כב’ רשם ההוצל”פ רט עמיעד, איפה הכסף? לאן נעלמו חצי מיליון (!) שקלים?!
|
למי הוא קורץ? (צילום: אתר מערכת המשפט)
תיק ההוצל”פ 01-43595-01-4 נסגר עם עודף-גבייה של חצי מיליון ש”ח, אשר נעלמו לכיסים לא-ידועים, כאשר “הרשם המטפל”, עמיעד רט, מנצח על הגניבה *** אנחנו מציגים לו שאלות קשות
רשת האתרים של קימקא
5.10.2010
לכבוד
הרשם רט עמיעד, רשם ההוצאה לפועל
לשכת ההוצאה לפועל
תל אביב – יפו
נכבדי,
הנדון: איפה הכסף?
ייאמר מייד: אנחנו לא פונים אליך, לא בשם חייב כלשהו, ולא בשם איש אחר, זולת בשם קוראינו, וזאת במסגרת תחקיר עיתונאי שאנחנו מבצעים.
עוד ייאמר כי אם אתה חש עצמך נפגע מהנחת-העבודה העומדת בבסיס פנייתנו זו, ורואה בה משום הוצאת-דיבה במסווה של תחקיר עיתונאי, פתוחה בפניך האפשרות לתבוע את הח”מ על הוצאת-דיבה.
וכעת לשאלותינו, כל אחת על סמך עובדות והנחות-עבודה משלה, כאשר אתה מוזמן להתייחס גם לעובדות וגם להנחות-העבודה.
התיק בו אנחנו מדברים הוא תיק ההוצל”פ 01-43595-01-4.
א. איפה הכסף?
הנחת-עבודה א’: אם אתה חייב לירה אחת בהוצל”פ, ומעקלים לך נכס ומוכרים אותו בשתי לירות, הרי שיש לזכות אותך בשתי לירות, כך שיתרת החוב שלך תהיה (1-), דהיינו מינוס לירה, ובמלים אחרות – תהיה לך יתרת-זכות בסך לירה אחת, ועל כן, לפי חוק ההוצל”פ, יש לשלוח לך את הלירה הזאת כ”עודף גבייה”.
עובדה: גזברות ההוצאה לפועל “מסבירה” לך כי במקרה כזה רושמים לזכותך “הקטנת חוב” בסך לירה אחת, וכיוון שזו הורידה את חובת לאפס, אין יותר מה “להקטין”.
עובדה: במקום לרשום זיכוי בסך שתי לירות מחלקים את הסכום הזה לשני חלקים: האחד – “הקטנת חוב” בסך לירה אחת, עם סימן “-“, אשר מורידה את החוב לאפס (0), והשני – “הקטנת חוב ללא יתרה מתאימה”, גם כן בסך לירה אחת, אבל כדי שיתרת-החוב לא תהיה “שלילית” (דהיינו יתרה שיש לשלם לחייב), מסמנים “סולמית” (“#”) במקום סימן המינוס, כך שהמחשב מתייחס לסכום הזה כאל “גודל לא מספרי”, אשר לא משפיע על היתרה – וכאשר תיק ההוצל”פ נסגר, הלירה הזאת “נעלמת”, ונבלעת לכיסים לא-ידועים.
עובדה: בתיק ההוצל”פ הנ”ל, בו טיפלת ואותו החלטת “לסגור”, “נעלמו” כך כמעט חצי מיליון שקלים.
שאלת המשנה הראשונה שלנו היא: מדוע אתה מרשה את השימוש במונח המטעה “הקטנת חוב” במקום “זיכוי”, שהוא המונח החשבונאי הנכון?
שאלת המשנה השנייה שלנו היא: מדוע אתה מרשה לפצל את התקבול, ולרשום כחלק ממנו כגודל “לא מספרי”?
והשאלה הגדולה שלנו היא: איפה הכסף הזה, לכיסו של מי הוא נעלם?
