומבך כיו”ר ועדת האתיקה של מחוז תל-אביב.

 

עד שהגיע אפרים, סבור הייתי שראינו את הגרוע מכל הקלגסים, אבל הוא גרם לכך שאני אתגעגע לאילן בומבך, ועל כך אין סליחה, אין מחילה ואין כפרה.

 

______________

 

לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר

 

לדף הפייסבוק של האתר

 

היכנסו והצביעו “לייק” (“אהבתי”)

 

ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר חדש