ד”ר קרנית פלוג, הנגידה
החדשה של בנק ישראל: מבחן קבלה לעבודה

בנק ישראל, בהנהגתה של הנגידה
החדשה, בודק את טיפול עוה”ד החיצוניים בחובות של לקוחות הבנקים *** האם היא
תבדוק את חלקם של הבנקאים בשחיתות ה”סולמית”? *** ברכת-הדרך, עם אתגר

שמחה ניר, עו”ד

בן
75 שנים אנוכי היום, ועוד כוחי במתני!

“לייק” לדף הפייסבוק עו”ד שמחה ניר – שר
המשפטים הבא

המאמר
ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה
הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד

 

שמחה ניר, עו”ד

www.quimka.net

www.quimka.com

quimka@quimka.com

 

9.10.2014

לכבוד

הד”ר קרנית פלוג

נגידת בנק ישראל

ירושלים

נכבדתי,

הנדון: שיטת ה”סולמית” – שחיתות המיליארדים
בהוצאה לפועל – גזל שיטתי של כספי החייבים לבנקים

פורסם ברבים כי בנק ישראל, בהנהגתך, בודק את טיפול עו”ד
החיצוניים בחובות של לקוחות הבנקים.

אבקש לחזק את ידך, אבל זה רק המבוא, כי ההידרה הזאת –
ראשים רבים לה, ואם לקחת על עצמך את  תפקיד
ההרקולס – רק תבורכי.

אני מדבר היום על שיטת ה”סולמית”, בה נשדדים מדי
שנה מיליארדים רבים מכספי החייבים בהוצל”פ – כנראה שהנושא הזה חל בדיוק
בתחום בו מדובר: עו”ד חיצוניים, המייצגים בנקים, ולמען הדיוק – את עצמם בלבד.

להערכתי, מדובר בכספים המסתכמים בין מיליארד ל-40
מיליארד ש”ח בשנה. לי אין כלים לבדוק את זה – לך יש!

תמצית
הנושא

בכתבה שחיתות בהוצאה לפועל, גניבת מיליארדים: על המטפסים על
ה”סולמית”  (http://tinyurl.com/sulamit314) הצגתי את הבעייה כך:

אתה
לקחת משכנתא על ביתך, לטובת הבנק, ולימים כשלת בפירעון ההלוואה, ונשארת חייב
לבנק מיליון שקל, ובהעדר כל יכולת להיפרע ממך בדרך אחר, הבנק פתח
נגדך תיק הוצל”פ, על סמך שטר המשכנתא, ולבקשתו מינה רשם ההוצל”פ כונס
נכסים על ביתך.

הכונס
הצליח למכור את ביתך בשלושה מיליון שקל, והעביר (אם העביר, אבל זה
נושא אחר, בו נדון בנפרד) לבנק את מיליון השקלים המגיעים לו. הבנק עכשיו
שמח וטוב-לב, והתיק ייסגר.

לפי חוק
ההוצל”פ (וגם לפי ההיגיון) העודף (בסך שני מיליון שקל) מגיע לך,
החייב, אבל הוא זולג ונעלם, בניצוחה של מערכת ההוצל”פ, שהיא יחידה
אורגנית של משרד המשפטים – ואתה יכול לשכוח ממנו.

כיצד פועלת השיטה
הסברתי כאן: http://tinyurl.com/sulamit314, וגם הערכתי – על בסיס פרסומי הרשות עצמה – כי
כך זולגים-נגנבים מדי שנה בין מיליארד אחד
(1,000,000,000) לבין ארבעים מיליארד (40,000,000,000) שקל – כמה וכמה
“הולילנדים”, מדי שנה בשנה.

לאחר שכל הגורמים אליהם פניתי גררו את רגליהם, פרסמתי
כתבת-תחקיר תחת הכותרת גניבת
מיליארדים במערכת ההוצאה לפועל: על שיטת הסולמית – כולם מושחתים, כוווווולם!
(http://tinyurl.com/sulamit325). בכתבה זו ציינתי את שמותיהם של
כל המעורבים בשחיתות הזאת (הידועים לי, והם למעלה מתריסר), והראיתי כי לא מדובר רק
בכישלון ניהולי, אלא בשותפות אישית בחלוקת השלל. לא למותר לציין כי כל אלה
אשר איימו עלי בתביעת לשון הרע אם אפרסם את התחקיר הזה – כולם מילאו מקלדותיהם מים,
ואף אחד מהם לא העז לתבוע אותי.