ב. הסברי-ההבל השקריים של גזברות ההוצל”פ (א): מה זה “הקטנת החוב”?
עובדה: גזברות ההוצל”פ “מסבירה” לך כי לשכת ההוצל”פ “מבצעת הקטנות חוב על פי דיוחי ב”כ הזוכה ואין לה שום שיקול-דעת לבצע הקטנות שלא בוצעו”.
עובדה: בתיק הזה אתה “קיבלת” את ההסבר של הגזברות, או, לפחות, עברת עליו בשתיקה.
הנחת-עבודה ב’:
א. ה”הסבר” הזה מעביר לזוכה ו/או ב”כ סמכות סטאטוטורית המוקנית בחוק ללשכת ההוצל”פ, ובכך הופך את הזוכה למי שקובע בלעדית כמה כסף מגיע לו מהחייב, והופך את לשכת ההוצל”פ ל”פקידה” של ב”כ הזוכה.
ובמלים אחרות: אם הזוכה (או ב”כ) “קובעים” שהחייב חייב לזוכה מיליארד ש”ח, לשכת ההוצל”פ חייבת לרשום את זה כך.
ב. אתה יודע שה”הסבר” הזה אין לו ידיים ורגליים.
והשאלה שלנו היא: מדוע אתה “קיבלת” את ההסבר הזה, או, לפחות, עברת עליו בשתיקה?
ג. הסברי-ההבל השקריים של גזברות ההוצל”פ (ב): מה עניין פעולות-החיוב לטענת “פרעתי”?
עובדה: גזברות ההוצל”פ “מלמדת” אותך כי “חייב אשר טוען כי חייבו אותו בסכום לא נכון עליו להגיש בקשה בטענת ‘פרעתי’, ולא ערר על החלטת המוציא לפועל”.
עובדה: בתיק הזה אתה “קיבלת” את ההסבר של הגזברות, או, לפחות, עברת עליו בשתיקה.
הנחת-עבודה ג’:
א. בקשה בטענת “פרעתי” מגישים כאשר הטענה היא כי החוב נפרע (חלופה ראשונה), או פקע (חלופה שנייה).
ב. ה”הסבר” הזה של לשכת ההוצל”פ, יחד עם ה”הסבר” הקודם (לפיו לשכת ההוצל”פ הינה “פקידה” של הזוכה, ואין לה שום שיקול דעת אלא לרשום את החיובים לפי דיווחיו) מאפשר לזוכה להעמיס על החייב חיובים ככל העולה על רוחו, והחייב הוא זה אשר צריך להעפיל אל לשכת ההוצל”פ עם בקשת “פרעתי” – על כל נטל-ההוכחה הנובע מכך – כל אימת שהזוכה, בהבל-קולמוסו, מדווח ללשכת ההוצל”פ על “תוספת” כלשהי לחוב.
ג. הגדלה של החוב הינה פעולה שיפוטית אשר אין להזין אותה לדף החשבון בלי החלטה של רשם ההוצל”פ.
ד. לחייב מגיע יומו לטעון כנגד כל הגדלת חוב, כשם שעומדת לכל אדם הזכות לטעון כנגד כל החלטה אשר עשוייה לפגוע בו.
ה. אתה יודע את כל האמור לעיל.
והשאלה שלנו היא: מדוע אתה “קיבלת” את ההסבר הזה, או, לפחות, עברת עליו בשתיקה, כאשר אתה יודע שהוא לא נכון?
ד. כונסי הנכסים וסגירת התיק
עובדה: בתיק האמור הורית, ביום 25.11.2008 (לפני כמעט שנתיים), כי “כונסי הנכסים רשאים להגיש בקשה לסגירת התיק”.
עובדה: כאשר כונס-הנכסים מבקש לסגור את התיק, אתם, רשמי ההוצל”פ, לא מבקשים את תגובתם של הזוכה ושל החייב, וגם במקרה הזה אתה לא ביקשת את תגובתם.
