“שרותים וטרינאריים” – או חיות-אדם?

הד”ר יובל סמואל הוא רופא וטרינר.

לפני כשנתיים יובאו לארץ 38 גורי כלבים מאוזבקיסטן, בלי רשיון ממשרד החקלאות.

זה בהחלט לא בסדר, אבל במה אשמים הגורים שהם צריכים למות?

שלטונות היבוא עיכבו את החיות האלה במחסני ממ”ן, כאילו היו מכשירי וידאו מוברחים.

מכשירי וידאו מוברחים אפשר להחרים ולמכור, ולחלט את התמורה לטובת אוצר המדינה.

בעלי חיים אי אפשר לאחסן בממ”ן, כי הם ימותו.

ואכן, שנים מהגורים מתו תוך חמישה ימים, כי עובדי ממ”ן, איך לומר, לא ממש הוכשרו לטפל ב”טובין” כאלה.

הד”ר סמואל נחלץ לקריאתה של עמותת תנו לחיות לחיות, הגיע לנתב”ג, ובאישורה של נחמה רונן, יו”ר דירקטוריון ממ”ן, הוא לקח את הפעוטות למרפאתו הפרטית, והציל את חייהם.

מאוחר יותר שכנעה העמותה את בית המשפט למנוע את החזרתם של הגורים לארץ מוצאם, מחשש שהם לא יצאו חיים מהטיסה שמה.

כל העניין הזה לא ממש נראה למנהל השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות, ד”ר משה חיימוביץ, אשר הורה להטיסם חזרה לארצם, ושלח את נציגי משרד החקלאות לקחת חזרה את הגורים ממרפאתו של הד”ר סמואל.

הגורים הועברו להסגר ממשלתי, ושם מתו עוד עשרה מהם.

עם ממשלה כזאת מי צריך אוייבים.

אחר כל הדברים האלה הלך משרד החקלאות והטיל קנס על נחמה רונן ועל יובל סמואל.

קנס על מצילי-נפש. איפה הבושה.

מאוחר יותר, “על רקע נסיבותיו המיוחדות של המקרה“, ביטל המשרד את הקנס אשר לא היה צריך להיות מוטל, אלא על מי שלא חס על חיי החי.

לפי הסברה של דוברת המשרד, הדבר נעשה לאחר שהמשרד “נועץ בפרקליטות המדינה”, אבל כנראה שהדבר נזקף לזכותו של שר החקלאות, שלום שמחון, אשר נכנס לתפקידו בינתיים.

אלא שהפקידים במשרד החקלאות משתינים על השר שלהם, ובלי ליידע את השר הם פתחו בהליך חדש לשלילת רשיונו של סמואל, והוא הוזמן להופיע בפני ועדה של המשרד.

“הם יודעים יפה מאד”, אומר סמואל, “שאין להם סיכוי לשלול את הרשיון מכיוון שלשם כך צריך חתימה של שר, ואף שר לא יחתום על כך. זה גם לא יעמוד בבג”ץ. הרעיון הוא לגרום לי להוציא כסף על עורך דין ולפגוע בפרנסתי”.

פתיחתה-מחדש של הפרשה מעוררת את החשד כי גורמים במשרד החקלאות מנסים להתנקם בד”ר סמואל על רקע פרשה קודמת, כשהמשרד ביקש בחורף 2004 להשמיד את חתולי הרחוב בכפר-סבא בשל חשש לכלבת. ד”ר סמואל הקים אז עמותה שהפריעה לשירות הוטרינרי לבצע את ההשמדה וסיכלה את ההחלטה בעתירה לבג”ץ. “הכי כיף היה לשירות הוטרינרי לפני שהפרעתי להם. על כל מקרה קטן הם היו יכולים להשמיד כלבים וחתולים בתואנה של “בריאות הציבור”. לכן הם רוצים ללחוץ עלי שאעזוב אותם. אבל זה לא יקרה”, כך סמואל.

והשאלה שלי היא מה היה קורה אם רופאי-האדם של משרד הבריאות היו מתייחסים אל בני האדם כמו ש”רופאי” החיות של משרד החקלאות מתייחסים אל החיות.

גילוי נאות: הד”ר יובל סמואל הוא וטרינר-הבית שלי, אבל מי שמכיר את האתר הזה יכול להיות סמוך ובטוח שהייתי כותב את אותם הדברים גם אם הוא היה רופא-השיניים שלי.

ד”ר יובל סמואל וטרינר כפר סבא

אל תגעו בחתולים

על השמדת חתולי-הרחוב בנתניה