בשתי הכתבות המאוזכרות הנ”ל פירטתי את כל הדרוש להבנת
הנושא – כולל תשובות ל”הסברים” של הנוגעים-בדבר – אבל אמשיך ואעמוד
לרשותך, ככל שאתבקש.

כפי שאני מראה בכתבות האלה, השחיתות הזאת לא יכולה להתקיים
בלי שכל היודעים עליה יגזרו, איש-איש, את הקופון שלו, משום שאף אחד לא ייתן לאחרים
להתעשר בלעדיו – וישתוק.

מעגל היודעים על השחיתות, כפי שאני מראה, מתחיל בראש המערכת
– מנהל רשות האכיפה והגבייה, ממשיך דרך היועצות המשפטיות שלו, עו”ד
ענת הר-אבן ועוד ענת ליברמן, ודרך שורה ארוכה של פקידים, ומסתיים בעורכי-הדין
של הבנקים, המשמשים גם ככונסי-נכסים, והם “מחליפים כובעים” לפ]י
הצורך, בלי שאף אחד מרגיש בכך.

מקום של “כבוד” הקדשתי לרשמי ההוצל”פ. ה”הסברים”
של כל המעורבים בשחיתות הזאת נאחזים בכך שהם “פועלים על פי החלטות
הרשם”, דהיינו על פי החלטות של הדרג השיפוטי, אבל, כפי שאני מראה, רשמי
ההוצל”פ אינם התשובה לבעייה, אלא חלק ממנה – החלק אשר בלעדיו השחיתות הזאת לא
הייתה קיימת, ואין שום סיבה שבעולם – זולת שותפות לשחיתות – שרשם הוצל”פ
ישחרר מתפקידו את כונס-הנכסים (שהוא, כאמור, גם ב”כ הבנק), ויסגור את תיק ההוצל”פ
בלי לוודא שעודפי-הגבייה – עודפי ה”סולמית” – לא ישולמו לחייבים, או
יופקדו בקופת ההוצל”פ, על מנת שניתן יהיה להעבירם לזכאים להם – החייבים לבנקים.

במי לא
נגעתי בתחקירים?

לא נגעתי במשת”פים של עורכי-הדין בתוך הבנקים עצמם.

לא נגעתי בהם, כי רישום העודפים כ”הקטנת חוב ללא
יתרה מתאימה” (עם סימן ה”סולמית”) הינו הרישום האחרון הקיים לגביהם
– ואחריו רק “חור שחור”, ולי אין כלים לחקור מעבר למה שנמצא בכתובים,
ומגיע לידי.

אלא מאי? כשם שלא ייתכן שמאן-דהוא במערכת המתחילה במנהל
רשות האכיפה והגבייה, ונגמרת בעורכי-הדין של הבנקים ישתוק וייתן לאחרים להתעשר, כך
גם לא ייתכן שעורך הדין של הבנק יתעשר בלי שה”מפעילים” שלו בתוך הבנק
לא ידרשו ממנו את הנתח שלהם.

לסיום

נושא ה”סולמית” הוא פשוט ומורכב גם-יחד.

הוא פשוט, משום שאם החוב לבנק הוא 100,000 ש”ח, והנכס
של החייב נמכר ב-1,000,000 ש”ח, אנחנו יודעים שהעודף – 900,000 ש”ח –
צריך להגיע למקום מסויים, ואנחנו יודעים שהוא לא מגיע לשם.

והוא מורכב, משום שקל למעורבים בעניין להמציא
“תשובות” אשר תיראינה כנכונות בעיני מי שלא מעורה בנושא.

כמי שמעורה בנושא, אני מוכן להגיש לך כל עזרה שתתבקש –
בהתנדבות גמורה, ולשם שמיים בלבד. אותי הם לא יוכלו “לסובב על אצבעם
הקטנה”.

הערת אגב

אני לא שולל את האפשרות שבמקרה זה או אחר גם החלק ה”כשר”
של “הקטנות החוב” (100,000 ש”ח, בדוגמה הנ”ל) אינו כשר כלל
ועיקר, כלומר שהוא נובע מה”אינרציה” של עורך הדין להמשיך בהליכי גבייה
של חובות אשר הוגדרו כ”אבודים” (ולקחת גם את זה לעצמו, עם ההפרשה
ל”מפעיליו”), אבל את הנושא הזה עדיין לא תחקרתי.

בברכה,

שמחה
ניר, עו”ד

העתקים: לחברי הכנסת

______________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות –
נא לשתף!

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן
אלישבע”*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף
הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה:
זרוק
אותו לאיראנים – איך
נפטרנו מאשר גרוניס