השאלה הראשונה שלנו כאן היא איזה מעמד יש לכונסי הנכסים בעניין סגירת התיק? ומה אם הזוכה סבור כי מגיע לו עוד כסף, או שהחייב סבור שנגבה ממנו יותר ממה שהוא חייב?
והשאלה השנייה שלנו כאן היא: האם נתת, במקביל, גם הוראה מה לעשות בגביית-היתר של חצי המיליון הנ”ל? אם כן – האם עקבת אחרי קיומה, ואם לא – מדוע?
ה. אחריותו האישית של רשם ההוצל”פ לפעולותיהם של כונסי הנכסים
הנחת-עבודה ד’: כונס-הנכסים הוא זרועו הארוכה של רשם ההוצל”פ.
והשאלה שלנו כאן היא אם יתברר כי כונסי הנכסים שילשלו לכיסם – ו/או העבירו חלק מהשלל לידיים אחרות – אילו מסקנות אישיות תסיק עקב אחריותך האישית לכשלון “זרועך הארוכה”?
ו. כמה כסף זלג לכיסך הפרטי?
הנחת-עבודה ה’: כדי לתת חצי מיליון ש”ח במתנה, על חשבון אחרים, צריך להיות טיפש מושלם, ולהסתכן אגב כך בשותפות לדבר עבירה, בלי לדרוש חלק מה”שלל”.
הנחת-עבודה נגררת: אתה לגמרי לא טיפש, ולכן דאגת לכך שיופרש לך חלק מה”שלל”.
והשאלה שלנו כאן היא כמה מהחצי מיליון הזה שלשלת לכיסך (או לכיסיהם של מקורביך ו/או אנשי-קש שלך)?
והשאלה הבאה: כמה “סולמיות” כאלה עברו תחת ידך, כמה כסף מסתתר מאחוריהן, וכמה מכסף הזה הגיע לידיך (או לידיהם של מקורביך ו/או אנשי-קש שלך)?
נ”ב:
כיוון שפניות קודמות שלנו אל ממלאי תפקידים בהוצאה לפועל, בתחקירים קודמים, לא זכו להתייחסות רצינית, אם בכלל, אנחנו מפרסמים את ה”ראיון” הזה, הן באתר, והן למכותבים שונים. אם תענה לנו – נפרסם את תגובתך; אם לא תענה – מכתבנו זה יהווה, אוטומטית, את סיומו של התחקיר – והקוראים ישפטו.
בכבוד רב,
שמחה ניר, עו”ד
עורך ראשי,
רשת האתרים של קימקא
העתקים:
מר יהודה ויינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה
הפרופ’ יעקב נאמן, שר המשפטים
השופטת דורית ביניש, נשיאת ביהמ”ש העליון
רנ”צ דודי כהן, מפכ”ל משטרת ישראל
ניצב יואב סיגלוביץ’, ראש אח”מ, משטרת ישראל
ניצב דודו מנצור, ראש לה”ב 433
תנ”ץ שאול גורדון, היועץ המשפטי למשטרת ישראל
השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, מבקר המדינה
השופט שמעון שטיין, הממונה על הרשמים, רשות האכיפה והגבייה
מר דוד מדיוני, רשות האכיפה והגבייה
מר יצחק אהרונוביץ, השר לבטחון הפנים
שרי הממשלה
חה”כ דוד רותם, יו”ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, הכנסת
חה”כ יואל חסון, יו”ר הוועדה לביקורת המדינה, הכנסת
חה”כ דוד אזולאי, יו”ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, הכנסת
חה”כ אורי מקלב, יו”ר הוועדה לפניות הציבור, הכנסת
חה”כ אופיר אקוניס, יו”ר ועדת הכלכלה, הכנסת
חה”כ משה גפני, יו”ר ועדת הכספים, הכנסת
חברי הכנסת
כלי התקשורת
אחרים